תוהו ובוהו ערכי

עיוות ערכים נוכח פינוי עמונה
תמונה של שי ענבר

פינוי עמונה היה בבחינת כרוניקה ידועה מראש – פינוי אלים וגילויי שנאה ואנרכיזם של הפורעים שהתבצרו בבתים ובבית הכנסת. אנו עדים כאן לעולם ערכי הפוך של המתיישבים, הנהגת המתנחלים, לרבות הרבנים, הממשלה וחברי הכנסת של הקואליציה. כולם ציפו לדברים הללו אף שטענו כי אינם מתכוונים שכך יקרה. אפשר בהחלט להגדיר זאת כתוהו ובוהו ורוח האלימות והשנאה מרחפת על פני עמונה.

הראשונים הנושאים באחריות לעיוות הערכי הם תושבי עמונה עצמם. אף שאפשר לגלות אמפתיה לכאבם ולצערם, אי-אפשר להזדהות איתם ועם מעשיהם ויש להציג את הדברים כהווייתם. אי-אפשר להגיד כי התושבים לא ידעו שהם עולים לקרקע שאינה חוקית. התושבים עלו על הקרקע בכוונת מכוון להשתלט על קרקעות פלסטיניות, ובכך למנוע בטווח הארוך אפשרות של הקמת מדינה פלסטינית. המנוף העיקרי של תושבי עמונה למניעת הפינוי היה בדיוק מה שהתרחש – פינוי אלים ומכוער עם גילויים ערכיים מעוותים (מוות לציונים, ציונאצים וצלב קרס בבית הכנסת). תושבי עמונה ידעו שזה מה שיקרה ואיימו, אם כי במרומז ותוך גלגול עיניים, על ההנהגה הפוליטית בכך, תוך הסתלקות מאחריות.

העיוות הערכי מתחיל מעצם הישיבה על אדמות פרטיות של פלסטינים. עיוות הערכים ממשיך בכך שאת האשמה על השתלשלות העניינים משליכים המתיישבים והפוליטיקאים שלוחיהם, על הפלסטינים עצמם, על ארגוני זכויות האדם ועל בית המשפט. כל אלו אשר מנסים לתקן קלקול הם האחראים, והמקלקלים הם ה"נגזלים", כלפיהם נעשה אי-צדק, ברגשותיהם פגעו וכן הלאה.

ראש מטה המאבק של תושבי עמונה, אביחי בוארון, אמר כי המתבצרים לא סרו למרותו של איש: "היה מיעוט קיצוני שלא שמע לאף אחד, הם נתנו לנו להיכנס רק אחרי שהשמענו להם פנייה של הרב דב ליאור."

ואז מתחילים להבין ולהצדיק – כדברי ראש מטה המאבק: "יש פה בני נוער שבאו מכל הארץ, הלב שלהם בוער, וכואב, וכדרכם של בני הנוער הרגשות גוברים לא פעם על השכל, לכן ראינו צורך להיכנס לשם. ראיתי בני נוער בוכים וכואבים, שנמחק פה יישוב, שהערך של דבקות במולדת והחזון הציוני וכל מה שגדלנו עליו לא מסתדר עם מה שקורה פה. אנשי עמונה רובם ככולם נשמעו לנו. צריך לחבק אותם, הם אנשים טובים, הם ילדים טובים, אני מבקש מכם לגלות הבנה גם אליהם ולא לצבוע את כולם בצבע אחד, הם הילדים של כולנו והם נערים מסורים וצריך ללכת איתם יד ביד".

ובכן, הם לא הילדים של כולנו! אסור לחבק אותם! הם "פורעי חוק מהזן האלים", כדברי דוברת המשטרה. הם מחוללי האלימות ביודעין ובאופן מתוכנן ולא בלהט הרגע. אותם יש להוקיע, להוציא מהמחנה, או שמא הם חלק מהמחנה (הימין) והם עושים את תפקידם – להלך אימים על הממשלה ועל עם ישראל, בשירות המטרה העיקרית והסופית – טרפוד הקמת מדינה פלסטינית וסיפוח אדמותיה.

ח"כ בצלאל סמוטריץ': "הממשלה נאלצת לעשות דבר נורא ואיום, להרוס יישוב בארץ ישראל. הפינוי יהיה כואב, כמו שכואב כשקורה דבר נורא. כשאונסים אישה זה כואב, ומה שעושים פה זה אונס ברוטלי". נעזוב כרגע את עולם המטאפורות המעוות והאווילי של סמוטריץ' (האם חווה אונס מימיו?) ונשאל מיהם האנסים, האם שוטרי משטרת ישראל וכוחות הביטחון? האם שופטי בית המשפט העליון? ובמי הם פוגעים? האם לא ברור כי המפונים עוברים על החוק, וכי המשטרה באה לבצע צו של בית משפט כמו שעשתה גם במקומות אחרים? בנוגע למקרים האחרים לא שמענו את סמוטריץ' מזדהה. עוד אמר ח"כ סמוטריץ': "פגיעה בשוטרים היא קו אדום". אף מילה על הפגיעה בבעלי הקרקע החוקיים אשר כלפיהם נעשתה הפגיעה הראשונית, אשר הובילה אותנו עד הלום.

ח"כ מוטי יוגב הגיב לאלימות כלפי השוטרים: "שאלת היסוד שצריך לשאול היא אם מעשה מביא יותר קידוש השם או חס ושלום חילול השם. הרס היישוב עמונה הוא ללא ספק חילול השם וחייב מחאה וזעקה. עם זאת, הרמת יד על חייל או שוטר וההתנהלות של חלק מהאנשים בבית הכנסת באלימות כלפי אחינו השוטרים וביחס לקדושת בית הכנסת היא חילול השם".

יוגב, השומר על חילול השם, לא מתייחס לגזלת כבשת הרש של בעלי הקרקע שאינם קיימים בשיח הישראלי ואינו מדבר על חילול האדם, רכושו וכבודו – כאמור עולם ערכים הפוך.

מנגד, חברי הכנסת האלה אינם שוללים פגיעה בבית המשפט. למעשה במשך זמן רב חברי כנסת אלו ואחרים פועלים ללא לאות ליצירת דה-לגיטימציה למערכת המשפט – במיוחד לבית המשפט העליון.

חשוב לזכור כי חבר הכנסת יוגב קרא, בעקבות החלטת בג"ץ להרוס את בתי דריינוף, לעלות על בית המשפט העליון עם D9 – "שרלטנות וחוסר צדק. על בג"ץ צריך להרים כף של טרקטור  D9". ועוד אמר: "אנו כמערכת מחוקקת נדאג לרסן את הזנב המכשכש בכלב".

למעלה מחמישים שוטרים נפגעו במהלך פינוי עמונה. מעבר לצעקות, לקללות ולגידופים, זרקו על השוטרים אקונומיקה, חומצה, בקבוקים, מטפי כיבוי, ניסו לפגוע בהם במוטות ברזל ובשלל חפצים מכל הבא ליד. בין השאר, לאחר הפינוי, נמצאו בבית הכנסת צלב קרס (כסמלה של המשטרה) וכתובות נאצה. בין היתר נכתב: "משטרת ישמעאל", "מוות לציונים" ו"ציונאצים". "חוליגנים", קרא להם השר לביטחון פנים, גלעד ארדן.

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, התייחס לראשונה לפינוי עמונה ביום חמישי, בעיצומו של הפינוי האלים. "אני חושב בשם כולנו, שאתמול וגם היום עשינו כל מאמץ כדי שלא נגיע לרגע הזה אבל בסופו של דבר קיימנו את דרישת החוק כי אנחנו מדינת חוק. ואני בטוח שכולכם שותפים לכאב הגדול של משפחות שנאלצו לעזוב את בתיהם, שבעצם נאלצו לנטוש את מפעל חייהם וכולנו מבינים מה גדול הכאב ולכן אנחנו נקים יישוב חדש על 'אדמות מדינה'. יש לכבד את החיילים והשוטרים, שגם להם קשה".

ראש הממשלה, המגבה את אנשי החוק באיחור ובקול רפה, בעצם נותן לגיטימציה למחוללי הבעיה, המתיישבים, ומעניק להם פרס על פגיעה בחוק, ואף מילה על פגיעה בבית המשפט העליון, עולם ערכים הפוך! אפשר בהחלט לכנותו "אלוף המשחק הכפול".

דוברת המשטרה מירב לפידות התייחסה אף היא לפינוי האלים של בית הכנסת בעמונה: "לא הייתי ממהרת לקרוא להם מחבלים", אמרה בהתייחס למתבצרים במקום, "אבל מדובר בפורעי חוק מהזן האלים. האלימות קשה ובלתי נסבלת בתוך בית הכנסת". כשנשאלה על הפינוי של אום אל-חיראן ענתה: "אני לא חושבת שיש מה להשוות". למה לא? האם משום שכאן מדובר ביהודים ושם בערבים? האם זה עולם הערכים של משטרת ישראל? שתי משטרות בעם אחד!

היכן עולם הערכים האוניברסליים, שלא לדבר על ערכים יהודיים, שבמרכזם חמלה ועזרה לאחר? היכן דאגה לזר ולגר? היכן הדאגה לצדק, היכן מילוי הדיבר לא תגנוב? או שמא כל זה הוא רק למראית עין?

אנו רואים ליקוי מאורות ועולם ערכי הפוך – גיבוי של מתיישבים שעברו על החוק, חיבוק ומתן פרס ל"אומללים", התעלמות מהנגזלים וניסיון לדה-לגיטימציה של שלטון החוק ומוסדותיו והמנסים לשמור על מערכת ערכים הומנית, ליברלית ודמוקרטית.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

12 תגובות

    1. אף אחד לא קבע שהדעה שלי והפרשנות שלי נכונים. אבל אני מקווה שלפחות על כמה ערכים אפשר להסכים.
      זה שהעם רוצה לא אומר שהעם צודק. בהרבה מקרים זה הסבר מפוקפק לחוסר ערכים! ואנחנו כיהודים סבלנו מספיק מזה.
      אפשר להתווכח אידאולוגית אבל לנצל אלימות וחשש מאלימות ומראות של פינוי בכוח להשגת יעדים פוליטיים נראה לי מאוד בעיתי בלשון המעטה.

  1. המדינה מתפרקת מערכיה ומהלגיטימציה שלה, בעיני העולם וחשוב יותר בעיני חלק מאזרחיה שלה.
    הכוח והרצון לשליטה הם התחליף היום לערכים וחזון.

    1. בשלטון ועדיין מסתתרים. זה שהימין בשלטון לא עושה אותו צודק ובוודאי לא ערכי.
      חשיפת החולשות וחסר הערכיות של הימין תוביל בסופו של דבר להחלפת השלטון. בסופו של דבר מרבית מצביעי הימין אינם קיצוניים כמו הקבוצה הקיצונית והקטנה שהשתלטה על המדינה ומובילה אותנו לאבדון.

  2. כמה עצוב שמה שכתבתי כאן נחשב לאומץ. זה אמור להיות מובן מאליו. אלא שהימין וראש הממשלה בראשו הצליח לייצר איום על מחשבות ועל חופש הביטוי כך שאנשים כמוך חוששים להביע עמדות לגיטימיות לחלוטין.

    1. תודה על התמיכה. אתה כל כך צודק לגבי הפחד של הרוב אבל לא מהרוב אלא מהמיעוט הקיצוני האלים מימין לימין.

    1. מי אמדבר על אובדן כח? ממתי שמירה על ערכים זה אובדן כח? כמה חבל שהימין מוכן להתפשט מערכים על מנת להשיג את מטרותיו. הגיע הזמן להשתחרר מתחושת הקורבנות והחשש מפני השמדה שראש הממשלה מקפיד לפמפם אותו. מדינת ישראל חזקה ותשאר כזו גם את תהיה ערכית. אין סתירה בין הדברים. בגין הבין ופעל בהתאם. ז'בוטינסקי האמין בזה. חבל שהימין התפשט מערכיו אלו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

חתימה על חוזה

Nda

חשיבותו של הסכם סודיות

צילום של אבי רוזנטל

התופרת הקטנה

סיפור שחלקו דמיון וחלקו מציאות