עבודה בעיניים

בזיכרוני חקוקה אִמרה ששמעתי לפני שנים על אודות הישראלים, אמנם מקורותיה נשכחו ממני, אך אני זוכר אותה כלשונה: "ישראלים מוכנים למות למען מולדתם, אך לא פחות מזה". דוגמה הממחישה אִמרה זו היא נכונותם של בני ארצנו לזנק ללא היסוס אל מול אש האויב כדי לחלצך תוך הסתכנות, אולם כבר בדרך חזרה הביתה לא תהיה להם בעיה לעקוף אותך באופן לא חוקי בכביש תוך סיכון כל מי שנמצא בסביבתם.

לאחרונה נזכרתי שוב באמרה הזו בעקבות הבעיות שגורמים קברניטי חברת התעופה אל-על זה זמן רב, בעיות שמגיעות כעת לשיאן. כולנו מכירים את הסיסמה "הטובים לטיס", ואכן, בנינו המובחרים יוצאים למשימות בעומק האויב, לבדם בתוך מכונת מלחמה שעלותה לא תיאמן, להשגת יעדים חשובים עד אסטרטגיים, כשכל כישלון עלול להסתיים בגיהינום.

לכן חשובה כל כך הכשרתו של כל טייס. הכשרה זו ארוכה מאוד, ובמהלכה נעשה סינון רב המושתת לא מעט על תכונות אופי – כאלו שעמן מגיעים המועמדים לגיוס, וכאלו שנרכשות במהלך האימונים. היושרה היא תכונה חשובה מאוד. הטייסים הם קודם כול המבקרים של עצמם. הם נדרשים לניתוח כנה להפקת לקחים מכל תחקיר, ואמירת האמת היא אבן יסוד. כך זה בקורס, כך במהלך שירות החובה וכך שירות הקבע, ומובן שדפוס התנהגות זה נמשך גם הרבה הלאה. שהרי טייסים ממשיכים בתפקידם החשוב גם במסגרת שירות המילואים במשך שנים רבות. הסטנדרטים הם זהים. אבוי לנו אם לא כך ינהגו.

אלא שבין שירות מילואים אחד לשני, עובדים חלק ניכר מהטייסים שכולם קצינים וחלקם הלא מבוטל בדרגות בכירות, בחברות תעופה שונות. רובם מתפרנסים מחברת אל-על. אולם לפתע, בעקבות ההתרחשויות האחרונות, מתברר שאותם "טובי אנשינו" הם שקרנים כרוניים.

כאשר מדובר בכסף, ובל נשכח שטייסי אל-על ממוקמים בעשירונים הגבוהים במסדר ההכנסות בישראל, מסתבר שלטייסינו האמיצים אין בעיה לשקר. הם שוברים שיאים שלא ייאמנו. מסתבר למשל שבמשך שנים הם האריכו במתכוון את משך הטיסה לארה"ב בערך בשעה מיותרת, כדי לקבל תוספת שכר לא מבוטלת. לא פחות מדהימה היא העובדה שהם מתחלים בהמוניהם, תוך שהם משקרים באשר למצבם הבריאותי. כל זאת כדי ליצור מחסור בטייסים שיעזור להם להתמודד מול החברה המעסיקה בקשר לדרישות שכר. אלו הן רק שתי דוגמאות מתוך רשימה ארוכה יותר של מעשים שלא ייעשו.

והשקרים פוגעים לא רק במעסיקיהם, אלא קודם כול באזרחי ישראל. אלו שלמענם יוצאים הטייסים לקרב. אזרחים שרובם ככולם מרוויחים הרבה פחות מהטייסים, וכדי לממש חלומות ולנסוע לחופשה בחו"ל, הם נכנסים למצב של משיכות יתר בבנק. אנשים שחיים במדינה שבה דרך האוויר היא האפשרות המעשית היחידה לצאת לארצות אחרות. ולפני הכול הם מתעקשים לטוס באל-על כי הם עדיין סבורים שזאת חברת התעופה הלאומית שלהם.

השאלה הגדולה היא, האם מי שמשקר מבלי להסס ומבלי להשפיל מבטו תוך שהוא מדבר גבוהה, וגורם נזקים למעסיקיו וללקוחותיו, יכול להישאר ישר במישורים אחרים? אני סבור שיש לתת על כך את הדעת! אני בכל אופן מאוכזב מאוד מאלו שתמיד הערכתי כאנשים משכמם ומעלה. אינני מערער כלל על זכותם של הטייסים להיאבק בחברת אל-על. יש לכך דרכים חוקיות. אפשר לשבות, אולם אסור לפעול במרמה ולשקר, זאת עבירה.

יש מי שאשם עוד יותר מהטייסים. חברת אל-על, בעליה ומנהליה שאפשרו מצב שכזה ביודעין, ושר התחבורה שמקבל שכר כדי ליצור כאן תחבורה ברמה גבוהה שתשרת את משלמי המסים. הם יודעים את האמת לאמיתה ומטעמים שלהם שתקו לאורך כל הדרך. קולו של שר התחבורה נשמע ברמה רק בקשר לסוגיות פוליטיות ובענייני התנחלויות. בקשר למתרחש באל-על – שתיקה רועמת. אלא שמחברת אל-על ומהפוליטיקאים שלנו אין לי שום ציפיות. מהטייסים היו לי ציפיות, עד כה.