מושחתים, נמאסתם בכל העולם

מלחמה בשחיתות שלטונית בחוק הבין-לאומי
תמונה של ניצה נחמיאס

שחיתות שלטונית מככבת אצלנו בחדשות כבר תקופה ארוכה. ראש הממשלה בנימין נתניהו נחשד בקבלת שוחד, ברם ייתכן שתחול התיישנות על עבירות השוחד אשר תפטור אותו טכנית מכל אשמה. ייתכן שתהיה המלצה חמורה פחות שתסתכם ב"הפרת אמונים". במקרה כזה יטען ביבי ש"לא היה כלום", כי איפה כתוב שמנהיג חייב להיות אדם ישר ונאמן לאזרחי המדינה או לעקרונות היושר והצדק? ברם נשיא בית המשפט העליון לשעבר אהרן ברק ציין כי "האיסור הפלילי על הפרת אמונים בא לשמור על שלושה ערכים מוגנים":

אמון הציבור בעובדי הציבור: שמירה על תדמיתו של השירות הציבורי

טוהר המידות של פקידי הציבור: שמירה על התנהגות הוגנת וישרה של עובד הציבור

אינטרס הציבור, שעליו מופקד עובד הציבור: וידוא שעובד הציבור יגשים את תפקידו כנדרש.

(מתוך פסק דין בתיק מדינת ישראל נ' שמעון שבס, ניתן ביום 30.11.2004).

הנהנתנות חסרת המעצורים של משפחת נתניהו, שאינה מוכחשת ואפילו מוסברת כדרך חיים הראויה למשפחתו של "ביבי מלך ישראל", מתקבלת כלגיטימית על ידי חלקים גדולים באוכלוסייה שאינם רואים כל פסול בשתיית שמפניה בכמויות מסחריות כאשר מיליוני ילדים בישראל הולכים לישון לילה לילה על בטן ריקה.

ביבי מבלה בחדרי חקירות ימים ארוכים ונדרש להסביר מדוע ה"מתנות יקרות הערך" שהוא ושרה קיבלו במשך עשרות שנים מעשירי עולם אינם מהווים מעשי שחיתות שלטונית. האם העובדה שבמשך עשרות שנים הוא מהלך חסר ארנק וכל מחסורו מכוסה על ידי המדינה, וגם צרכים פרטיים אשר אינם במסגרת תפקידו כראש ממשלה (למשל רהיטי הגן בבית הפרטי בקיסריה) מכוסים וממומנים ע"י הקופה הציבורית – האם התנהגות זו אינה מעידה על שחיתות שלטונית?

לצערנו, מספר לא קטן של מנהיגים פוליטיים וראשי משק נחשדו ונמצאו אשמים בשחיתות שלטונית. אחדים מהם נשפטו לתקופות מאסר שונות, ורבים אחרים נמצאו חוטאים לערכי מוסר ולנורמות, אך לא הואשמו בפלילים. ה"חדשות הטובות" הן שאנחנו לא יוצאי דופן בתחום השחיתות השלטונית. בעשור האחרון למאה הקודמת עלה נושא השחיתות השלטונית על סדר היום של אומות העולם, משום שלדעת מנהיגי העולם זו הפכה לבעיה עולמית.

מאחר שהשחיתות השלטונית הוגדרה כבעיה חובקת עולם, החליטו המוסדות הבין-לאומיים, בראשם האו"ם, האיחוד האירופי ומדינות ה-OECD, לנסות למצוא מענה לבעיה, הגורמת הפסדים בל יתוארו למערכת הסחר והפיתוח הגלובלי, וכמובן מזיקה ליציבות הכלכלות של המדינות עצמן ופוגעת בהן באופן משמעותי ביותר. שחיתות שלטונית לא רק מזיקה כלכלית, היא גם מערערת את יסודות הדמוקרטיה ומזעזעת את יחסי הנבחר-המנהיג והאזרחים.

אי לכך, בינואר 1999 בפגישת נציגי האיחוד האירופי בשטרסבורג אימץ האיחוד האירופי החלטה המגדירה שחיתות שלטונית כ"פשע" המחייב ענישה משמעותית. המסמך החוקי שנקרא "Criminal Law Convention on Corruption", או "החלת החוק הפלילי על שחיתות", מגדיר שחיתות שלטונית ומפרט כיצד ניתן למנוע אותה ואיך להגיב למצבים שבהם מתקיימת שחיתות שלטונית.

האו"ם הלך בעקבות הצעדים שנקט האיחוד האירופי נגד שחיתות שלטונית, ובדצמבר 2005 אשררו 140 מדינות בעולם, ביניהן מדינת ישראל, את "אמנת האו"ם למלחמה בשחיתות שלטונית". כן, מדינת ישראל חתמה על האמנה נגד שחיתות שלטונית בדצמבר 2005, וב-4 בפברואר 2009 אשררה הכנסת את האמנה והיא נכנסה לספר החוקים של מדינת ישראל. שחיתות שלטונית היא עבירה על החוק הבין-לאומי שישראל חתומה עליו. מדינת ישראל הצטרפה ל-140 מדינות בעולם שהכריזו ששחיתות שלטונית היא עבירה על החוק המחייבת נקיטת אמצעים משפטיים נגד המנהיגים הנגועים בה.

מה אומרת האמנה ומהם סעיפיה העיקריים? האמנה מגדירה שחיתות שלטונית כך: לקיחת שוחד, אימוץ חוקי סחר לא תקינים – למשל הטלת מכסים ומסים על חברות שאינן מעשירות את המנהיגות, פעילות כלכלית המעשירה קבוצות מסוימות שהמנהיגות חפצה ביקרן, מכירת אוצרות טבע תמורת שוחד, עידוד השקעות המעשירות את המנהיגים אך המזיקות לאינטרס הלאומי והבין-לאומי, מתן חוזים לעבודות ציבור באופן לא תקין המעשיר את המנהיגים, ניהול הבירוקרטיה הלאומית באופן לא מוסרי ולא הוגן, מניעת תחרות ומתן הטבות ל"אנשי שלומנו" וכו'.

עיקר סעיפי האמנה נגד שחיתות עוסקים בפעולות מניעה. ההנחה היא שקשה להילחם בשחיתות שלטונית כאשר המערכת "התרגלה" ומקבלת את השחיתות כדרך חיים לגיטימית. לכן האמנה מדגישה את הצורך בפעולות מניעה והרתעה, כדי לחסל את השחיתות השלטונית לפני שהיא הופכת להיות דרך חיים. הצעד הראשון במלחמה בשחיתות שלטונית היא מיסוד והבניה של מערכות חוק ומשפט אשר יטפלו בנושא בשני אפיקים: האפיק החוקי והאפיק המשפטי. האפיק החוקי יהיה בידי המשטרה, אשר תעקוב ותתעד מעשי שחיתות שלטונית. מערכת אכיפת החוק, המשטרה, חייבת להתייחס ל"פושעי השחיתות השלטונית" כאל כל פושע העובר על החוק. האפיק המשפטי נתון בידי מערכת המשפט. עליה לבצע את תפקידה ללא מורא וללא משוא פנים ולשפוט עבריין שחיתות שלטונית ככל עבריין אחר, ללא התחשבות במעמדו הציבורי או ב"תרומתו לחברה" בעת היותו מנהיג.

מאחר שלעתים שחיתות שלטונית חוצה גבולות ויש צורך לנהל חיקורי דין במדינות זרות ולנסות לאתר חשבונות בנק וכספים המופקדים במקלטי מס ברחבי העולם, אמנת השחיתות נותנת מענה גם לבעיה זו. כל המדינות החתומות על אמנת השחיתות מתחייבות לשתף פעולה זו עם זו ולספק כל סיוע נדרש, במידת האפשר. המדינות החתומות על האמנה מתחייבות לסייע בעיקר באיתור והשבת כספים שהצטברו והופקדו שלא כחוק ברחבי העולם ואשר נצברו כתוצאה משחיתות שלטונית, כמו כספי שוחד, איומים והטיית מכרזים. המדינות החתומות על האמנה, וישראל ביניהן, מתחייבות לסייע בכל הנדרש לכל מדינה החתומה על האמנה בהשבת כל רכוש ובכל פעולה הדרושה למלחמה בשחיתות שלטונית.

האם עצם קיום האמנה הבין-לאומית והאמנות הנלוות של האיחוד האירופי ושל ה-OECD ירתיעו את השחיתות השלטונית בישראל?

 

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

3 תגובות

  1. שוב מפגיש האתר הזה את הקורא עם כותבת בעלת שיעור-קומה המכירה היטב את החומר הטמא שהיא עוסקת בו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

חתימה על חוזה

Nda

חשיבותו של הסכם סודיות

צילום של אבי רוזנטל

התופרת הקטנה

סיפור שחלקו דמיון וחלקו מציאות