אני מאשים

על חשיבותה הרבה של העיתונות לדמוקרטיה
עיתונים

מאמר זה אינו עוסק בהאשמות פליליות, בכך עוסקות המשטרה והפרקליטות. מאמר זה עוסק בהאשמה חמורה לא פחות – הניסיון לפגוע בעיתונות החופשית שהיא אחת מאבני היסוד של הדמוקרטיה.

אשם מספר 1: לפני כמה שנים קם אדם בבוקר והחליט כי ערכים כמו דמוקרטיה ועיתונות חופשית אינם חשובים. על מנת להראות עד כמה אינם חשובים הוא מוכן להוציא מכיסו העמוק מאות מיליוני שקלים, מתוך תקווה כי לשאר בעלי העיתונים אין נכונות ובוודאי שאין כיסים עמוקים כל כך על מנת להתחרות בו. וכך נולד לו עיתון חדש.

אשמים מספר 2: ציבור עיתונאים (רשימה חלקית תוכלו למצוא בעיתון מסוים) שמשיקולים שאינם ברורים לכותב שורות אלו, החליטו לתת יד, בין במודע ובין שלא במודע, לפגיעה בעיתונות החופשית, אחד מכלבי השמירה של הדמוקרטיה.

בתחילת הדרך ניתן היה לסלוח להם כי ייתכן שהאמינו כי תחרות בין עיתונים היא לטובה (ואכן היא כזאת) כל עוד היא נערכת בהוגנות בסיסית. אך לאחר שנים מספר ברור לכול כי התחרות אינה הוגנת ואינה תורמת למעמדה של העיתונות.

אשמים מספר 3: מפרסמים רבים, אשר בשל שיקולים קצרי טווח, החליטו להפנות את תקציבי הפרסום לממעיט במחיר גם אם בטווח הארוך הם עלולים להיפגע וגם במחיר פגיעה בעיתונות החופשית וההוגנת.

אשמים מספר 4: חברי הכנסת שלא היו מוכנים להילחם למען העיתונות החופשית, ולא חוקקו חוק שימנע תחרות לא הוגנת בתחום רגיש כל כך כמו העיתונות, ובכך פגעו למעשה בשתי זכויות אדם בסיסיות, הנהוגות בכל משטר דמוקרטי: חופש הביטוי וחופש המידע.

אשמים מספר 5: אנשים שונים שחלקם נחקרים בימים אלו על ידי משטרת ישראל.

הערה, למען ההגינות המשפטית יש להוסיף את המילה לכאורה לאחר המילה אשמים.

ועכשיו הבה נדמיין מה היה קורה בעיתונות הישראלית אם לא היו מתגלות פרשיות כאלו ואחרות שנחקרות בימים אלו. לא צריך דמיון מפותח כדי להבין שבעלי עיתונים מסוימים שפועלים על בסיס כלכלי ושעיתונם מפסיד כסף היו מחפשים דרכים לצמצום ההפסדים או להפסקתם. בין היתר הייתה נשקלת האפשרות להפסיק את הוצאת העיתון לאור ואז היה מסתבר לציבור הישראלי בכלל ולציבור המפרסמים בפרט כי הם נשארו עם עיתון שהוא מונופול או כמעט מונופול, וכללי המשחק היו משתנים בצורה דרסטית. למיטב הבנתי ומבלי שיש לי נתונים, נראה לי כי אנחנו לא רחוקים מהמצב הזה.

מאמר זה עוסק בעיתונות הכתובה, אם התרחיש המתואר כאן יתממש יש סכנה כי הטלוויזיה והרדיו יעברו משבר דומה, או אז הדמוקרטיה תצא ניזוקה וחבולה עד מאוד.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

11 תגובות

  1. אין דבר כזה עיתונות כתובה חופשית.
    אם אתה חושב שיש – בבקשה תביא דוגמאות

    1. חופש הוא מושג יחסי.תלמיד שיוצא לחופש הגדול ונאלץ לעבוד החופש שלו שונה מתלמיד שהולך לים לכן מושג החופש הוא יחסי.
      רוב העתונים בארץ .מעריב ידיעות הארץ הם עתונות חופשית יחסית גם אם יש להם אגנגה העיתונאים הכותבים בהם כותבים את דעתם באופן חופשי.

      1. חופש הוא חופש הוא חופש.
        וחוץ מזה איזו מין השוואה היא עם תלמיד שחופשתו מופרת בשל עבודה?
        מעריב, ידיעות ובייחוד הארץ הם עיתונים לא רק עם אג'נדה אלא עם תשוקה לרווחים לבעלי מניותיהם. אם אתה חושב שיש שם לעיתונאים חופש לכתיבה – אתה טועה. אני מניח שכך כיוון שאינך מכיר את הנושא לעומקו. האם אתה מכיר את המונח המקצועי מעולם העיתונות – OP-AD?

        1. לערוץ 2 ולערוץ 10יש תשוקה לרוחים כמו לבעלי העיתונים.האם זה פוגע בחופש של רביב דרוקר או אילנה דיין
          אינני מקיר את המונח opad.אבל עדין חופש הוא מושג יחסי גם בעיתונות.

          1. כן – בהחלט זה פוגע בחופש של דרוקר ודיין.
            משמעות המונח – דעת המערכת. המונח נטבע בארה"ב. משמעותו ברורה לכל מי שעוסק בעיתונות.
            וכן – כמו כל דבר, גם חופש הוא יחסי. באומרך כך – אתה מצהיר הצהרה אקסיומטית שאין לעיתונאים חופש – כי הוא יחסי.
            השיחות ביבי-נוני מראות שאין חופש בעיתונות.

  2. הם מרוצים ממה שקורה והם הקובעים

  3. לצערי הרב הדברים נכונים. הבעיה הגדולה שחלק גדול מהציבור לא מוטרד, או יותר נכון נגד התקשורת ומרוצה מהמצב הנוכחי מבלי להבין שהנפגע העיקרי הוא ציבור זה.

  4. להבא כשאתה מאשים, וזה בסדר גמור להאשים, ציין שמות של ח"כ ועיתונאים. אל תשתמש במושג חלקי חסוי, תן מספר שמות לידיעה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

וידאו לעסקים

מה חשוב לקחת בחשבון בעת צילום?