תובעים מחדש את הבעלות על הביטחון

האזרחים חייבים להתעקש על שיח וביקורת
עירית קינן

יואב סאלם, אזרח מן השורה שמעולם לא היה לו קשר עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, לא עסקי ולא אזרחי, ואיננו מעורב בפוליטיקה, נדהם לקבל מכתב איום מפרקליטה של משפחת נתניהו. הוא נתבע להסיר פוסט ששיתף שכתב מישהו אחר ואף להתנצל על שהעז לשתף פוסט זה, שבו ביקורת נוקבת על התנהלותה של המשפחה – בפוסט נטען שיאיר נתניהו נשלח על-ידי אביו להפקיד כספים בפנמה. זהו אותו אזרח שנתניהו מבטיח לו השכם והערב שרק הוא יכול לדאוג לביטחונו מול כל אויב, חיצוני או פנימי. זה איננו קטע מ-1984 של ג'ורג אורוול, זוהי המציאות בישראל 2016.

מבחינתו של ראש ממשלת ישראל, ביטחון הוא אך ורק כלי נשק, צבא מתוחכם והתלהמות מתוקשרת כנגד איומים קיימים ומדומיינים. אזרחית שחייה מאוימים על ידי בן משפחה אמורה לדידו לחוש ביטחון משום שלישראל צבא חזק; אזרח שמתקשה להגיש לילדיו ארוחה מספקת או שתרבותו מבוזה ומודרת אמור להסתפק בביטחון שנובע מרכש צוללות מתוחכמות.

כנס של המכון לאחריות אזרחית במל"א – המרכז ללימודים אקדמיים – התמודד עם סוגיות אלה בניסיון לפרק את המושג "ביטחון" מהכיסויים המיתולוגיים שהולבשו עליו במשך שנים. הדוברים – אנשי אקדמיה ופעילים חברתיים, בשיתוף הסטודנטים, הדגישו את המסקנה: בצד הגנה צבאית, ההכרחית כשלעצמה, למושג ביטחון היבטים אזרחיים חיוניים – כלכליים, מגדריים, תרבותיים ופוליטיים – שבלעדיהם לא ניתן לחוש ביטחון, גם לא בעזרת הצבא החזק ביותר.

מחקרים מראים שפחד מגביר תמיכה במנהיג שמעצים אותו: אזרחים מפוחדים נוטים להתלכד סביב המנהיג, שמשכנעם שרק הוא יגן עליהם מפני תחושת האיום שהוא עצמו מלבה, ונוטים לוותר לו בנושאים אחרים. ברוח זו, נראה שנתניהו מקדיש את מיטב זמנו להגברת הפחדים של האזרחים מפני אויבים, ואלה מתרבים או מתמעטים בהתאם לתנודתיות של רמת התמיכה הציבורית בהמשך כהונתו כרה"מ. התמקדותו בהיבטים הצבאיים של הביטחון מאפשרת לנתניהו להשתיק את הביקורת עליו לא רק בנושאים הכלכליים, המגדריים והתרבותיים, אלא גם ובעיקר בהיבט שבו פתחתי – דיכוי המרחב הבטוח לשיח רעיוני ולביקורת.

ככל שמתעצם הפחד מאיומים חיצוניים, כך מתעצם שיתוף הפעולה עם פעולותיו להשתקת שיח ביקורתי, שלעתים מתואר כ"לא בזמן" – למשל בעיות כלכליות לעומת "החיים עצמם" – ולאחרונה יותר ויותר כמעשה ידיהם המתוכנן של אויבים מבית – כלומר כל מי שחושב אחרת ממנו.

ממלחמת החורמה של נתניהו בכל סוג של ביקורת נגדו עולה תמונה של מטרה רחבה יותר מהדיפת ביקורת. במחקר מכונה תופעה זו "מסע צלב סימבולי". מסע כזה יכול להיות למען מטרות חיוביות, כגון יחס הוגן לכלל האזרחים, אך עשוי גם להתמקד, כפי שעושה נתניהו, בהטמעת התפיסה שמחלוקות רעיוניות הן אשליה, שביקורת על התנהלותו היא תמיד כזב ושקיימים רק מאבקי כוח על השלטון שבהם מטרתו היחידה של מי שמבקר אותו היא "לגזול" ממנו (וממשפחתו) את מנעמי השלטון. האזרחים, לפי זה, אינם אלא מסה של חסרי דעת שיכולים להיות אך ורק "לנו או לצרינו", והם נדרשים לזנוח כל חשיבה ביקורתית ולהיוותר חסידים שוטים של המנהיג ה"יודע כול".

תפקידנו האזרחי במציאות כזאת הוא קשה ותובעני, ולעתים חושף אותנו לאיומי השלטון, אולם רק אם נמלא אותו נוכל לחוש בטוחים בתוך ביתנו: עלינו לסרב לפחד, להחזיר לעצמנו את הבעלות על מושג הביטחון ועל תפיסת המוצא הדמוקרטית שלפיה האזרחים זכאים, ראויים ואף נדרשים לחשיבה עניינית ולמתן ביטוי פומבי לעמדותיהם. ייתכן שזהו התפקיד החשוב ביותר של החברה האזרחית בישראל כיום.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

31 תגובות

  1. טוב שעוסקים גם בסוגיות מחיי היומיום בנושאים כל כך רגישים ולא רק בנובחאות ומחקרים מחו"ל. כל הכבוד למל"א.

  2. מסע צלב לא סימבולי מנהל נתניהו נגד רוב אמצעי התקשורת להוציא את ישראל היום וואלה שתומכים בו. שיטת ההפחדה החלה עוד בבחירות -הערבים רצים לקלפיות- כך נתניהו מלבה את השנאה ואיש אינו עומד מולו כי אין גם אופוזיציה רצינית בארץ.

  3. כל תביעה ,לגיטימית או פחות, צריכה וחייבת להגיע דרך הקלפי. העם אמר את דברו בקלפי באופן ברור גם אם זה לא מוצא חן בעיני חלק מהציבור.

  4. שיטת ההפחדה עובדת כבר שנים בהצלחה והגיע הזמן שציבור חכם ינסה להבינה ולהסתייג או שימשיך לחיות אתה כחלק מחייו.

  5. עובדה ששיטת הפחד והאיום עובדת על חלק מהציבור. צריך לזכור גם שאין כרגע אלטרנטיבה שהציבור יכול לסמוך עליה ולכן בוחרים במישהו מוכר למרות מגרעותיו ובעיותיו.

  6. מלחמת חורמה על שליטה מקסימלית באמצעי התקשורת הפכה לסוג של אובססיה שפוגעת בתקשורת עצמה ואיש לא יוצא למלחמה בבעיה. כולנו או רובנו עסוקים בעצמנו או בהישרדות וזה לדעתי הדבר העצוב באמת.

    1. נתניהו עסוק אובססיבית במלחמה בחלק מהתקשורת (ובכתב דרוקר..) שאינה אוהדת אותו. הציבור מסתפק בהתבוננות בהתגוששות כאילו מדובר במשחק זירה רומאי…

  7. שיטת ההפחדה אינה דבר חדש וקצת מפתיע שהציבור עדיין מתרשם ממנה. חוץ מאנשי ימין מושבעים אין סיבה להאמין לחלק מהאיומים של נתניהו שאינם אלה דיבורי סרק.

  8. כל מי שמתנגד לממשלה בכל נושא הפך פתאום ל- סמאלן. מרוב שמאלנים לכאורה נתניהו יפסיד את הבחירות הבאות…

  9. שלטון נבחר בבחירות דמוקרטיות, לכן שלטונו של נתניהו חוקי. עדיף היה לו השלטון לא היה מפחיד את הציבור ועקב כך עובד על מידע שלכלל הציבור אין יכולת לנתח אותו לאמיתו.

  10. תראו איך נתניהו נלחם בדרוקר בלשון בוטה ותבינו עד כמה רוה"מ קצת איבד פרופורציות. אני מתקשה להבין מדוע נתניהו מתקיף במקום להתייחס לענין עצמו.

  11. נתניהו עושה במדינה כבתוך שלו והגרוע מכל שאין לו אופוזיציה. עד לפני כמה חודשים האופוזיציה ניסתה לזחול לקואליציה…

  12. נתניהו נוהג במתקפה כוללת נגד התקשורת שהפכה בהדרגה למהססת. מותר לנתניהו לתקוף ולתקשורת להתקיף, הציבור ישפוט בעצמו מי צודק. הציבור חכם מספיק.

  13. תביעה אזרחית מוצדקת בגלל התנהגותו האגרסיבית של נתניהו לאורך השנה החולפת. יחד עם זאת צריך לזכור שאין אופוזיציה רצינית בישראל ונתניהו שולט שלטון יחיד.

  14. יש מה לפחד מאיומי השלטון וזה לגמרי לא מוצא חן בעיני רבים. צריך לרסן את נתניהו שיתנהג ללא איומים ובלי הסתה.

  15. ולא משנה מה הדעות הפוליטיות שלך ואם אתה חושב כמו הכותבת

  16. כשאין אלטרנטיבה לשלטון בישראל לא פלא שנתניהו מצליח להשתית פחד ולגרום לחלק מהימין להגיע לביטויים קשים.זה מחירה של העדר אלטרנטיבה שלטונית.

  17. נתניהו תמיד יזכה לביקורת בגלל שהוא לא מתנהג כראוי לציבור. חוץ מזה שהוא גם מזלזל במפלגה ובתקינות השלטון.מקווה שיסבירו לנתניהו שעליו לשנות יחס ולהוריד איומים מיותרים לחלוטין.

  18. נתניהו נבחר באופן חוקי. איש לא הוכיח עדיין שנתניהו נגוע בעבירות שמחייבות העמדה לדין.כל עוד הוא מכהן כל הנסיונות להפילו לא יצליחו.הוא אולי נכשל בדיבוריו לפעמים אבל זה האיש וזו משנתו.רק בבחירות ניתן יהיה לשנות וגם בהן נתניהו עשוי לנצח.אני לא אשת ימין!

    1. הסוגיה שהעליתי במאמר איננה החוקיות/הלגיטימיות של עצם היותו של נתניהו ראש הממשלה, אלא של ההתנהלות התקינה של ראש ממשלה.
      ראש ממשלה, מעצם היותו ראש המדינה, מחויב לפעול למען קיומו של מרחב בטוח לשיח רעיוני ולהבעת ביקורת. זוהי נשמת אפה של הדמוקרטיה. נתניהו מנסה לערער את זה וכך להשתיק את הביקורת כלפיו. אסור לנו להסכים לכך.

  19. כשהוא מלווה בשריו וחברי הכנסת הצייתנים שלו ולהקת עורכי הדין התמימים שלו הנה דרך בדוקה להשתיק אותם.

    1. אם להקת רוטוויילרים הייתה נובחת עליך ותוקפת אותך לא היית מתגונן? לא היית מנסה להשתיקם?

  20. מאמר מצוין. מחזק את ידייך! הוא מי שמאיים בגלל איזה פוסט – מפחד!

  21. ולא ההפך
    הבעיה שלא המנהיגים ולא העם לא מבינים זאת
    המנהיגים חושבים שהם אלוהים
    העם משתחווה
    והמנהיגים משתיקים כל ביקורת שיכולה לקלקל להם את החגיגה

  22. לא הצלחתי להבין מה המשמעות המעשית של להחזיר את הבעלות על הביטחון? מתי הייתה בעלות על הביטחון? במה זה התבטא?
    מה – אין בארץ שיח וביקורת? החל מעיתון הארץ עד הסאטירה של ליאור שליין?

    1. הנושא איננו מה היה פעם, אלא מה שייך לאזרחים ונלקח מהם. לפי כל תיאוריות האמנה החברתית, שעומדות בבסיס הדמוקרטיה, הזכויות שניתנות למנהיגים הן זכויות שהציבור הסכים להפקיד בידיהם לתקופה מוגבלת, אך לא הסכים להרשות להם לעשות בהן כרצונם.
      אחת מזכויות אלה היא הזכות לביטחון, וזכות זו מורכבת כאמור מהיבטים רבים שהממשלה כיום איננה מתייחסת אליהם ולמעשה מתאמצת לדכא את השיח עליהן במסווה של הצורך בביטחון של "החיים עצמם".
      יש ביקורת וסאטירה בארץ – אבל אלה מאוימים יותר ויותר. הדוגמאות לכך רבות, ואני בטוחה שאתה מודע להן. מספיק שרוה"מ משתלח באזרחים ובעיתונאים כדי להפחיד רבים. שטיפת המוח שאומרת שמבקרי רוה"מ רק רוצים את כסאו, לא מאפשרת לערוך דיון ציבורי ביקורתי מהותי במדיניות שלו וגם לא בהתנהלות שלו. כעת, בנט מקים "ועדה לאתיקה" שתפקח על מה שאומרים מרצים באקדמיה, כדי להפחיד מרצים להביע ביקורת. מורים לאזרחות בבתי ספר, שאני פוגשת כסטודנטים שלי יום יום, חוששים לדבר על נושאים "נפיצים", ונאלצים ללמד אזרחות בצורה רדודה, שמתיישרת למשל עם ספר האזרחות החדש שהמסר שלו הוא שדמוקרטיה זה כמו "הרוב קובע" בועד הכיתה, שלרוב מותר לקבל החלטות שפוגעות במיעוט, ושחוות הדעת של בית המשפט העליון לא יותר טובה מחוות הדעת של הפוליטיקאים. כתבתי על כך בעבר, זה לא דוגמא תאורטית – אלה דברים שמתקיימים כיום, בזמן שאנחנו ישנים, או פוחדים, או עוצמים עיניים ומשכנעים את עצמנו שזה לא באמת קורה, כי יש ליאור שליין.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

מייצג כסאות

רות הישראלית

תובנות אקטואליות מקריאה ישראלית במגילת רות

מהי שחיתות?

הגיגים על מה שמתרחש אצלנו בצמרת ההנהגה

מדביר מועך חרק

הדברת נמלים

למה כדאי לעשות את זה בצורה מקצועית?