חיה ותן לחיות

האם החברה הישראלית היא חברה ליברלית?
תמונה של ניצה
פרופסור ניצה נחמיאס

המושג ליברליזם והמושגים הנגזרים ממנו, כדוגמת אדם ליברלי וחברה ליברלית, הם מושגים קשים להגדרה ויתרה מזאת, קשים להסכמה. לאדם ליברלי אנחנו מייחסים נאורות, התחשבות בזולת, היעדר דעות קדומות, ופתיחות מחשבתית ל"שונה ממך". אבל המושגים ליברליות וחברה ליברלית הם מורכבים הרבה יותר מתפיסה פשטנית זו.

המושג ליברליזם מקיף אספקטים כלכליים, פיננסיים, חברתיים ופסיכולוגיים, השנויים במחלוקת מאז ימי יוון העתיקה. בראש וראשונה, המושג ליברלי או התכונה האישית של אדם ליברלי מאופיינים בדרך כלל על ידי מרכיבים אידאולוגיים-פוליטיים. מקובל להניח שאדם ליברלי הוא אדם בעל אידאולוגיה חברתית עמוקה, המזוהה בעולם כאידאולוגיה שמאלנית, כלומר כזו שדוגלת בסדר חברתי המושתת על אחריות מלאה של המדינה לרווחת תושביה, ובעיקר לחלוקה צודקת של משאבים לאומיים, ושוויוניות לא רק בפני החוק, אלא גם במישורים הכלכליים-פיננסיים.

במדינה המושתתת על ערכים ועל אידאולוגיה דמוקרטיים /ליברליים, הפערים החברתיים-כלכליים מצומצמים עד למינימום, ותפקיד המדינה לדאוג שלא יהיה ניצול לרעה של המשאבים הלאומיים על ידי מיעוט המקורב לשלטון. מדינה ליברלית דואגת בראש וראשונה לרווחת כל תושביה, למיגור העוני והבערות, ולפיקוח יעיל, אמתי ושיטתי על חלוקה צודקת של משאבי הלאום. תפקיד המדינה לפי תיאוריה זאת הוא להבטיח ששכבה מצומצמת של המעמד העליון לא תנצל לרעה את מעמדה ותעשוק את כלל האוכלוסייה.

החוקרים הדנים במהות החברה הליברלית רואים אותה כחברה שהיא בעיקרה סוציאליסטית, שמאלנית, שעל דִגלה חרותים ערכי כבוד האדם וחירותו. "כבוד האדם" מתבטא לדעתם בעיקר בסטטוס כלכלי הולם. כפי שאמר קרל מרקס: "אדם עני איננו יכול להיות אדם חופשי. אדם עני הוא אדם המשועבד למעביד שלו". אדם לא יכול להיות בו בזמן משועבד וחופשי. הליברלים שוללים את האידאולוגיה הקפיטליסטית המאפשרת, לדעתם, לעשירים להתעשר ולבסס לעצמם רמת חיים בזבזנית וחזירית, תוך כדי ניצול כלל האוכלוסייה הסובלת בעקבות חוליי הקפיטליזם ממחסור ומרמת חיים לא נאותה.

התיאוריות המצדדות בחברה ליברלית מדגישות את התנגדותן העמוקה לקפיטליזם, המבוסס על עקרון השוק החופשי, ו"היד הנעלמת", אותה "יד נעלמת" אשר לדעת הקפיטליסטים מכוונת את החברה והכלכלה בכיוונים טבעיים, המבוססים על מצב כלכלי טבעי של היצע וביקוש. הליברלים סותרים לחלוטין תיאוריה זו, לטענתם, חברה קפיטליסטית היא חברה לא צודקת, המסלפת במכוון את הקשר בין היצע וביקוש על ידי יצירה מלאכותית של היצע או יצירה מלאכותית של ביקוש, הכול לפי צורכי הקפיטליזם. זוהי חברה שערכיה מעוותים, מאחר שהיא גורמת לאי-צדק חברתי, ומאפשרת לאליטות החברתיות-כלכליות להשתלט על המשאבים הלאומיים, תופעה הגורמת להתעשרות מופרזת ומוגזמת של המיעוט האליטיסטי תוך כדי עושק החברה כולה ורמיסתה.

לפי התיאוריה הליברלית, הממשלה חייבת להקים מנגנונים בירוקרטיים אמינים, מקצועיים וממוסדים, אשר יפקחו על המערכת הכלכלית-פיננסית, כדי להבטיח שהסחר יהיה הוגן, שהיבוא והיצוא יהיו מעוגנים בחוק הפועל לטובת האזרחים ולא לטובת היבואנים. חייב להיות פיקוח על מחירי המצרכים החיוניים, כדי שלא יתאפשר עושק של הצרכנים על ידי היצרנים, והעיקר, שהאזרחים ייהנו משירותים חברתיים שווים לכל נפש. שירותי בריאות, חינוך, תרבות ודיור, אינם מצרכי מותרות ואסור שהם יהוו כלי התעשרות בידי האליטות. האזרחים בחברה ליברלית זכאים לשירותים הללו ללא תשלום כלל או בתשלום של "איש כפי יכולתו".

לעומתם, אלו המצדדים בחברה קפיטליסטית ימנית, דוגלים בעיקרון "שכל אדם צריך לדאוג לעצמו". לשיטתם, האחריות הציבורית של המדינה לרווחת אזרחיה צריכה להיות מינימלית ביותר ולהתרכז רק בתחומי הביטחון הצבאי והביטחון האישי (משטרה). מעבר לכך, הקפיטליזם פועל להפחתת רגולציות, להפחתת פיקוח ממלכתי, וליצירת סביבה חברתית-כלכלית הנשלטת על ידי עקרון "היד הנעלמת".

ומה המשמעות של "אדם ליברלי-נאור"? האם אדם ליברלי הוא בהגדרה שמאלני, ואדם ימני בהגדרה אינו יכול להיות אדם ליברלי-נאור? זוהי שאלה מורכבת למדי, והתשובה עליה נעוצה בהגדרת המושג נאורות. אדם נאור הוא אדם בעל ערכים אזרחיים עמוקים המתבטאים בדאגה לזולת, בהאדרת האחר, בהיעדר דעות קדומות, ובהיעדר זלזול באחר. בעיקר, מונחה האדם הנאור על ידי הרצון להימנע מלהשליט את ערכיו, את האידאולוגיה שלו ואת הדעות שלו על הזולת. אדם נאור מכבד כל אדם ומקבל בהבנה את העובדה שיש אנשים שאינם חושבים ואינם מתנהגים לפי מערכת הערכים שלו. אדם ליברלי רואה את החברה שבה הוא חי כפסיפס לגיטימי, שבו חלקים שונים בחברה חיים כל אחד על פי דרכו ותרבותו, ודבר זה לא פוגע בכבודם או באורח חייהם של האזרחים האחרים.

משחר ימי ההיסטוריה חיו היהודים בחברות חשוכות אשר אופיינו בדעות קדומות (אנטישמיות). רק במאה ה-19, בתקופת ההשכלה, כשנפוצו רעיונות הרציונליזם, הליברליזם וחופש המחשבה כחלק ממגמת הנאורות החברתית באירופה, הכירו מדינות אחדות בזכותם הלגיטימית של המיעוטים היהודיים לחיות לפי דתם ותורתם. אם כן, לאור הדיון הנ"ל על אופייה של חברה ליברלית ונאורה, האם אנו יכולים לומר שהחברה שבה אנו חיים היום במדינת ישראל היא חברה ליברלית?

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

3 תגובות

  1. הנאורות היא קוגם כל הבנה שהדברים לא נקבעים בידי שמים אלא בידי האנשים.

  2. אנחנו נעשים פחות ופחות ליברלים. מתחיל להיות קשה להביע דעות שונות מזה של השלטון. חברי הכנסת והשרים ברובם הגדול לא יודעים מהו ליברליזם ובזים לערכים הדמוקרטיים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של יורם

פשיטת רגל

נתון מחריד ומבשר רע בנוגע לילדינו