שם המשחק: חדשנות

חדשנות ויצירתיות מבקיעות את חומת השמרנות
צילום: pixabay.com

חדשנות איננה בגדר "זבנג וגמרנו" אלא חשיבה עם יעדים ומטרות לטווח ארוך, תוך הגמשת החשיבה לפי צורכי הזמן והתאמתה לסביבה המתחדשת תדיר.

ברוב הארגונים החדשנות מתבטאת בתגובה לאירועים ולא בחשיבה פורצת דרך. שינוי תפיסה שמרנית זו הוא עצמו בגדר חדשנות כהלכתה, והאימוץ של תכונה זו – הוא היוצר חברה וארגון הרואים את הנולד. אמנות החדשנות כבר נכתב עליה רבות. אבל בין העיון ברעיונות לבין הביצוע – המרחק ענק, ברוב המקרים. זאת מאחר שארגונים נוטים לדכא יצירתיות. הסיבה ידועה מאז ומתמיד – הפחד משינוי.

חדשנות איננה המצאת גלגל חדש אלא שימוש חדש, שימוש שונה, דרך אחרת להסתכל על מציאות. חדשנות נובעת מהשטח, ממי שמסתכל על מה שמתרחש ושוקל שינוי. רעיונות יכולים להגיע מכל כיוון, מכל דרג בארגון. אין לפסול שום רעיון, אלא לשקול מחדש באופן תקופתי את כל הרעיונות שהועלו בעבר ונדחו.

דוגמה אחת ראויה וידועה בישראל היא עניין חנויות הרווחה בתחנות הדלק. כאשר הרעיון הוצע בראשית 1993 בחברת פז, הוא נדחה על הסף. הסתפקו בניסוי של התקנת מכונות ממכר אוטומטיות, אך הניסוי נעשה ללא הכרת שוק המטרה ולכן נכשל העניין באיבו. בשנת 1995 הגיעה חברה להציע לחברות הדלק זיכיון של 7-Eleven – אך כל שלוש החברות טענו שמדינת ישראל קטנה ואין צורך בסוג כזה של חנויות מכר. ומה קורה היום? הרווח מחנויות הרווחה בתחנות עולה לעתים על הרווח מהדלק בתחנה, ואין תחנת דלק בלי חנות.

מסקנות?

חדשנות צריכה להתמקד במשתמש הפוטנציאלי. המשתמש משנה התנהגויות ורגישויות כל הזמן, גם לפי אופנות. כאשר חושבים בכיוון זה צריך לחשוב על שיפור אפשרי גדול ולא על שיפור מסוים, מזערי או כזה שכמעט לא יגרום לשינוי ממשי. דגש על המשתמש, זה כבר הכיוון הנכון לפעולה.

בכל ארגון יש נכסי ידע ומידע שניתן להפוך אותם למהלכי חדשנות. רק צריך לתת לאנשים יצירתיים להתבטא. השמרנות הארגונית הטיפוסית הורגת את הקדמה, בכל תחום, אפילו – ובמיוחד – באקדמיה. לא היצירתי מתקדם, אלא המתמיד בכיוון השמרני ומחזק אותו. מכוונים לחיזוק הנאמר בעבר ואיתור תימוכין לעבר, במקום לכוון לעתיד חדש, שונה.

מתן חופש לחשיבה פורצת דרך, זו תחילת השינוי הארגוני הנדרש. בניגוד לסטיגמה, דווקא כישלונות צריכים לפתוח צוהר חדש לניסוי מחשבות חדשות. הכוונה קבועה של חזון הארגון והבהרה מתמשכת לעובדים כי אפשר להציע הצעות, להציע פתרונות ולהיות ראש גדול – כך צריך להיראות ניהול מתקדם. לא עוד ניתוח של שבע תיאוריות ניהול בסיסיות ופיתוח מאות תיאוריות נגזרות, אלא שילוב תיאוריות כדי ליצור עולם טוב יותר.

חשיבה יצירתית מצליחה לפתור אפילו דילמות בענייני דת סבוכים, כאשר הרבנים ומקבלי ההחלטות יוצרים מציאות חדשה אפילו בפסיקות שלהם כדי לייצר מציאות המתקרבת לחיי היום-יום. מי שמתמצא בפרויקט השו"ת ימצא לא מעט דוגמאות לכך שיש דין ויש דיין, ויש פתרון לכל עניין. אולי לא כל אחד סבור כי זה הפתרון הראוי, לא כל אחד חושב שכך צריך להיות, אבל עצם החשיבה ועצם הפתרון – זה בגדר החזון החדש, כי מסביב ייהום הסער, והמציאות אינה ממתינה לאיש.

מסקנה: תנו לחדשנות לפרוץ, כי גם מבני עניים תצא תורה.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

12 תגובות

      1. חדשנות נעלמת כאשר למשל אומרים לזה שהציע – "אין חדש בדבריך" ולא מוכנים לשקול את השינוי שבהצעה. לדוגמה- מכללה שמבזבזת משאביה הפיזיים או סותמת כל אפשרות התרחבות בגלל העדר נכונות לשעורים מקוונים ולימוד מרחוק- זו שמרנות, הנובעת מהעדר ידע ופחד וחרדה משינוי, ותאווה לשקט "תעשייתי" על פני בחינת השינוי לאורך זמן והסקת מסקנות. הכנה נכונה = הצלחה לחדשנות.

  1. אני חושב שכותב המאמר מדייק בדבריו, חדשנות היא הכרחית כמעט בכל ארגון ויפה שעה קודם.

    1. ראו רבני צוהר וראו המכון הממציא לנו כל הזמן תחכומי מעקפים שמאורשרים על ידי רבנים שמקפידים כולל החלק מהקיצוניים, למשל הדלקת וכיבו י תאורה לא ישירה, הפעלת מעלית בהשהייה, ואפילו אחד הגדולים שאישר לסגור מקרר עם המרפק כאילו "בהיסח הדעת" כי אז יכבה האור במקרר ששכחו להכינו לשבת…טריקים ושטיקים = יצירתיות בשבת. וגם כדאי לקרוא – www .orot.ac.il/publications/amadot/amadotpdf/3-07.pdf

    1. בלי להכנס לפילוסופיה – כדאי שתקרא את התגובה לליאון (6) ותבין שחדשנות זה שימוש חדש לדבר קיים. לא חייבים להיות ממציאי "גלגל מרובע" , גלגל שמקבל את צורת הדרך עליה הוא נע. אפשר למצוא שימוש חכם לגלגל קיים. יש דוגמאות בשפע, ואם היית מסגיר כאן את מקצועך – היית מקבל כאן דוגמאות של חדשנות בשפע. אין תחום שאי אפשר לבצע בו וממנו משהו טוב יותר. ואשמח להתכתב בתגובות כאן – ולהוכיח, בדיוק כפי שעשיתי בתחומים שאני בקיא, ובמקומות שהסכימו לשקול שינוי. מי שמוכן לשנוי – מסכים לשינוי(אחרי שיבחן סיכוי להצלחה) – מי שמתנסה – יודע את האמת.

  2. 99.9 אחוז מכל רעיונות החדשנות לא מניבים זום פרי ולפעמים מורידים ביגון שאולה את הממציאים המבריקים לכאורה

    1. מציע לקרוא את המאמר המקושר כאן ולהחליט אם מדובר על חדשנות או יצירתיות, כדי להבין שרעיון איננו עדיין בגדקר חדשנות עד שלא נבחן בשטח, ויצרתיות היא רק שלב בדרך לחדשנות – http ://www.hayadan.org.il/a-way-to-turn-almost-any-object-into-a-computer-2310169

  3. חדשנות (באנגלית: Innovation) היא יצירת ערך מוסף באמצעות פתרונות חדשים לצרכים קיימים, או באמצעות יצירת פתרונות לצרכים חדשים . יצירתיות: תוצר יצירתי חייב להיות מקורי ובעל ערך בהקשר נתון[1](Stein1953). תוצר של החשיבה היצירתית יכול להיות אינטלקטואלי (כתבה, שיר, מאמר) מוחשי (כמו פטנט, מוצר) או תהליך (שינוי מבנה ארגוני או תהליכי). החדשנות והראשוניות הן התנאי ההכרחי הראשון להגדרת תוצר יצירתי, תוצר שמחקה תוצר קודם אינו נחשב ליצירתי. התנאי השני הוא כי התוצר יהיה בעל ערך באיזשהו הקשר לקהילה מסוימת. חדשן איננו יצירתי אלא במובן של שימוש חדש בדבר קיים. יצירתי הוא זה שהביא לעולם משהו אחר אולי דומה אבל וריאציה של קיים, טוב יותר. היצירתי לא תמיד יהיה שימושי, אבל יהיה . לכן אנשים יצרתיים רבים נכשלים, אינני בקיא באחוזים, חדשנים – שנשענים על מציאות, ועושים בה שינוי מותאם -דווקא יכולים להצליח. דוגמה -מסעדות נכשלות כי כל שף חושב שהוא מביא גאולה לעולם, אבל לא מבינים בניהול. גם השפים הטובים ביותר – נופלים. נא לא לערב מונחים.ההגדרות – מויקיפדיה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

מהי שחיתות?

הגיגים על מה שמתרחש אצלנו בצמרת ההנהגה

מדביר מועך חרק

הדברת נמלים

למה כדאי לעשות את זה בצורה מקצועית?