מי הם פושעי אוסלו?

מיום שפשטתי את המדים לפני 36 שנים, השתתפתי בכחצי תריסר קבוצות שניהלו מגעים ופעלו יחדיו להשיג פריצת דרך מדינית, היה זה ערוץ הידברות נוסף – ה"ערוץ השני". קבוצות אלו כללו ישראלים, פלסטינים, לעתים גורם ערבי נוסף, וכמובן גם צד שלישי ניטרלי, מתווך.

בשנת 1985, לפרק זמן של שנה, מוניתי על ידי ראש הממשלה דאז לעמוד בראש צוות קטן לניהול שיחות. אלו היו למעשה השיחות הפוליטיות הראשונות שבין ממשלת ישראל לאש"ף טוניס. אך משנסתיימה הכהונה של ממשלת הרוטציה, ושמעון פרס מסר את המפתחות ליצחק שמיר, בא הקץ גם על שליחותי זו.

שבע שנים לאחר מכן, בעת שמשלחת ישראלית ניהלה מו"מ מתסכל עם ההנהגה הפלסטינית בוושינגטון, ואילו אני הייתי ברומא באחת מאותן קבוצות ה"ערוץ השני", הופתענו לשמוע על הסכם שנחתם באוסלו. אני שמחתי, כמובן, על פריצת הדרך, אף על פי שהייתה לי ביקורת על פרטי ההסכם.

התנאי הראשון שהיה הכרחי להצלחה, קוים במלואו – חשאיות השיחות. מבחינה זו היו השיחות העקרות שנוהלו בוושינגטון סיפור כיסוי נפלא. בתנאים הקיימים היום, תתאפשר פריצת דרך רק בשיחות שתנוהלנה בחשאיות מוחלטת, עד לרגע שבו ניתן יהיה להתייצב בפני הציבור הרחב ולהציג את עקרונות ההסכם המוגמר.

סוגיה נוספת שיש להתייחס אליה היא אישיותו של ערפאת. מעמדו ברשות הפלסטינית הגדיל את סיכוייו לכפות את ההסכם שיתקבל, על כל ארבעת המרכיבים של האומה הפלסטינית: ערביי יהודה ושומרון, ערביי רצועת עזה, ערביי הפזורה הפלסטינית, וערביי ישראל. משנפטר ערפאת לא קם, עדיין, מבין המנהיגים הפלסטינים "הרצל" או "בן-גוריון" שבכוחם לאכוף את רצונם על הכלל.

באשר להסכם עצמו, הייתה לי ביקורת באשר לנוהל שסוכם: להוציא הסכמה עקרונית, נדחה הדיון בכל שאלות הליבה לפסק זמן של חמש שנים, שאותן ינצל כל צד ליצירת עובדות בשטח, בטרם הגיעו למו"מ האמתי, ובטרם הוברר אם אמנם יש סיכוי להגיע להסכם המלא.

הטבח שביצע ברוך גולדשטיין במערת המכפלה, ההסתה הקיצונית שקדמה לרצח ראש הממשלה יצחק רבין בידי פנאט ישראלי, וגל פיגועי הטרור הקשים בעקבות חיסול יחיה עיאש בעזה – כל אלו חיסלו את מעט הסיכויים שהיו לשני הצדדים על מנת להתגבר על הקשיים ולהגיע להסכם. באותה העת הייתי שגרירו של ראש ממשלת ישראל אצל ערפאת, והוא הודה בפניי שאין ביכולתו למנוע את פיגועי הטרור.

כל שקרה לאחר מכן, היה חסר סיכוי מלכתחילה. לא הושלם אף השלב הראשון של ההסכם, ולא הגענו כלל לשיחות האמת על בעיות הליבה. אינני יודע אם יכולנו להגיע להסכם. אני יודע שהחמצנו את ההזדמנות לנסות ולהגיע.

אכן, היו "פושעי אוסלו", אך לא היו אלו רבין ופרס. היו אלו מי שחיבלו בניסיון החשוב ביותר שביקש לפתור את הסכסוך.