בשם הדת, בשם האל, בשם החופש

בעקבות סערת הבורקיני
This image was originally posted to Flickr by Giorgio Montersino en.wikipedia.org

"בשם האסלאם, בשם אללה, ובשם הנביא מוחמד, נהרוג את הצלבנים, נשחט את כופרים, נשרוף כפרים, ונשמיד עמים שלמים, נביא את מלחמת הג'יהאד אל תוך הכופרים, ונהרוג בהם, לא נשאיר בהם שריד או פליט, אירופה תיפול בפני המדינה האסלאמית, ובפני אללה, הברית הטמאה של הצלבנים והיהודים תיכחד בקרוב, ומדינת האסלאם תקום בדם המאמינים". (נאום שנשא אבו בכר אל בגדדי לפני כחצי שנה).

זה הכול, זאת האידאולוגיה של ארגון (מדינת) הטרור העשיר והמפחיד ביותר בעולם: רצח, נהרות של דם, ושלטון אללה. זה כשנתיים מכה דאעש במדינות המערב ומנהל קרבות מאסף בסוריה ובעיראק, ככל שתחום שלטונו הולך וקטן, ככל שהוא סופג יותר ויותר תבוסות בשטח, כך הוא הופך להיות מאיים וגדול יותר ויותר.

כוחו של דאעש אינו במובן הפיזי, על פי ההערכות הגדולות ביותר יש כ-150,000 לוחמי דאעש ברחבי סוריה ועיראק (לא כולל את לוב, בוקו-חראם, וסיני), ועדיין נדמה שאנו שומעים בכל יום רק על הארגון הזה, על הטרור ועל הפחד שהוא זורע בכל העולם – הפיגוע באורלנדו-ארה"ב; סדרה של פיגועים בצרפת; אל גרמניה שפתחה את שעריה לפליטים שנמלטו מזוועת המלחמה בסוריה, הצליחו להסתנן מחבלי דאעש ולבצע פיגועי טרור; וטורקיה אשר שמרה על "יחסים ניטרליים" עם דאעש, משום שגם הוא נלחם בכורדים, ספגה אף היא פיגועי טרור בשטחה.

שמענו סיפורי זוועת על העם היזידי שבנותיו נמכרות לזנות, ובניו נשחטים משום שהם כופרים, או מוצאים להרוג בדרכים מזוויעות, ככל שהראש המעוות של דאעש מצליח לייצר. יותר משדאעש הוא גוף טרור הוא גוף של כוח, של אלימות חסרת מעצורים, והכול בשם האל.

בשבועות האחרונים אנו רואים את "גורי החליפות" יוצאים למאבק נגד המערב, ומצטרפים למלחמה אל מול אויבי הארגון. דאעש אף מתעדים את האימונים הללו. בסרטונים המופצים במדיה ניתן לראות ילדה קטנה כורתת ראש של בובה, או ילד מוציא להרוג את אביו. וכך, בשבוע שעבר ראינו ילד בן 12 מבצע פיגוע-התאבדות בחתונה. מעל 50 איש נרצחו, בשם האל, בשם ילד קטן שלחץ על הכפתור.

הניסיון של המערב לבלום את התפשטות הרוע הזה, כולל בעיקר שימוש בלחימה ובכלי נשק. ללחימה בכוח באמצעות כוח יש אכן תוצאות בשטחי הלחימה שמחוץ לאירופה, אך בתוך אירופה ראשי מדינות המערב אינם יודעים כיצד להתמודד עם כל אותם אנשים בעלי אזרחות אירופית שחיים בקרבם ויוצאים לפגוע בהם, הם מנסים לעצור את המְפַגְּעִים לפני הפיגוע עצמו (וככל הנראה יש אחוזי הצלחה טובים במניעת הפיגועים), אבל תמיד קשה יותר להגן מאשר לתקוף. די בפיגוע אחד כדי לגרום לפאניקה, ואכן גרמניה מבקשת מאזרחיה לשמור באופן תמידי על מאגר חירום של מזון ל-10 ימים, בצרפת נרשמה ירידה דרסטית בתיירות הקיץ, והנזק מוערך בכ-750 מיליון יורו, והמקרים עוד רבים.

אולם הדבר המעניין ביותר הוא שאותן מדינות המערב אשר רוצות "לשמור על החופש" ולהציל כמה שיותר חיי אדם, מתגלות לפתע כבעלות דעות מקובעות לא פחות מדאעש, דו"ח חדש של האום קבע שרוסיה הרגה יותר אזרחים סורים מאשר דאעש, כאשר השתמשה בהפצצות שטיח, וממש לאחרונה שמענו שבצרפת נאסר ללבוש "בורקיני" בשם החופש! בעיתוני צרפת התפרסמה ידיעה על שוטרים שהפשיטו נשים מוסלמיות אשר העזו לשחות בים בבורקיני, מהכתבה ניתן היה לחשוב כאילו מדובר בניצחון המערב על הנאצים.

גם אלו וגם אלו חוטאים בכך שהם מקטלגים את "האחר" כגוש אחד ויחיד, מובן שעם דאעש אין כלל אפשרות לדבר, הארגון תופס את המציאות בשחור או לבן, אתי או נגדי, אין אמצע אין אולי, אבל המערב, שיש בו מגוון דעות ואמונות והוא מתיימר להיות "מגן החופש", משתמש ברטוריקה דאעשית – אתי או נגדי, אם את צרפתייה לבשי ביקיני! אם את מוסלמית ולבישת בגד ים מנוגדת לאמונתך – אל תלכי כלל לים. והכול, כמובן, בשם החופש.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

10 תגובות

  1. מתי צריך לשים את הגבול? האם מנהג של האחר כמו מילת נשים גם יכול להיות לגיטימי בעולם המערבי? בגלל שתפיסת העולם המערבית סובלנית כלפי האחר אין זה אומר שגם יהיה סובלנות כלפי מנהגים שפוגעים בחופשים שהעולם המערבי כל כך מאמין בהם.

    1. ברור שלא.
      אבל האם לבוש שמאפשר לאותן נשים מוסלמיות מאמינות ללכת לחוף הוא סכנה לדמורקטיה?
      הגבול בנושאים אלו מורכב מהרבה מאוד גוונים של אפור. וצריך לזוז מאוד בזהירות כדי לא להגרר למקומות שרק מספקים הצדקות לצד הנגדי.

      1. אז איך ניתן להחליט? היחס לגוף האישה בעולם המסורתי המוסלמי הוא מקומם. ולמרות שזה לא פוליטיקלי קורט ולא ליבראלי מהחברה הצרפתית לאסור את לבישת הבורקיני, לפי דעתי זה הצעד הנכון. ברגע ששוברים את האיסור זה נותן מקום לנשים מסורתיות להגיע למקומות שבמדינות האסלאם הן לא חלמו עליהם. להתאפר, ללכת עם שיער פזור, או חס ושלום עם מכנסיים

        1. או שזה יגרום בדיוק להפך. אין דרך קלה או ברורה.
          אם נקח לדוגמא את ישראל, לפני חוק החמץ בישראל העסקים שמכרו חמץ בפסח היה נמוך, והיום כל שנה יש וויכח מחדש על הדבר הזה. (כי יש כאן כפייב של ציבור אחד על השני).
          ולעומת זאת ביום כיפור ברוב הארץ אין חילול בפרסאיה של היום למרות שאין חוק.
          אל תשכח שבצרפת קיים איסור על לבישת רעלה/בורקה בבתי ספר ציבורים ובמקומות ציבורים,
          כתוגבה לכך הנשים המוסלמיות החלו ללכת עם מסכות רפואיות, והלכו ללמוד בבתי ספר בקהילה המוסלמית.
          הנשים המוסלמיות מנהלות את המאבק שלהן בתוך מסגרת האסלם, ולא מחוץ.

  2. להעמיד את דעא"ש את הצרפתים באותה קטגוריה כמי שנעולים בתוך תפישותיהם זה ממש לא רציני

    1. צרפת לוקח את הפירוש שלה ל"חופש" ל ל"קידמה", ונותנת לו רק פירוש אחד נכון—הפירוש שלה.

  3. מעניין, כנראה שמדיניות לביטחון פנים הצרפתית היא של 'דיבור בשפת אמם'
    "מידה כנגד מידה" מרכאות כפולות הרי זאת לא מידה. אבל כנראה שזאת השפה שהם מבינים

  4. שכחת לציין שהבורקיני הוא התרופה המודרנית הטובה ביותר נגד מלנומה.
    וברצינות – אי אפשר להבין מהמאמר אם אתה בעדם או נגדם.

  5. כל מה שהבאת כאן בפוסט זה דברים שפורסמו בכל עיתון ובכל אתר חדשותי כמעט
    לדעתי אתה צריך ממש להיכנס לתוך-תוכי הדברים ולהביא תוכן קצת יותר מעניין וחדש

    1. אני לא אתר חדשות, המטרה שלי היא לא להביא "ארועים", אלא להגיד את.דכתי וכיצד הם ישפיעו על העולם בכלל ועל המזח התיכון בפרט.
      דבר שני אני עובד עם כתבים באתרי חדשות שונים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של יורם

פשיטת רגל

נתון מחריד ומבשר רע בנוגע לילדינו