"רק בת 21 וכבר בלויה"

לא לחיות את הטעות
עליזה הרשקוביץ

פגשתי אותה במספרה.

"את שומעת? בדרך לכאן באוטובוס, פגשתי את אימא של החבר שלי. ממש התישה אותי."

"מה זאת אומרת?", שאלתי.

"היא רוצה לפגוש את אימא שלי, כדי לדבר איתה על נישואין. האמת שאני לא ממש בטוחה שאני רוצה שהיא תפגוש אותה."

"סליחה? את מתביישת באימא שלך?"

"לא, לא. אבל אימא שלי אישה מטופחת, ואם הם יראו אותה הם יגידו שהיא "סוררת" ושאני לא מתאימה לחבר שלי. תראי, אני חברה שלו כבר ארבע שנים ולא קל אתו. אם אעזוב אותו מי יתחתן אתי?"

"את רק בת 21", עניתי. "למה שלא תתחתני?"

"האמת שהוא גם מתנהג אליי לא יפה."

"כלומר? מה לא יפה?"

"לפני שבועיים הוא הזמין אותי למסעדה. הרגשתי בעננים. התלבשתי, התאפרתי, עשיתי פן, בקיצור הייתי מתוקתקת! ירדתי למטה, כולי נרגשת, וחיכיתי לו. יותר מחצי שעה חיכיתי לו. פתאום הוא הגיע ואמר: "שומעת, זה לא מסתדר, אני צריך ללכת למקום אחר ואת תלכי לשמור על אימא שלי". אמרתי: "אני לא רוצה", ואז הוא יצא מהרכב ונתן לי אגרוף לפנים. התחלתי לבכות. אימא שלו ראתה את הסיטואציה מרחוק, היא התקרבה אליי ואמרה: "את לא צריכה להרגיז אותו… בבקשה אל תתלונני במשטרה." "אני לא אתלונן", בכיתי, "אבל תראי מה הוא עשה לי…"

ראיתי מולי נערה תמימה שצמאה לאהבה ולתשומת לב. היא בוחרת להישאר במקום הזה רק בגלל הפחד שלא יאהבו אותה יותר.

"אני מעדיפה להישאר אתו, כי הוא אוהב אותי… חברה שלי אמרה לי שעדיף כך, אכפת לו ממני ובגלל זה הוא מכה אותי."

"בחיים היקום שולח לנו אותות אזהרה ואנו מסרבים לראותם", כך אמרתי לה.

"מה זאת אומרת?" היא שאלה.

"את חייבת לקום ולהציל את עצמך. זו לא אהבה!"

תהיתי לי כמה נשים מסתובבות בתוכנו עם תחושת כישלון ובושה בגלל גבר מכה ומשפיל. כמה נשים משכילות משלמות את מחיר הבושה ונשארות במצב הזה.

אסיים במשפט מתוך ספרה של אילנה בורנשטיין "שארה כסותה עונתה": "אנשים עושים טעויות בחיים. זה לא אומר שצריך לחיות את הטעות כל החיים".

*

עליזה הרשקוביץ, כותבת הספר "הבית של ליאו הצב" ומטפלת בילדים שהוריהם נפרדים. www.alizahershcovitz.com

 

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

7 תגובות

    1. נכון. נשים צריכות לקום ולא לפחד. זו המטרה של הכתבה הזאת. לתת חיזוק שאפשר לקום וללכת

  1. הבחירה במילה בלויה באה לספר על תחושתה של הבחורה שאיתה דיברתי ועליה הסיפור. נשים מוכות אינן בלויות. הן נשים חזקות אמיצות שסופגות בשביל הילדים המשפחה ומהמקום שהן חושבות שהן לא שוות.
    אתן שוות חזקות ואמיצות
    קומו צאו

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של רות

צדק לימודי

כיצד ניתן לצמצם פערים ולדאוג לשוויון במערכת החינוך