שני הנסים של ישראל

עתידה של ישראל, הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון
שלמה גזית - תמונה
אלוף בדימוס שלמה גזית

עשרים שנים לאחר מלחמת ששת הימים הזמינה אוניברסיטת תל-אביב את פרופ' ברנרד לואיס להרצות על "ישראל – עשרים שנה לאחר מלחמת ששת הימים". לואיס הוא מבכירי המזרחנים בדורנו, היסטוריון וסופר יהודי ופרופסור אמריטוס באוניברסיטת פרינסטון האמריקנית.

למיטב זיכרוני ההרצאה התקיימה בסוף דצמבר 1987 או בראשית ינואר 1988.

פרופ' לואיס פתח את הרצאתו על ישראל בהצביעו על שני מעשי נסים שהוא מתקשה להבינם ולהסבירם.

הנס הראשון, לטענתו, היה נס הדמוקרטיה הישראלית. שורה של מדינות קמו לאחר מלחמת העולם השנייה, מדינות שהשתחררו מן השלטון הקולוניאלי שמשל בהן עשרות ואף מאות שנים. להוציא ישראל, אף לא אחת מהן אינה יכולה להתפאר במשטר דמוקרטי.

ישראל היא דמוקרטיה על אף נתוני היסוד שלה, שאותם מנה פרופ' לואיס, ושאינם תומכים, למעשה, בקיומו של משטר דמוקרטי:

ישראל קמה בסערת מלחמה. מצב החירום ובעיות הביטחון אינם מרפים ממנה מאז ועד היום. למעשה, לא הייתה לה, לישראל, אפילו שעה אחת שלמה של רגיעה ושלום;

ישראל נדרשת לעכל מיעוט ערבי גדול, מיעוט לאומי הנמנה עם אויביה, ולו רקע לשוני, תרבותי ודתי שונה;

האוכלוסייה היהודית בישראל היא מקבץ של "עליות" אשר הגיעו מארצות מוצא שונות, מרקע תרבותי ולשוני שונה, ואין זה מקרה שאחת מבעיות היסוד של ישראל היא ההתמודדות עם "כור ההיתוך" החברתי והלאומי;

ולבסוף, טען פרופ' לואיס, הרוב המכריע של אוכלוסיית המדינה, ובמיוחד דור המייסדים אשר עיצב את דמותה, לא צמחו במדינות שבהן התקיים משטר דמוקרטי מבוסס.

הנס השני, לדבריו, זו הקלות יוצאת הדופן שבה שולטת ישראל, במהלך רוב רובן של עשרים השנים האחרונות, בשטחים שכבשה.

"אחרי הכול", הסביר פרופ' לואיס, "לא קל לשלוט בשטחים אלה, ואין זו אוכלוסייה המקבלת מרות. אוכלוסייה ערבית זו הסבה צרות אין ספור לבריטים, לטורקים, לממלוקים ולאחרים. והנה מתקיים הממשל הישראלי בקלות כה רבה עד שכעבור עשרים שנה אין עדיין בידי הצבא הישראלי, או בידי המשטרה, הניסיון והאמצעים הדרושים לטיפול בהמון מתפרע".

ימים ספורים לאחר ההרצאה התברר כי ההתפרעויות ההמוניות שאותן הזכיר הפרופסור, פרצו והיו תחילתה של האינתיפדה הראשונה. היו אלה התפרעויות מקומיות אשר ראשיתן במחנות הפליטים שברצועת עזה, התפרעויות אשר עד מהרה עברו גם לשטחי יהודה ושומרון.

מאז אי אפשר לטעון שגורמי הביטחון בישראל נעדרים אמצעי דיכוי ושליטה בהתפרעות. אך נס הרגיעה בא אל קצו.

מאז אותה הרצאה מטרידה אותי תוחלת חייו של הנס הראשון, נס הדמוקרטיה שלנו. אל ארבעת נתוני היסוד שמנה פרופ' לואיס לפני כמעט שלושים שנה, נוספו מאז שתי התפתחויות: הראשונה, מדיניות ההתנחלות של ישראל, אשר הציבה מאות אלפי מתיישבים לאורכו ולרוחבו של השטח המוחזק והמאוכלס ערבים; והשנייה, התגברות הלחץ החיצוני במערכת המדינית הבין-לאומית, לחץ שהופך למאמץ העיקרי של הפלסטינים המבקשים שחרור.

אינני מתיימר להיות היסטוריון ברמתו של פרופסור לואיס, אך חוששני שאנו עדים לתהליכים במערכת המדינית, בחקיקת הכנסת ובהלך הרוחות של הרחוב הישראלי, אשר מאיימים כי גם הנס הראשון שהפתיע את ברנרד לואיס ב-1986, עלול להגיע לקצו.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

תגובה אחת

  1. הכוח של הדתיים ושל הלאומנים מתעצם והדבר האחאון שמעניין אותם אלה הערכים של הדמוקרטיה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של עדו

מי המלך?

על יחסי רוב, מיעוט ודילול מניות