ספרא וסייפא

הבלשן ד"ר צבי שראל נולד בהונגריה ב-19בספטמבר 1927 ונפטר בישראל ב-21 במאי 2016. בדרכו האקדמית המשיך את דרכם של מנחיו הפרופ' חיים רבין ז"ל והפרופ' רפאל ניר ז"ל בבלשנות שימושית, בחינוך לשוני ובחקר השיח. הוא כתב וערך ספרים וחוברות, ייסד את כתב העת 'חלקת לשון' לבלשנות שימושית ופרסם מאמרים רבים בנושאים אלו. שנים רבות היה חבר במועצת איל"ש – האגודה הישראלית לבלשנות שימושית.

עם סיום לימודיו האקדמיים היה למורה בתיכון שליד האוניברסיטה. עם השנים היה למנהל סמינר שיין להכשרת מורים; כשנסגר הסמינר לימד בבית ברל, אחר כך היה ראש המדור לפיתוח חומרי למידה במכון מופ"ת (המכון למחקר ופיתוח של המרצים במכללות) וכעבור שנים גם ראש המדור לשילוב המחשב בהוראה.

צבי היה איש אשכולות, ידען בספרות, במקורות היהדות, בעל השכלה כללית רחבה וממובילי השימוש במחשב להוראה. אדם צנוע, פעלתן, תאב ידע וחדשן.

רק לאחר מותו התברר לעמיתיו כי צבי נולד בהונגריה וקיבל בילדותו חינוך חרדי. לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה העבירה אותו אמו לבודפשט. שם היה לבדו מגיל צעיר. הוא הצליח לשרוד למרות כל המכשולים והקשיים של יהודי בבודפשט באותה העת. עזרה בצורת תעודות מזויפות קיבל מן התנועה הציונית. הוריו וחמשת אחיו נספו בשואה. ביוני 1949 עלו צבי וחברתו רחל ארצה.

בגיל עשרים וארבע התגייס לצה"ל והצטיין בכל אשר עשה. הוא אהב את הארץ אהבה רבה והיה ציוני בכל לבו. בהיותו במילואים השתתף במלחמת ששת הימים ובמלחמת שלום הגליל. בארץ דיבר רק עברית ואף הצליח להיגמל מן ההיגוי ההונגרי. מעולם לא דיבר על עברו. הוא בחר בחיים.

כל עמיתיו העריכו אותו מאוד על פועלו ועל תרומתו לחינוך העברי בארץ. איש לא העלה בדעתו מה עבר צבי בחייו. פעילותו הרבה, כוחו הבלתי נדלה ודבקותו במטרה לא הסגירו את הצרות, את התלאות ואת הקשיים שהיו מנת חלקו בצעירותו בהונגריה.

צבי היה ספרא וסיָּפא.

יהא זכרו ברוך!