פעם ועכשיו – הרהורים בצהרי יום חמסין

ישראל התקדמה בכל התחומים
איור:Kamalakanta Jena or.wikipedia.org

פעם – לפני שנים רבות, כשהייתי צנחן צעיר, הייתה ישראל קטנה וחלשה. נשיא אמריקני פקד על ישראל לסגת מסיני והבטיח, בכתב, שארצות הברית תערוב לחופש השיט לאילת. כשהגיע היום, כזכור לדיראון, נשיא אמריקני אחר לא עמד בהבטחת קודמו. כשנגמר הכסף הגרמני, נשיא צרפתי הטיל אמברגו על משלוח נשק לישראל, אפילו שהיא כבר שילמה עליו (ספינות שרבורג). העולם המוסלמי והערבי הטיל על ישראל חרם כללי. חברת טויוטה למשל נמנעה מלעשות עסקים עם ישראל. חברת מקדונלד'ס האמריקנית סירבה למכור כאן את קציצות הג'אנק פוד שלה. סין הקומוניסטית סלדה מכל קשר עם ישראל וכנ"ל הודו – הדמוקרטיה ("כאילו כזה") הגדולה בעולם. ישראל ייצאה תפוזים וייבאה כמעט הכול. כל שנה הסתיים מאזן התשלומים בגירעון, והוא הלך ותפח. בצבא הסתפקנו בלחם צר ומים לחץ. שכבנו הרבה במארבי כוכב לתפוס מסתננים. נלחמנו נגד צבאות ערביים גדולים שצוידו במיטב הנשק הסובייטי ונגד אלפי רוסים שהגיעו לסייע לערבים. הפלנו שישה טייסים רוסים. ריסקנו את פאר טכנולוגיית סוללות הטק"א הסובייטיות והפלנו בשלושה ימים כמאה מיגים בלי לאבד אף מטוס אחד.

עכשיו – עברו בקושי דור אחד או שניים. במקום לקבל עודפי ציוד צבאי מיושן מצרפת הפכנו ליצואן מספר שתיים (ואולי שלוש) של נשק בעולם. קופתנו מלאה. אנו מספקים אוויוניקה ורכב ממוגן לאמריקנים ולרבים אחרים. אנו מספקים מזל"טים לרוסים וכפי שאני שומע היום גם נספק פירות וירקות לצבא הרוסי. הסינים מעריצים אותנו וחתמו חוזים של מאות מיליוני דולרים עם האקדמיה בישראל על מנת לשדרג את האקדמיה בארצם. עם ההודים בכלל מתנהל רומן דו-צדדי. הם קנו מישראל מערכת לגילוי טילים בחלל שערכה כ-500 מיליון דולר ועוד היד נטויה. לשיתוף הפעולה עם מוסדות המודיעין והתעשיות הביטחוניות האמריקניות אין תקדים.

טויוטה ומקדונלד'ס מזמן עושות עסקים טובים בישראל. יש אומרים שנפח השוק בישראל של חברות אלה עולה על נפח השוק שלהן בכל מדינות ערב. במקום חרם ערבי נמל חיפה משרת את רוב היבוא למדינת ירדן ומשם כנראה זורמת הסחורה לארצות ערביות נוספות. בקטאר צולמו אנשי המוסד שנשלחו להרוג טרוריסט פלסטיני על ידי מצלמות ביטחון שיוצרו בישראל. הסחר ההדדי עם טורקיה נמדד בכחמישה מיליארדי דולרים בשנה. אומרים לי שתוך זמן קצר יתוקנו היחסים הדיפלומטיים עם טורקיה. אם יהיה לנו שכל נוכל לתת לטורקיה לשקם את עזה. כך ניתן לארדואן את המעמד שהוא מבקש וניצור לעצמנו כתובת שאליה נוכל לבוא בדרישה להרגיע את העזתים.

ועוד לא דיברנו על מעמדה הייחודי של ישראל בתכנית הקידום המדעי "הורייזן 2020", שישראל היא המדינה היחידה מחוץ לאירופה המשתתפת בה. כנ"ל המעורבות הישראלית במחקר חלקי האטום בציקלוטרון האירופי הגדול שנחפר בהרי שווייץ. ועוד לא כתבתי על אזרבייג'ן, קפריסין, סעודיה, אפריקה – ושאר ירקות (כן, גם יצוא ירקות ממש).

היה זה יום חמסין והמוח התייבש. ועל מה חשבתי בצהרי יום החמסין? בסך הכול על כמה דברים לא כל כך חשובים. בסך הכול על פעם ועכשיו. כשירד הערב ונשבר החמסין היו חדשות בטלוויזיה. ראיתי את ביבי מתראיין במסיבת עיתונאים יחד עם פוטין במוסקבה. ומה ראיתי? שביבי אמר: "עוד תראו שבפרשת מימרן ההר לא יוליד אפילו עכברון".

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

14 תגובות

  1. אין ספק כי כותב רשימה זו על-פי תחנות חייו הוא פטריוט שאין להטיל בו דופי. לצערי השקפת עולמו כשל רצוע למנהיגות מושחתת, וכמותה כך הוא מתבונן בעולמנו מבעד למשקפת מעוותת. הצבע הוורוד שמשמש אותו גולש ומכשיל אותו – ואין זו פעם ראשונה. אכן הכותרת קולעת. כששמש קופחת על ראשו שלי מי שמונחת על פדחתו חמאה התוצאה הנגזרת היא עיוורון…

    1. את דעותיך על ביבי כבר קראנו.
      תודה על שנתת לי ציון כפטריוט – מודה באשמה.
      שאני אופטימיסט (צבע ורוד) – גם כן מודה באשמה.
      אבל – המאמר אינו עוסק במנהיגות שלנו בכלל. רק משפט אחד, דוקומנטרי, מדבר על המנהיג במוסקבה. בגלל משפט אחרון זה. שהדליק אצלך את מנורת השנאה לביבי זכינו לקרוא את תגובתך.
      בן יוסף היקר, אמור לנו, האם יש במאמר דנן איזה שהוא דבר שאיננו נכון?
      עזוב לרגע את ביבי.
      אולי החמאה מרוחה על פדחתך ומרוב שנאה היא מתחממת ונוזלת ומעוורת אותך לא רק בימי מחמסין?

      1. מר ד"ר יצחק דגני,
        אני חייב להודות שתגובתך החביבה מעלה חיוך על שפתי. שכן מכבר נאמר על-ידי זקנינו: "אמור לי מי חבריך ואומר לך מי אתה". והרי הפלגותיך בשבחם של מירי רגב, "חתולה הרחוב", כפי שמכנה אותה איש התיאטרון נתן דטנר, או בני הזוג צ'אושסקו הישראלי החזירי הנודע לשמצה
        (28 מיליון שקל להצגה הפרטית באנטבה!) משרטטים היטב בקווים ברורים את ימניותך המוקצנת. גם את רוח מאמרך זה אתה מעוות לצורכי הגבתך על הערתי הצנועה.
        ראה להלן הצעתך "עזוב לרגע את ביבי"… הרי כל רשימתך נועדה לחנופה מסלידה לפאר היצירה נתניהו. ראה את הפאנץ-ליין המגוחך שלך. אכן, החמאה הנמסה בצוהרי יום חמסין על ראשך מביכה לצערי את חושיך ומסכסכת ביניהם עד-תום.

        1. נראה שיש לך נקודה מסוימת שאם לוחצים עליה מתחילה להישפך החוצה כול מרירותך שאתה מכוון אותה כלפי ביבי.
          נדמה לי שפעם שאלתי אותך אם יש לך מועמד יותר טוב לראשות הממשלה ולא ענית לי.
          תו לי מועמד יותר טוב ואני מבטיח לך שאצביע בעדו.
          נראה לי על פי תגובותיך למאמריי שאתה אדם אכול ומר נפש (28 מיליון שקל – השקעה באפריקה – יש לך מושג כמה זה יכניס בחזרה?)
          אני שמח בהישגי המדינה והחברה בישראל. יש לנו כאן הישגים יוצאים מן הכלל. אני כותב עליהם לעתים ואתה נתפס לשולי הדברים.
          אני חוזר על בקשתי – תן לי מישהו יותר טוב.
          אל תתחמק מתשובה.
          ואגב – לא הצבעתי אף פעם עבור הליכוד.

          1. מר ד"ר יצחק דגני,

            אלמלא הערכתי אותן אבני דרך של הישגיך בדרכך, לא הייתי טורח להשיב על שאלתך מי יכול לבוא במקומו של נתניהו, שכן זהו ענין של אדם ובחירתו. צר לי על שאתה חוזר ומתנהל באורח כה נפסד לגבי הערצתך את נתניהו, המקרב אותנו בכל יום למדרון של מדינה מתאבדת. הערצתך כלפיו מזכירה לי את מצעד הגלדיאטורים הנכנסים לזירת המוות ברומא לבדר את ההמונים, ובפיהם הקריאה המצמררת הנכפית עליהם: "הו, קיסר, ההולכים למוות מברכים אותך!" – ואילו אתה עוקר מגרונך קריאה דומה מבלי שאיש כופה אותה עליך. האמנם בנקודה זאת לא היית צריך לשאול את עצמך מיהו באמת אותו נתניהו שאתה שוכב למענו פעם אחר פעם על גדר תיל מרעילה?

            1. שניכם סובלים מאותה בעיה
              אחד רואה הכל שחור
              אחד רואה הכל חיובי
              שניכם צריכים להבין כי יש אצלנו גם חיובי וכם שלילי
              ועד שכל אחד מכם לא יכיר בכך אין שום ערך לדיעות שלו

              1. הצדק אתך. אולם הנני רחוק מלראות הכול חיובי. קרא נא את מאמריי באתר זה ותמצא בהם לא מעט ביקורת. כנ"ל בעניין כהונתו של ביבי. יש חיוב ויש שלילה.
                אחת הבעיות בישראל היא ההימנעות של אנשים ראויים לעסוק בפוליטיקה. לכן לא צומחת כאן מנהיגות פוליטית ערכית.
                ביקשתי מהמגיב בן יוסף יותר מפעם אחת להצביע על מי שראוי לבוא במקום ביבי לתפקיד ראש הממשלה. לא קיבלתי מענה אלא רק המשך התקפות שליליות באופן ברוטלי. כך לא בונים חומה. באין תחליף נראה לעין, לצערם של רבים, ביבי יסיים את הקדנציה הנוכחית שלו כמו גדול ויבחר גם לקדנציה נוספת. זה מה יש – לטוב ולרע.

    2. על פי אמת המידה של ניגריה אכן גן עדן . במיוחד למי שנהנה מפירות היצוא הצבאי וגר במגדלי… או שליט אפריקאי העושה בו שימוש דכאני.
      אכן הכול דבש . עדיין חיים על הסיוע הצבאי האמריקאי ועל תרומות יהדות העולם
      אם לא השנור לא היה תאטרון מחלקות חדשות בבתי חולים ובריכות שחייה לחיילים
      ממשיכים לשנורר
      אבל כן באופן יחסי לניגריה הכול כאן לבן ואפילו החמסין
      ששיבש קצת את הגיון הדברים: טויוטה! מי. משתמש בוטויוטה ? רוצחים של דאעש איסלאמי סטים בסהרה , אז תודה טויוטה שנתת לנו סיבוב

  2. תאור קצר וקולע של רצף היסטורי
    משופע בהשגים אדירים בכל תחומי
    החיים,שלצערנו אינם משתקפים
    בערוצי התקשורת שמפיצים כמעט אך ורק יאוש ודמורליזציה.

  3. תודה על הערכתך על הישגיי.
    לא מבין איך אתה מקשר עם מצעד הגלדיאטורים. זו פרספציה שלך. הזויה לחלוטין. כנראה שהפוסל במומו פוסל.
    דיין אתה מתחמק משאלתי – מי יותר טוב מביבי?
    בניגוד אליך הטוען כל הזמן מה לא
    אנוכי משתדל לראות מה כן.
    לשלול זה הכי קל.
    תן לי שם – אל תתחמק – זו לא חכמה.
    ועוד שאלה – מה זו מדינה מתאבדת?
    לפי מה אתה קובע שישראל הינה מדינה מתאבדת?
    בגלל ביבי?
    לגבי שיפוטך על מושא הערצתי – אתה פשוט טועה. חבל על הזמן.

  4. בבקשה תהיה יותר ספציפי – מה את מבקש שאני אבקר?
    מדוע אצא צודק אם "אשים" מאמר ביקורת?
    ובלי זה אינני צודק?
    תודה על תשומת לבך.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך