ייבוש ביצות הקנאות והגזענות

פעולה אזרחית בלתי-אלימה ישירה – זה מה שנשאר
תמונה של ד"ר נצר
ד"ר אולק נצר

בשבוע האחרון לא קרה דבר שעשוי לבשר על שינוי. עבור אנשים כמוני וכמו מכריי, המודים בעוול הנורא שהכיבוש גורם, הממסד הפוליטי על כל מפלגותיו אינו נושא שום בשורה לשינוי. אנחנו מכירים במציאות האפרטהייד שההתנחלות בשטחים יצרה; אנחנו רואים במשטר הנוכחי ניגוד לעצם קיומנו כמדינה דמוקרטית חופשית וצודקת – הממסד הפוליטי כולו מתעלם ממצב זה לחלוטין. מפלגות "שמאל-מרכז" לא מעלות את סוגיית הכיבוש לסדר היום ומבקשות, למעשה, להמשיך במצב הקיים, רק בלי השחיתות והמאפיונריות הגלויה של השלטון הנוכחי. אותם בני-עוולה ובני בלייעל, הפנאטים, הלוקים בדה-הומניזציה עד שורשי נשמתם, יוסיפו לשלוט במדינה ולהשתלט על התודעה של בני העם שלנו, עם ביבי או בלי ביבי.

מול האפסות של הממסד המפלגתי, המתאמץ עכשיו בכל כוחו להבטיח לעצמו עוד כיסא בכנסת, כאילו זה ישנה משהו – הדרך הראויה היחידה היא לפעול ישירות למען שינוי ערכים ודעות בעם שלנו. הפוליטיקאים עושים גלים על פני השטח. אנחנו חייבים לפעול כדי לשנות את זרמי המעמקים של פחד, גזענות ושנאה הנושאים את המשטר.

מן התגובות שהגיעו אליי עולה, כצפוי, שפעולה בלתי-אלימה ישירה (Nonviolent Direct Action) אינה מעשית דיה. ברור שהיא אינה מעשית לכולם, ובוודאי אינה מעשית למי שלא מנסה לעשות. אולם היא מעשית להרבה מאוד אנשים נורמליים, שיש להם כישורים נורמליים גם להקשיב לזולת ולהבין אותו, גם מידה של יכולת לבטא את האמת שלהם ישירות בלי להתלהם, וגם מידה של חופש מפחד מכל מגע עם זולתם כדי לדבר אל ליבם מבלי לריב איתם.

תתחילו בשינוי מצבכם האישי כבודדים ותנסו לדבר דווקא עם אנשים הקרובים אליכם ביותר, תנסו ליצור תאים קטנים של חשיבה משותפת ומשם להחליט יחד – לא לבד – מה לעשות, עם מי ואיך. אין לי ספק שזה מעשי, ואולי זהו המעשה היחיד שיכול להוציא אדם מרגשות הייאוש והניכור שלו. זה גם המעשה הראשון ההכרחי בתנאי משטר הקם על הזכויות והחירויות שהעם זכאי להן במדינה דמוקרטית, מה שעדיין יש לנו אם אנחנו לא פלסטינים בשטחים.

אני מניח בוודאות, שחלק גדול מהספקנות ומההתנגדות לפעילות אזרחית שנועדה לשכנע את בני העם שלנו לפעול למען שחרור ישראל מהכיבוש, נובעות מכך שאפשר גם להמשיך ולהתנהל במצב הקיים, ודי בנוחות. הרי לא רע בכלל: המסעדות נפתחו, אפשר שוב לנסוע לחו"ל ולחזור לכל התענוגות הרגילים. אבל המצב הנוכחי מחייב התנהגות אחרת, כזו שנדרשת מאזרחים טובים אל מול דיקטטורה עולה. לא לתת להם להמשיך.

אם מרצ תעבור את אחוז החסימה לא ישתנה דבר. אם מרצ לא תעבור את אחוז החסימה, נראה מה הם שווים באמת. אפנה אליהם שוב שיעמדו בראש תנועה לפעולה בלתי-אלימה ישירה, אבקש שיארגנו גם פעולות-הכשרה וגם יוזמות של "קמפיינים" למען שינוי לב העם שלנו. אומר להם ששוב הם נקראים למעשה חלוצי שהוא קשה ולא נגמר מהר כמו ה"מרוץ" לכיסא בכנסת: לייבש את הביצות השורצות יתושי קדחת הקנאות והגזענות המכשירה כל עוול, דיכוי, גזל ופשע של עריצות, על מנת להחזיר לישראל את נשמתה האנושית, הדמוקרטית והצודקת.

אני מאחל לכל אחד ואחת מכם למצוא בליבכם את האומץ לצאת משגרת החיים, ולהושיט יד לאנשים קרובים ולסתם אנשים הנראים נורמליים.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

4 תגובות

  1. לקרוא לשולטים במדינה "בני עוולה, בני בליעל, פנאטים, לוקים בדה הומניזציה עד שורשי נשמתם" מעיד על אחד משני דברים: או שהכותב לא בקי בשפה העברית די הצורך, או שהוא זקוק בדחיפות לטיפול של מומחים לבריאות הנפש. לראות במשטר הנוכחי "ניגוד לעצם קיומנו כמדינה דמוקרטית חופשית וצודקת" הוא ליקוי תרבותי מעורר רחמים. הנכתב במאמר זה מצביע על העובדה שהכותב חי בתוך עולם דמיוני שאיו לא אחיזה במציאות בדומה להערצה לסטאלין "שמש העמים" שהייתה מקובלת בחוגים שהקימו את מר"ץ: מפ"מ וקיבוציה.
    יש לאחל לכותב התעוררות מחזון משיחי-סמולני רווי בטימטומת ודריכה על קרקע המציאות.

  2. ביטויים קיצוניים
    משני הכיוונים
    רק מקלקלים את המסרים גם אם הם צודקים בבסיסם

  3. זכותו של הכותב להביע דעתו על המצב כפי העולה ברוחו, ברוח הדמוקרטיה וזכות הביטוי העצמי האולטימטיבית. ולא משנה עד כמה יהיו דבריו מקוממים, מסלפים את המציאות ההיסטורית כפי שרבים אחרים יודעים אותה, ודי בהצעות המפורטות מאד לסיום הכיבוש שהועלו עי ברק 2000, מתווה קלינטון 2000, אולמרט 2009, ומאמציה הכנים מאד של ציפי לבני- שוחרת שלום אמיצה- הכול נדחה ברוח האמנה הפלסטינית המעודכנת לשנה זו (כתוב בערבית כמובן..). יחד עם זאת, מאחר ודעות אלה משרתים את האג'נדה של ארגונים זרים כמו סוכנויות " זכויות" מסוימות של האו"ם, ארגוני החרמה כמו BDS , ובית המשפט האג (רשימה חלקית), שדעות אלה נופלות על אזניים כרויות מאד- חובה היא להגיב ולפעול להזמתם.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של יונתן

מסתכלים קדימה

כיצד להגדיל את הסיכוי לבחירת מסלול מקצועי מיטבי