על טבעות נישואין ועל משמעותן

לא, בדיוק מה שחשבתם
הענקת טבעת לארוסה
צילום: Shuterstock

טבעת נישואין היא הסמל הבלתי מעורער של אהבת נצח. אתם עומדים מתחת לחופה, הוא אומר "הריי את מקודשת לי…", את מושיטה את האצבע חצי בהתרגשות וחצי בשבריריות עדינה בכדי לשמור על הפאסון, ואז זה קורה: לא, לא הנישואין, הנישואין מתחילים באמת ביום למחרת, אנחנו מדברים על הרגע בו את עונדת את טבעת הנישואין שלך לראשונה. היום, הטבעת מסמלת את המחויבות שלכם זה לזו (ולהיפך) למשך כל ימי חייכם – אולם מקורות המנהג שונים, שונים מאוד מזה. על ההיסטוריה המשוגעת של טבעות נישואין – לפניכם.

בימים עתיקים – טבעת נישואין, האזיקים הקטנים ביותר שאי פעם הומצאו

גם ביהדות, גם בתרבות הנורדית העתיקה וגם במסורות רבות נוספות, יש משקל רב לחוזה המבוצע על ידי מתן שי מטעם צד אחד בעסקה, כאשר ה"חוב" נשאר ואינו מכוסה על ידי הצד השני. בתקופות העתיקות, נהוג היה שהגבר "מסמן" את האישה כשלו באמצעות טבעת הנישואין. לא מפתיע, היות ובאותם ימים האישה היתה בעלת מעמד חברתי פחות מזה של הגבר, כך שטבעת הנישואין היוותה למעשה מעין נכס בעסקת סחר חליפין – מצד אחד טבעת ומנגד – אישה.

בדת היהודית, אגב, לא מעניקים משמעות פחות "מחפיצה" לנשים – על פי ההלכה, הקידושין אשר בנישואין הם בעצם מעשה של קניין – הגבר "רוכש" לו קניין על האישה. את זאת, הוא השיג על פי המקורות בשלושה אמצעים – בכסף, בשטר (הכתובה), ובביאה (כולנו מבינים מה זה אומר). על מנת "להקל" על גיוס ההון הכספי, ניתן היה להשתמש בטבעת כחלק מהעסקה – והנוהג הזה, שרד עד היום. אגב, במרבית המסורות והתרבויות, אין שום התייחסות למתן טבעת נישואין על ידי האישה לבעל – זו תובנה שהתפתחה ביחד עם מעמד האישה אשר השתדרג לאין ערוך ביחס למעמד האישה בהיסטוריה.

מעניין לציין, כי עד תחילת המאה ה – 20 (עד שנת 1930, ליתר דיוק), מותר היה לאישה בארצות הברית של אמריקה לתבוע את ארוסה לשעבר על ביטול האירוסין לאחר שקיבלה טבעת, מפני שהמוניטין שלה נפגע, כמו גם הביטחון הכלכלי. בזאת, ניתן להציע עוד פירוש עתיק לטבעת הנישואין – הפירוש הרך, הנשי יותר, של הבטחה לכלכלה, לדאוג וגם לממן את האישה, שנעשית בידי הבעל.

על טבעות נישואין ועל יהלומים – פעם זה לא היה ככה

בעוד הדת היהודית קובעת כי טבעת נישואין צריכה להיות "שווה יותר מפרוטה", נקייה בעיצוב שלה (זאת, על מנת להקל על קביעת ערך הטבעת, בעיקר על ידי אבי הכלה), עגולה ונטולת קישוטים. בישראל, לא נהוגות טבעות יהלום כטבעות נישואין – אולם היהלומים בהחלט "מככבים" בטבעות האירוסין, בעוד בחו"ל, טבעות נישואין עם יהלומים הם כמעט MUST.

הסיפור המעניין על שיבוץ יהלומים בטבעות נישואין, הוא הסיפור על הקמפיין לרכישת יהלומים ששינה את דרך המחשבה שלנו על טבעות נישואין ועל טבעות יהלום. בשנת 1938, עוד לפני שהיה זה ידע נפוץ ש"יהלומים הם חבריה הטובים ביותר של האישה", נקלעו חברת דה-בירס (היום – התאגיד הגדול ביותר בשוק היהלומים) לקושי, כאשר היצע היהלומים היה גדול פי עשרות מונים ביחס לביקוש לאבני החן הללו. על כן, תכננה החברה קמפיין אשר ישכנע את כל הגברים שאין רומנטית מאבן היהלום, ושכל טבעת נישואין צריכה להכיל בתוכה לפחות יהלום אחד – ומוטב שיהיה גדול. בקמפיין זה נולד הסלוגן "יהלומים הם לנצח" (Diamonds are Forever) – אשר מטרתו המקורית היתה לעודד את המחזיקים היהלומים להשאיר אותם כנכס משפחתי ולא לנסות למכור אותם, אבל המסר הנוסף היה זה הרומנטי, המתאים כל כך לטבעות נישואין – והוא ללא ספק עבד.

טבעות נישואין היום – משהו אחר לגמרי

היום, נשים מרוויחות כמעט כמו גברים, יש להן זכות לבחור להיבחר, וגם הן מוצאות עצמן מדלגות ביום יום בין משפחה לקריירה. בתחום טבעות הנישואין, אנחנו עדיין רואים את הרומנטי, הפטריאכלי (במידה), והנוצץ, לא פעם שולט בבחירה. כאשר גברים בוחרים לנשים טבעת אירוסין, הם בוחרים את הטבעת הגדולה, המנצנצת, המשמעותית – זו שתשדר "אני אוהב אותך, אוהב אותך לנצח, בדיוק כפי שיהלומים הם לנצח". עם זאת, כיום לא מעט נשים הן שותפות בבחירת טבעת האירוסין וטבעת הנישואין שלהם, וכמו שכולנו יודעים לפחות יהלומים הם לנצח.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של גד

אין לי

שיר על חסר

ציור סמלי

חשמל מודרני

מעבר אקטיבי למקורות אנרגיה ירוקים