פיל בחנות חרסינה

איך התנהלות מגושמת של שחקן מרכזי יוצרת בהלה במשק
צילום: KenWalker wikimedia commons

זה חודשים אחדים אנו חשים בתהליך של חוסר יציבות במשק הישראלי. לדעתי תרמה לכך במידה מסוימת חברת טבע, בהצהרה של המנכ"ל היוצא ג'רמי לוין כי החברה נערכת לפיטורים של 10% מעובדיה בכל רחבי העולם. ההצהרה ניתנה לאחר אישור הדירקטוריון. לא בטוח שהבינו שם את ההשלכות, את האלטרנטיבה לפיטורים ואת הרעש התקשורתי שהמהלך הזה ייצור.

עוד טרם החלה העיתונות לייצר רעש סביב נושא זה, החלו חברות ישראליות רבות "לקפוץ על העגלה". פיטורים של עובדים יחשבו תמיד מוצדקים אם הם נעשים תחת צילה של חברת הענק טבע, ואם טבע מצהירה שקשה לה בשוק העולמי ושהיא חייבת לבצע התאמות לשינויי המשק העולמי, אזי כל חברה שמכבדת את עצמה תתחיל לצמצם את מספר העובדים.

ארבעה חודשים לערך אחרי אותה הודעה, אפשר לראות שכל החברות שצעקו "פיטורים, אחרת נקרוס", נרגעו. פתאום לא חייבים לפטר. לאחר שראו את שאירע למנכ"ל טבע, חששו מנכ"לים נוספים שכך יעלה גם בגורלם, ובחרו לרדת מהעץ שעליו טיפסו מהר מדי ובלי להבין למה.

כאשר מנכ"ל של חברה ישראלית מצליח, הוא נהנה מבונוס גבוה מאוד ומרחיב את מצנח הזהב שעליו הוא נשען. אך כאשר הוא נכשל בתפקידו, הוא מתחיל מיד בצמצום ההוצאות, קרי פיטורי עובדים, ובשינוי המבנה הארגוני של החברה בהתאם להפסדים שצבר כמנכ"ל. בדרך כלל לא נזכה לראות במצב כזה לקיחת אחריות אישית, אפילו לא נבובה. יו"ר הדירקטוריון של החברה והדירקטורים תמיד ימצאו את השמיכה שתספיק לכיסוי האחוריים – לא הוצגו להם הנתונים, אין זה מתפקידם לנהל את החברה וכדומה. אמת הדבר, אין זה מתפקידם לנהל את החברה. אך חובתם לשאול שאלות, לבקש לראות נתונים, להקים ועדות תקציביות מטעם הדירקטוריון ולבחון צורך בגיוסים, בהנפקות ובהתאמת מבנה ההכנסות למבנה ההוצאות.

שוק ההון הישראלי מורכב ממספר גופים מצומצם, אך גדול בהיקפו הכספי (בהשוואה לשווקים בעולם יחסית לאוכלוסייה). הצהרה זו כשלעצמה משמעותה כי תוספת של אחוזים בודדים לאבטלה הישראלית יוצרת מיד סטגנציה למשק הביתי, צמצום הוצאות ומשם הקטנת הצמיחה במשק, אי-עמידה ביעדי בנק ישראל והתדרדרות למשבר. כך תרמה, מנקודת המבט שלי, חברת טבע להכנסת המשק הישראלי למשבר בתוך זמן קצר, שהרי כאמור לכל מנכ"ל קטן כדאי להתייחס לתחזיות לעתיד של טבע הגדולה.

היציאה ממשבר אמון בשוק ההון כבר ארוכה הרבה יותר. אחת ל-15 עד 18 שנים העולם חווה משבר פיננסי אמתי בשוק ההון, הכולל משבר אמון, בועות שמתפוצצות ונחיתת כלל המשקיעים לקרקע. בין התקופות הללו אפשר לראות בעיקר משברים פיננסיים שנגרמים כתוצאה מהתנהלות של שחקן מרכזי כפיל בחנות חרסינה. וכך מקבלים ענק בזבזני שלא מצליח לנווט די מהר בלי להתנגש, מה שמוביל לפיטורי המנכ"ל ולבהלה במשק הישראלי.

אסיים בתובנה קצרה על שוק ההון התזזיתי, התחזיתי והלא צפוי. חזאי כלכלי מפורסם סיפר לי פעם על שיטות החיזוי של רוב החברות בעולם, והשווה אותן לסיפור על צ'יף אינדיאני. אותו צ'יף ביקש מאנשי הכפר לאסוף את כל הענפים בקרבת מקום המגורים, כדי לצמצם את מקומות המסתור לנחשים. להפתעתו, שמע בחדשות של הבוקר כי צפויה סערה וכי חורף קשה בפתח. הצ'יף החליט לא לקחת סיכונים מיותרים, וביקש מכל אנשי הכפר להגביר את קצב איסוף העצים כדי שישמשו אותם בחורף הקשה הצפוי. אך כיוון שהוא הכיר קצת את רוחות השמיים, ולא ראה חורף קשה באופק, החליט להתקשר לשירות המטאורולוגי ולשאול לפשר התחזית. החזאי ענה לו בקול חרד: "אנחנו לא בטוחים, אבל ראינו את האינדיאנים אוספים עצים בלי הפסקה, והם הרי מבינים ברוחות השמיים טוב יותר מכולנו. אז החלטנו שלא לקחת סיכונים מיותרים".

אם כן, לחברת טבע היה חלק ביצירת מיני משבר ובהלה מיותרת במשק. על זה שילם מנכ"ל החברה (ורק הוא) בכיסאו, ואזרחים שילמו על כך מכיסם. לאחר שנרגעו הרוחות, ולאחר שיצאה הודעה על כך שאין עוד צורך בפיטורים, הפסיקו חברות רבות לחשוב שאותו צ'יף המקושש עצים מכיר טוב יותר את רוחות השמיים. גם הצ'יף טועה לפעמים, ומעשיו לא תמיד מובנים.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של רות

צדק לימודי

כיצד ניתן לצמצם פערים ולדאוג לשוויון במערכת החינוך

צילום ש/ל של גולדה

אז כמו היום

הרהורים בעקבות נאום אבו-מאזן באו"ם