התנהלות כלכלית או מסחטת כספים ציבורית?

הפרטה, ועדי עובדים ומה שביניהם
צילום: Tomer Zaksenberg he.wikipedia.org

המושג הפרטה הפך בחברות ממשלתיות למילה שבאמצעותה אפשר לפתור משברים תדמיתיים, להפסיק שיח תקשורתי, למשוך זמן ולהוסיף דרישות לבעלים (הממשלה). כל זאת בניסיון "לשנות מדיניות כלכלית", ובדרך כלל בליווי מצג של מעבר מהפסד לרווח תוך כדי פיטורים.

בתהליך הפרטה של חברה ממשלתית ההנהלה מחויבת להציג שינוי תזרימי ושינוי במבנה הארגוני, זה שכולל פיטורים או פרישה מוקדמת של מעל ל-20% מהעובדים. תהליך זה של "הסכמת" העובדים לשינוי המבנה הארגוני ו"מעבר" לרווח הוא תהליך עקום מיסודו, המגלם תנאי פרישה הזויים ששום עובד אחר במשק לא היה זוכה לקבל. אז למה עובדי החברות הממשלתיות מרשים זאת לעצמם? כי הם יכולים. וגם כי זה על חשבוננו.

דוגמה מצוינת לכך היא המתרחש בנמל אשדוד. לדעתי, הציבור,היבואנים והיצואנים מוחזקים כבני ערובה בתהליך ההפרטה עד שהשר הממונה, יתכופף לגחמות ולדרישות כתנאי להפרטה. זה הרי רק עניין של כסף. אולי נציגי העובדים אינם מבינים את המשמעות המקרו-כלכלית של השביתה על המשק הישראלי, מלבד העובדה שהיא עולה כמה מיליארדי ש"ח. אולי אין להם מושג במה מתבטאת העלות במשק, העיקר שאת שכרם הם מקבלים בזמן. והשלב הבא הוא גיוס אג"ח בערבות מדינה שהופך לחוב של כולנו.

ההפרטה המתוכננת בנמלים רחוקה שנות אור מההפרטה האמתית שנכון וצריך לבצע, אך עד כה מצליחים ועדי העובדים לגרום כל כך הרבה נזק למשק הישראלי, עד שכל ראשי המשק נרתעים ומתכופפים לפי דרישותיהם. נראה שאפילו יו"ר ההסתדרות היוצא מפחד להיכנס לעימות עם מנהיגיהם. דע את עצמך ודע את אויבך ולא תפסיד גם במאה קרבות, כדברי פתגם סיני עתיק.

לקויות רבות השתרשו בפעילותן של החברות הממשלתיות ברבות שהשנים. "חשמל חינם", למשל, התחיל כאשר למר רוטנברג לא היה מספיק כסף לשכר חודשי, אז הוא השלים את השכר בהטבה של חשמל לעובדים. נכון, עובדי חברת חשמל היו הראשונים והיחידים שפעלו בזמן התקפות הטילים במלחמת לבנון השנייה, וגם בסופה האחרונה נלחמו העובדים באיתני הטבע תוך סכנת חיים ממשית. אך עדיין, ההטבה שעובדי חברת החשמל מקבלים בגין צריכת חשמל (הטבה בסך 7,000 ש"ח לשנה עבור צריכת חשמל ביתית) כואבת לכיס של כולנו.

למען הסר ספק, לדעתי האישית ארגון עובדים כתאגיד הוא דבר טוב. הוא יכול לשמור על העובדים ועל תנאי העסקתם, וזה כשלעצמו מייצר מקומות עבודה לציבור גדול של עובדים ומשפיע על המקרו-כלכלה במשק באופן חד וברור. יו"ר ועד עובדים אחראי, המבין את משמעות הכוח שבידיו, יכול לזכות באמון הציבור. יו"ר ועד עובדי חברת החשמל, נחשב יו"ר אחראי שכמדיניות אינו מוכן לגרום הפסקות חשמל לבתים, לעסקים ולשאר הצרכנים. זאת בשונה מועד עובדי נמל אשדוד, שעוצר את פעילות הנמל בכל הזדמנות אפשרית או מועד עובדי הרכבת, שהשביתה והנזק לציבור הנוסעים הם חלק ממאבקו במדיניות השר להפרטה.

אם כן, האם ההפרטה היא התנהלות כלכלית נכונה או מסחטת כספים ציבורית? ועוד לא דיברנו על הבראה, מילה מכובסת הרבה יותר ומעשית הרבה פחות בחברה ממשלתית. אבל זה כבר נושא לטור אחר.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

3 תגובות

  1. הם שחקני ליכוד מובהקים
    תומכים במפלגה ומקבלים מה שהם רוצים

  2. היי,
    לא יודע, עם זאת, לא יחסתי את המאמר פוליטית להסתדרות העובדים, ועד העובדים או קבלני קולות,

    זו השלכה שלך לדברים שלא בשם אומרם.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של רות

צדק לימודי

כיצד ניתן לצמצם פערים ולדאוג לשוויון במערכת החינוך

צילום ש/ל של גולדה

אז כמו היום

הרהורים בעקבות נאום אבו-מאזן באו"ם