בשבוע השני של חודש יולי, מכפיל הרווח הממוצע של המניות הכלולות במדד S&P 500, המבוסס על בסיס הרווחים של החברות האלה ב-12 החודשים האחרונים, טיפס לרמה של 32.6. לשם השוואה, הרווח הממוצע ב-30 השנים האחרונות עומד על 20.4 (מכפיל הרווח הוא מחיר המניה מחולק ברווח למניה, ונהוג לסמנו P/E). עורכי השבועון הבריטי The Economist חושבים שהנתונים האלה מזכירים להם את האווירה ששררה בשווקים בשנת 2000, רגע לפני שהתפוצצה בועת ה-dot.com.
כדי להמחיש את גודל האבסורד המאפיין את המצב הנוכחי, בחרו ב"אקונומיסט" להציג את סיפור גיוס ההון יוצא הדופן של חברת SpaceX. החברה, שאף הציגה בעבר הפסדי ענק – בשנת 2025 הפסידה 5 מיליארד דולר – זכתה לאחרונה להערכת שווי בלתי נתפסת, והונפקה על פי שווי של 1.8 טריליון דולר. משקיעים שקנו את המניות באותו יום, יכלו למכור אותן כעבור ארבעה ימים ברווח של 40%.
ההסבר לפרדוקס המדהים הזה טמון בעיקר בכוח ההשפעה של אילון מאסק, בעל הבית של SpaceX. הוא ואנשיו הצליחו לשכנע משקיעים "מוסדיים" – כלומר גופים שמרניים לכאורה כמו בתי השקעות, חברות ביטוח וחברות השקעה גדולות המגובים ביועצים כלכליים ויועצים משפטיים – להאמין לתחזית העתידנית הנועזת הזו, שלפיה עד שנת 2030 זרוע הבינה המלאכותית של החברה תמכור מוצרים ושירותים בהיקף של למעלה מ-320 מיליארד דולר. לנוכח נתונים אלה, אי-אפשר שלא לתהות על שיקול דעתם של אותם מנהלי כספים. כיצד ניתן לקבל החלטות כה דרמטיות בהווה על הבטחות שאולי יתממשו בעוד כמה שנים? הרי עד שנת 2030 העולם יכול להשתנות ללא הכר, מלחמה עלולה לפרוץ, רעידת אדמה עלולה לזעזע את העולם.
מבט מזווית אחרת על המצב הרותח של שוק ההון מתקבל מהגידול בהיקף הפעילות בשוק האופציות. נתונים שהגיעו לידי השבועון "האקונומיסט" מחברה מובילה ל"עשיית שוק" באופציות – חברה שקונה ומוכרת אופציות ותפקידה לספק נזילות תמידית ואפשרות לקנות ולמכור אופציות מכל דורש – חושפים מגמה מרכזית: המחזור בשוק האופציות גדל פי שניים משנת 2020 עד שנת 2025.
לאור כל אלה, אני מציע לכל מי שמחזיק כיום בתיק השקעות פעיל לעצור לרגע ולשקול בכובד ראש את הנתונים שהצגתי כאן. ייתכן בהחלט שהמחירים בשוק ההון ימשיכו לעלות בשנה או בשנתיים הקרובות, ומי שימכור עכשיו את אחזקותיו יצטער על שהחמיץ את הרווח מן העליות האלה. אבל, אם תתרחש מפולת בשוק ההון – ההפסדים עלולים להיות כואבים במיוחד. בסופו של דבר, בכל פעולה בשוק ההון יש אי-ודאות מובנית.
המאמר נכתב כחומר למחשבה ואינו מהווה כלל ייעוץ השקעות מקצועי.
12 תגובות
זה שוק שוק ודאות – לאלה שמנהלים אותו. המערכת בנויה על הונאת הלקוחות העממיים. מחיר מניות עולה ויורד חליפות, בסופו של דבר מרבית הלקוחות מפסידים ומיעוטם, כולל בעלי ומנהלי השוק מרוויחים. אין כאן מפעל הפיס, אלא תכנון לספיגת כסף ממי שיש להם ולא יודעים מה לעשות אתו.
דוגמא אחת מחיי היום – עליית מחירי הדלק כתוצאה מהתקפה אמריקאית על איראן. רמאות לשמה. חברות הדלק מנצלות את המצב כדי לרמות את הציבור. מה – אין רזרבות עצומות של דלק במערב? הכמויות בשוק תלויות בחסימת מצרי הורמוז והן משתנות מיד באופן שמצדיק עלית מחירים?
ראו הוזהרתם – לא להתקרב לבורסות ולניירות ערך. בסיכומו של דבר ולאורך זמן תמיד מפסידים.
למגיב האלמוני. כמה שאתה טועה. נכון שצריך להבין, כמו בכל תחום שאתה קשור אליו. אבל בגדול ניירות ערך עולים בטווח הארוך
לא. יש ניירות ערך שעולים ויש שיורדים. לא רק יורדים אלא גם מאבדים ערך עד שנמחקים מהמסחר בבורסות. כמובן שיש לזה קשר עם העסקים שניירות כאלה או אחרים מייצגים.
מתחיל וניגמר במגיפת דונאלד
ההתרשמות שלי היא שאנחנו קרובים לבועה דומה לבועת הדוט קום בשנת 2000. הבועה הפעם היא בועת AI.
כמי שהיה איש מחשבים עם יותר מעשרים וחמש שנים ניסיון בשנת 2000 חוויתי על בשרי את הבועה. ניום כשאני בוחן את מה שקורה בשוק הבינה המלאכותית אני רואה דימיון גדול לבועה של אז.
לאבי רוזנטל היקר
אפשר בהחלט להבין את הדיאגנוזה שלך בעניין הדמיון בין בזמנו תופעת ה- דוט קום למה שקורה כיום בשוק הבינה המלאכותית. גם אנוכי חש את אותן התחושות כאשר אני רואה את האמוק שחודר למקומותינו בכוונת מכוון של אלו שמתכננים לעשות קפיטל קטן על חשבון ציבור גדול שלוקה בחוסר הבנה.
אכיר לך תודה אם תוכל לפרט בתגובון נוסף מהן התופעות שאפיינו את הבועה אז בהשוואה למה שקורה כיום בבועת ה- AI. תודה מראש וכל טוב
יצחק דגני,
אני מרבה לכתוב על זה בבלוג שלי הנקרא: Risk and Crisis ועוסק בניהול סיכונים ומשברים.
המאפיין העיקרי של שתי הבועות היא הנכונות להשקיע בחברות העוסקות בתחום הזה בלי לבדוק מספיק האם ההששקעה מוצדקת. ד"ר בורוכוב הביא במאמרו דוגמה בולטת של חברת SPACEX של אילון מאסק.
יש גם השקעות בחברות בתחום שלמיסדיהן אין ניסיון מוכח בתחום ויש השקעות עצומות בחברה כמו OpenAI שיש לה מוצר מוביל אבל יש לה הפסדים כבדים ומשנה בתדירות גבוהה את האסטרגיה העסקית שלה.
כך היה גם בבועת הדוטקום.
באופן אישי כאיש מחשבים שהיה לו נסיון מוכח ומוצלח של כ-25 שנים במערכות הפעלה של מחשבים, נסיתי לקדם רעיון לסטארטאפ בתחום. היגשתי הצעה לקרן הון סיכון שמשקיעה בסטארטאפים ברמת ה-Seed (הרמה ההתחלתית ביותר של סטארטאפ) ציינתי בהצעה שזה מתאים למערכות אינטרנטיות ובמרכזי מחשבים. פסלו אותי על הסף בגלל שזה לא Pure Internet. לעומת זאת מיהרו להשקיע ברעיונות בוסריים לגמרי של אנשים שלא באו מתחום המחשבים (ולא נתנו למישהו מהתחום לבחון את הרעיונות שלהם) רק משום שהן כן Pure Internet.
אולי תביא לנו נתונים איזה אחוזי הצלחה היו לכל אחד מהמומחים הבולטים בתחום, בתחזיות בקשר לעליות וירידות ולא רק באמחרות כלליות
כדי שנדע למי יותר כדי להאזין
על אחוזי הצלחה או כישלון אין נתונים. ברור למה. אבל אספר לך על ישראלי שבשנת 1982 עזב את מקום עבודתו בארץ ויצא למשך 7 שנים בשליחות לחו"ל. קיבל סכום רציני כפיצויים ונפגש עם מנהל הסניף שלו במשך שנים רבות בבנק הפועלים. המטרה הייתה להתייעץ כיצד להשקיע את כספי הפיצויים. לאחר התלבטות החליט הבחור, בעצתו המפורשת של הבנקאי לקנות ניירות ערך של בנק הפועלים. הזמנים היו קשים כלכלית ומה ששכנע את הבחור הייתה אמירתו המפורשת של מנהל הסניף שניירות הערך של בנק הפועלים לא יכולים לרדת. רק לעלות. כי זה הבנק הגדול והחזק במשק. אמר המנהל – אם הניירות של הבנק יפלו ז"א שמדינת ישראל פשטה את הרגל – וזה ב= 100% לא יקרה. יצא הבחור שמח וטוב לב לעבודתו בחו"ל. אחרי 7 שנים חזר. ערך השקעתו בניירות הערך של בנק הפועלים פחת ב- 60% בערך. הלך האיש להתייעץ עם עו"ד בכוונה לתבוע את הבנק בטענה שמנהל בבנק הטעה אותו וגרם לו להפסד ניכר. ייעץ עוה"ד לא להתעסק עם הבנק. משפט נגדם יכול להימשך שנים ולעלות הרבה בסף. צדק העו"ד. בלחץ לובי הבנקים נחקק חוק שמנע אפשרות לתביעות מסוג זה – ושלום על ישראל.
מאז ומתמיד זה כך. תציד אחרי עליות יש יאידות וההיפך
עוד מעט תסתיים המלחמה במזרח התיכון ואחריה באןקראינה, ואז אני מאמין שתהיה עליה גדורה בשוק ההון
כשיסתיימו שתי המלחמות שאתה מציין – למה שתהיה עליה גדולה בשוק ההון? אולי להפך? הביקוש למוצרי תעשיות רבות (לא רק נשק) שעכשיו עובדות בטירוף יצטמצם באופן דרסטי. אז אולי תהיה נפילה בשוק ההון?