נכון שכאשר אתם מחפשים בעל מקצוע – שיפוצניק, רופאת שיניים או מורה נהיגה – הבחירה הטבעית היא במי שכבר צבר ניסיון בעשרות מקרים דומים? הניסיון הזה נתפס כסימן לכך שבעל המקצוע יודע להתמודד עם בעיות ולספק תוצאה טובה. בעולם הסטארטאפים קורה דבר דומה: ניסיון קודם של יזמים מהווה סימן בולט למשקיעים פרטיים שמחפשים חברות עם סיכוי גבוה יותר להצלחה. מחקר חדש מגלה שהסימן הזה לא בהכרח מתורגם ישירות לחדשנות טכנולוגית, אלא בעיקר מושך את המשקיעים הפרטיים עצמם, ודווקא הם אלו שמביאים את ההון, הידע והקשרים שמולידים פטנטים ותורמים להשפעה רחבה על הכלכלה הגלובלית.
המחקר, שנערך ידי ביחד עם פרופ' סתו רוזנצוויג מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב, פורסם בכתב העת The Journal of Entrepreneurship, ובמהלכו נבחנו מעל ל-5,200 סטארטאפים צעירים בישראל לאורך עשור, שבהם פעלו כמעט עשרת אלפים יזמים, מתוכם כ-2,240 עם ניסיון יזמי קודם. כל הסטארטאפים שנכללו במחקר רשמו יחד כ-1,900 פטנטים בארבע השנים הראשונות לפעילותם. אותם פטנטים צוטטו יותר מ-21 אלף פעמים על ידי פטנטים אחרים, מה שמעיד שהטכנולוגיות שפותחו בחברות צעירות בישראל שימשו בסיס לפיתוחים נוספים ברחבי העולם.
מממצאי המחקר עולה תמונה ברורה: חברות שהוקמו בידי יזמים מנוסים רשמו פי 2.5 יותר פטנטים מאשר חברות ללא ניסיון קודם, וההשפעה שלהם על חדשנות עתידית הייתה גדולה בהרבה. אבל הסתבר שההסבר לכך אינו טמון בניסיון עצמו, אלא במעגל המשקיעים הפרטיים שהוא מושך. המשקיעים הפרטיים אינם מסתפקים במימון בלבד, אלא מביאים עימם ידע, ניסיון, ליווי וחניכה, קשרים אסטרטגיים ותובנות עסקיות שמאפשרות לסטארטאפים להפוך רעיונות צעירים לפטנטים בעלי ערך משמעותי.
לממצאים יש משמעות ישירה לכלכלת ישראל. הם מצביעים על החשיבות הקריטית של יצירת רשתות אמון בין יזמים מנוסים לבין משקיעים פרטיים כבר בשלבי ההקמה. השקעה פרטית כזו אינה רק דלק כספי אלא מנגנון שמייצר חדשנות אמיתית. לכן, מדיניות ציבורית שתעודד חיבורים יזומים בין יזמים מנוסים ליזמים בתחילת דרכם ותציע תמריצי מס ממוקדים למשקיעים בעלי ניסיון טכנולוגי מוכח, תוכל להבטיח שההשקעות יולידו לא רק פעילות עסקית אלא גם פריצות דרך טכנולוגיות.
מעבר להשלכות המקומיות, יש כאן מסר עולמי: בעידן שבו מדינות מתחרות על טכנולוגיות מתקדמות ועל כישרונות יזמיים, ישראל יכולה להפוך את המודל הזה ליתרון יחסי ייחודי. שילוב נכון בין ניסיון יזמי, השקעות פרטיות ותשתיות מחקר יכול לחזק את מעמד ההיי-טק הישראלי כמנוע הצמיחה המרכזי של הכלכלה המקומית וכשחקן מוביל בזירה הבין-לאומית. במילים אחרות, כאשר הניסיון פוגש את ההון הנכון, נוצרת חדשנות שיכולה להשפיע לא רק על המשק הישראלי אלא על הכלכלה העולמית כולה.






8 תגובות
תמיד חשבתי כך לפי ההגיון
אבל כעת שיש לזה הוכחה מחקרית
זה מבוסס.
מאמר ברור המתאר מצב קיים בישראל כבר מזה זמן רב. בגדול יש לדאוג שלא יהיה אפשר לחקות את הפטנטים כך שהיתרון הכלכלי יישאר בידי היזמים. דוגמא – זרעי עגבניות צ'ארי, הפירות מכילים זרעים אך הם עקרים. החקלאים חייבים לקנות זרעים פוריים מהיצרנים בעלי הפטנט שרק הם יודעים איך להכליא צמחי זכר עם צמחי נקבה.
מחקר מרתק, שילוב נפלא בין האקדמיה ליישום במציאות.
מחקר חשוב ומעורר מחשבה, שמחזק את מה שהשטח מראה כבר שנים – החדשנות הישראלית אינה רק פונקציה של רעיון מבריק, אלא של הממשק שבין ניסיון, הון אנושי והון פיננסי. הממצא שלפיו המשקיעים הפרטיים הם אלו שמתרגמים את הניסיון היזמי להשפעה טכנולוגית מוחשית מדגיש עד כמה האקו-סיסטם החדשני הוא מערכת יחסים ולא רק מערכת של משאבים. מכאן נובע שגם מדיניות ציבורית חכמה צריכה לשים דגש לא רק על עידוד השקעה, אלא על עידוד חיבור – בין יזמים מנוסים לצעירים, בין הון פיננסי לידע טכנולוגי, ובין מוסדות מחקר לתעשייה. רק כך ניתן להמשיך ולבנות יתרון תחרותי אמיתי לכלכלה הישראלית בעידן שבו הידע נע במהירות הגבוהה בעולם. כל הכבוד לחוקרים!
זאת דוגמאות מצטיינת לקביעה חשובה שיכולה לעזור למשקיעים פוטנציאליים
המסר הכללי ברור. לא בדיוק מובן למה זה קשור למדינת ישראל, ממנה משקיעים בעולם חוששים יותר ויותר
בהחלט נכון, אבל כמגמה כללית. יש יוצאים מן הכלל שדווקא מבריקים מאד ללא ניסיון משמעותי, אם בכלל.
עוד מאמרים כאלה, על ניהול והשקעות
אין מספיק באתר הזה