מה שעולה עלול לרדת

לשוק ההון בניו יורק יש מספר יתרונות גם למשקיעים וגם ליזמים שמעוניינים לגייס הון. היתרון הראשון הוא שהשוק רחב: יש בו מספר בורסות שלכל אחת מהן יש תנאים משלה לחברות שיכולות להיכלל בה. מלבד הבורסות יש גם שוק "מעבר לדלפק" (over the counter), כלומר מסחר בין מוכר מרצון (ברוקר שמייצג אותו) ונציג של קונה מרצון. יתרון נוסף הוא מספרם הגדול של ברוקרים, בנקים להשקעות, חברות השקעה. לכך מתווסף "העומק" של השוק, כלומר הסכומים הגדולים של כסף שקונים מסוימים מוכנים לתת אם הם מבחינים בהזדמנות. באופן מעשי יש הרבה מאוד קונים שעוקבים אחרי המסחר ואם המחיר של נייר ערך מסוים יורד הם מוכנים לקנות. בין הקונים יש גם קרנות השקעה, גם כאלה שמכונות "קרנות גידור", שיש לרשותן מיליארדים.

שוק ההון בניו יורק הוא לאמיתו של דבר שוק של כל העולם. הקונים שמחכים להזדמנות יכולים לגור בסינגפור, בהונג קונג, בסידני או בלונדון. גם מתל אביב אפשר לעקוב אחרי המסחר. אמנם בגלל הבדלי השעות המסחר בניו יורק מתנהל בשעות הערב והלילה לפי שעון תל אביב, אבל יש אנשים שמסוגלים להיות ערים גם בשעות מאוחרות.

התוצאה של היתרונות האלה, ואולי של גורמים נוספים, היא שבחמש עשרה השנים האחרונות – מאז השפל בעקבות המשבר בשנים 2007–2008 – מחירי המניות בניו יורק עלו כמעט פי שלושה ממחירי המניות הנסחרות בבורסות השונות באירופה, שהחשובות שבהן הן לונדון, פרנקפורט, אמסטרדם ופריז. השבועון האנגלי The Economist פרסם השוואה בין מדד Standard and Poors 500 (שהוא מדד של 500 המניות בעלות השווי הגבוה ביותר בניו יורק) לבין מדד 600 Euro stoxx (שהוא מדד של 600 המניות בעלות השווי הגבוה ביותר באירופה) בחמש עשרה השנים האחרונות. בהשוואה נמצא שבניו יורק המחירים עלו כמעט פי תשעה ובאירופה בערך פי שלושה. מניות שנסחרות גם בניו יורק וגם בבורסה אחרת (בלונדון או בפרנקפורט), מחירן נקבע על פי רוב בניו יורק.

המציאות הזאת טובה מאוד למי שהנפיק או מכר מניות בניו יורק בשנים האחרונות, והיא גם החיסרון הגדול של שוק ההון בניו יורק. ככל שמחירי המניות גבוהים יותר, כך גובר הסיכון שהם ירדו.

הערה: אין לראות באמור כאן המלצות או הכוונה, אלא חוות דעת אישית בהסתמך על מידע הגלוי לציבור.