שוק עמוק והפנסייה שלנו

עוד על משמעות ההחלטה על שוק עמוק בישראל
שטרות כסף
צילום: עמוס מרום he.wikipedia.org

ניתן לומר שבצדק רב הפקיעה הרשות לניירות ערך את ההחלטה "האם קיים שוק עמוק בישראל?" מידי המוסד לתקינה חשבונאית. משמעותו של קיום שוק עמוק בישראל יכולה להשפיע על המשק באופן דרמטי.

אם כך מהו שוק עמוק, למה יש לו השפעה דרמטית, על מי ולמה?

קודם בואו נשאל אם יש הרבה כסף או מעט כסף בשוק ההון, כסף נזיל וסחיר, ואם מחזור הבורסה בישראל משמעותי ונזיל. צוות בראשות אנשי הבורסה לניירות ערך בדק ובחן את המשק הישראלי, ומצא כי אכן יש בשוק ההון הרבה מאוד כסף, כסף שניתן לסחור בו, וחשוב מכול – נזיל (לא כזה ששוכב בפיקדונות ל-30 שנים). אז מה לזה ולנו?

כאשר יש כסף רב סחיר ונזיל בשוק ההון, ניתן להוון את ההתחייבות הפנסיוניות של חברות כמו חברת החשמל ובנק לאומי לאגרות חוב קונצרניות, שהריבית שלהן גבוהה מהריבית של האג"ח הממשלתיות. משמעות הדבר שאת ההתחייבויות הפנסיוניות ניתן לחשב בהיוון לפי ריבית גבוהה יותר, קרי להפריש פחות כסף לפנסייה כיום ולחשב ערך גבוה יותר בעתיד.

העניין מתחיל להתבהר – אם יש שוק עמוק בישראל, הריבית להיוון לפי אג"ח קונצרניות (הגבוהה מזו של אג"ח ממשלתיות) מאפשרת להקטין את ההתחייבות הפנסיונית שלי כיום ולהחזיר את היתרה לחברה. אז למה זו בעיה שלנו? ולמה האוצר ובנק ישראל מתנגדים?

ננסה לקחת מקרה קיצון כדוגמה. בואו נניח שהריבית להיוון היא לא של אג"ח קונצרניות, אלא ריבית לפי השוק האפור (רק עבור הדוגמה). אז היום אני יכול להפריש סכום קטן לטובת הפנסייה של העובדים שלי, ולחשב את הסכום שיתקבל בעתיד לפי ריבית גבוהה כל כך, עד שהסכום יספיק לי לתשלום כל ההתחייבויות הפנסיוניות העתידיות שלי. אבל אם טעינו ולא מתקיים שוק עמוק, לא יהיה לי כסף לפדות את ההתחייבויות הפנסיוניות שלי, כיוון שלא הפרשתי מספיק והסתמכתי על הריבית.

זו אחת הסיבות להתנגדות בנק ישראל והאוצר. אם נגדיל את ערך ריבית ההיוון, לא נצטרך להפריש סכום גדול להתחייבויות הפנסיוניות שלנו היום, וכאשר נכניס את הנתונים למסמך אקסל ונחשב את ערך ההתחייבות העתידית לפי ריבית גבוהה, האקסל יראה שאנחנו מצליחים לעמוד בהתחייבות הפנסיונית שלנו. הרי "האקסל סובל הכול". אך אם לא נצליח לעמוד בהתחייבויות הפנסיוניות שלנו, האוצר יהיה חייב להתערב ולהזרים כסף לציבור כדי לא לקרוס.

מנגד, הרשות לניירות ערך לא עוסקת בהפחדות ולא במניפולציות, וגם לא אמורה לעשות זאת. ועדת מומחים בראשותה וחוות דעת של מומחים בשוק ההון, כדוגמת פרופ' חיים לוי, קבעו כי קיים שוק עמוק בישראל לפי תבחינים שונים ולפי בדיקות מקיפות ושונות.

אם כך, לקופת חברת החשמל יזרום כסף רב חזרה מהתחייבויות הפנסיוניות; לחלופין, בעתיד יופרש סכום נמוך יחסית. כמובן כך גם במקרה של בנק לאומי. ועדי העובדים מתנגדים, כמובן, אך ללא הואיל, הפור נפל וההחלטה התקבלה – קיים שוק עמוק בישראל, וכל עוד התבחינים יראו כך, תחושב הריבית להיוון ההתחייבויות הפנסיוניות לפי אג"ח קונצרניות ולא לפי אג"ח בריבית ממשלתית, כפי שהיה נהוג עד כה.

צעד זה משליך על המשק הישראלי, על כמות הכסף הסחיר וכמות הכסף הנזיל הקיים במשק. ישראל מצטרפת למדינות רבות שהכריזו על יישום שוק עמוק. התבחינים לקיום שוק עמוק נבדקים בכל תקופה ולאורם מתקבלות ההחלטות.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

4 תגובות

  1. לא פשוט להבין כיצד דברים מתנהלים, במיוחד כל מה שקשור לפנסיה שלנו.
    יותר קשה לפשט את הנושא, מה שהמחבר עשה כאן.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של משה

במלתעות הדת

על הרומן "משכילה" מאת טארה וסטאובר