מה יהיה עם הריבית

מחשבות על הזמן הארוך בשוק ההון
תמונה של בורוכוב
ד"ר אליהו בורוכוב

כמה מחשבות על הביקוש להון ולכן על שערי הריבית הריאלית.

מאז 2008 עד השנה שעברה שררה בעולם רמה נמוכה של ריבית על איגרות חוב ועל הלוואות לזמן ארוך. היא נתמכה על ידי הזרמות כסף עצומות על ידי הבנקים המרכזיים וגם על ידי גורמים ריאליים. בעולם הייתה קיימת שכבה גדולה של אוכלוסייה בגיל העמידה שיש לה חסכונות, ולא היה היצע בהיקף מספיק של השקעות רווחיות. בשנים הבאות צפוי שינוי בהרכב הגילים של האוכלוסייה, ושיעור הפנסיונרים באוכלוסייה בארצות המערב צפוי לגדול. לכך עשויות להיות השלכות מרחיקות לכת על המאזן בין חסכונות והשקעות.

גורמים נוספים שעשויים להשפיע על גידול בביקוש להון בשנים הקרובות:

הגירעונות בתקציבי הממשלות באירופה וארצות הברית: ראו מה שכתבתי כאן על "חובות המדינות" ב-14.6.2023.

הגדלת ההשקעה ב"הון חוזר": הגדלת ההשקעה בהון חוזר צפויה בגלל פלישת רוסיה לאוקראינה והטלת סנקציות על רוסיה ובגלל החששות מתקלות בהספקה של ספקים של מוצרי תעשייה וחומרי גלם סיניים, שחברות רבות מסתמכות עליהם. החשש האחרון התממש כשסין הטילה סגר מוחלט על עצמה כדי למגר את מגפת הקורונה. חברות רבות משתדלות לגוון את מקורות ההספקה שלהן, אבל בד בבד התגברה ההבנה שכדי להימנע מתקלות בייצור כדאי לחברות להחזיק מלאים גדולים יותר של חומרי גלם.

מהפכת האנרגיה: לאט אך בעקביות מתגברת בעולם ההבנה שכדי למנוע מההתחממות הגלובלית להחמיר, יש לשנות את מדיניות האנרגיה בעולם ולייצר יותר חשמל ממקורות מתחדשים ("ירוקים"). הבנה זו מעוררת ביקוש גדול להון כדי להקים מתקנים לייצור חשמל מקרני השמש ומרוח וכדי להקים רשתות להעברת חשמל מאתרי הייצור למרכזי הביקוש.

אחת ההשלכות של הקמת מתקני ייצור של חשמל ממקורות "ירוקים" היא עלייה בביקוש למתכות כמו נחושת, ליתיום קובלט ועוד, והביקוש מתמרץ חיפוש ופיתוח של מכרות להפקת מתכות כאלה.

מדיניות אנטי-מחזורית: לפי התיאוריה, בזמנים שבהם הכלכלה נחלשת והאבטלה גדלה, הממשלה צריכה להגדיל את הוצאותיה גם על ידי גירעון בתקציבה. כאשר הכלכלה מתחזקת הממשלה צריכה ליצור עודפים בתקציבה ולפרוע הלוואות שלקחה בזמן המיתון.

אבל כפי שנוכחנו בשנים 2009–2019, אחרי המשבר הכלכלי הגלובלי, הממשלות והבנקים המרכזיים לא הזדרזו ליצור עודפים ולפרוע הלוואות, ולכן בסיכום היישום של המדיניות האנטי-מחזורית יגדיל את הביקוש להון, המשתקף בגידול בחוב של הממשלה ובגידול באחזקות של איגרות חוב בידי הבנקים המרכזיים.

המסקנה היא שהסיכוי שהריבית תרד בקרוב לרמות הנמוכות ששררו לפני מספר שנים, הוא קטן ביותר.

תקנו אותי אם אני טועה.

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
Email

11 תגובות

  1. הכל תלוי במנהיגים. עד כמה הם רציניים וחושבים לטובת עמם לטווח הרחוק. ולצערנו בהרבה ארצות עולים מנהיגים פופוליסטים שהורסים גם את הכלכלה.

  2. ביקשת שנתקן אותך אם אתה טועה, אז ככה –
    העלו את הריבית. כמות הכסף הנזיל במשק קטנה. העם קונה פחות בסופרמרקטים. כיוון שהוצאות המימון של הסופרמרקטים גדלו הם נאלצו להעלות את מחירי המוצרים, ו\או להקטין את כמות המוצר באריזתו. העם מתלונן מרה על ההתייקרויות. חיסכון הציבור מתקטן. בשביל לשמור על הרווחיות הבנקים מעלים ריביות (גם על אוברדראפטים). מחירי המוצרים עולים. כמות הכסף הנזיל במשק קטנה. וחוזר חלילה.
    על ידי העלאת הריבית במשק הנגיד רצה להקטין את האינפלציה. הוא פרופסור לכלכלה. מלמד את הסטודנטים על "היד הנעלמה". הוא לא תאר לעצמו שהעלאת הריבית דווקא תאיץ את האינפלציה. וזה בדיוק מה שקורה. כנראה שבשוק מחנה-יהודה יודעים כלכלה יותר טוב.

    1. אם תבין בכלכלה לאומית אחד חלקי עשרת אלפים מהנגיד, תהיה לך זכות להתבטא כלפיו כפי שכתבת

      1. תודה על תגובתך. לגבי הזכות להתבטא – לא נתווכח. לגופו של עניין אני מציע שתעיין בספרו של סטיגלר "תורת המחירים". ועוד – זה לא הנגיד הראשון שטועה. וחוץ מזה כלכלה, מקרו עוד יותר ממיקרו, אינה מדע מדויק. זו לא חכמה לחלוב את הציבור ולהעשיר את המעטים. זו לא "כלכלה לאומית" אלא "קלקלה לאומית".

      2. לא תמיד הנגיד פועל על פי מה שלמד ויודע.
        לפעמים יש גורמים המשפיעים עליו (למשל שרים פופוליסטים שהתבטאו כנגדו כשהחליט לעלות את הריבית)
        נגיד לעולם לא יוכל להביא לידי ביטוי את כלל הידע והניסיון שלו כשמתערבים לו בעבודה.

  3. תשובה למגיב האנונימי
    ישראל איננה "עם לבדד", מושפעת ממה שקורה בעולם ומוכרחה להתחשב בתנאים הכלכליים בעולם הגדול. במאמר מניתי מספר גורמים שמגדילים את הביקוש להון. אם מדינות אירופה וארצות הברית מנפיקות אגרות חוב בריביות יותר גבוהות זה משפיע על כל שוקי הכספים שמוכרחים ליישר קו. בנק ישראל חייב גם כן להתאים את עצמו. אם לא כסף יזרום מהארץ לחו"ל ושער הדולר יעלה וזה בעצמו יגביר את האינפלציה.

  4. הדברים נקבעים בסופו של דבר על ידי צירוף של עשרות פרמטרים, ואף אחד לא יודע מה יהיה מחר. אבל בסך הכל ההסבר שלך מאוד הגיוני.

  5. גם אני חושב כמוך לגבי הריבית, ונוהג בהתאם עם הכספים שלי

  6. היי ד"ר בורוכוב ,
    לדעתי יש גם להתייחס לנושא חשוב מאוד בתחום החלטת הריבית שהוא ענף הנדל"ן ,
    הנדל"ן הוא בין הקטרים המובילים בהכנסות למדינה , לא חושב שיוותרו על הכנסות ממנו ביתר קלות , גם במחיר של פגיעה לטווח הארוך יותר בכלכלה.
    יש אינטרס מובהק לא לפגוע בקטר שנקרא "נדל"ן".
    אשמח לקרוא את דעתך בנושא

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של איתן

הותר לפרסום…

יש מי שמצטמרר ממילים אלה ויש מי שרותם אותן לצרכיו

מבנה ירוק

בנייה ירוקה

הטרנד שכבש את עולם הבנייה

צילום של גדעון

דילמת "המחיר"

הלכידות החברתית היא המפתח להישרדותנו בארץ הזאת

תמונה של משה

כצפוי, שונה!

על "טעות אנוש – רומן מתח" מאת שולמית לפיד

דילוג לתוכן