מה יהיה עם הריבית

כמה מחשבות על הביקוש להון ולכן על שערי הריבית הריאלית.

מאז 2008 עד השנה שעברה שררה בעולם רמה נמוכה של ריבית על איגרות חוב ועל הלוואות לזמן ארוך. היא נתמכה על ידי הזרמות כסף עצומות על ידי הבנקים המרכזיים וגם על ידי גורמים ריאליים. בעולם הייתה קיימת שכבה גדולה של אוכלוסייה בגיל העמידה שיש לה חסכונות, ולא היה היצע בהיקף מספיק של השקעות רווחיות. בשנים הבאות צפוי שינוי בהרכב הגילים של האוכלוסייה, ושיעור הפנסיונרים באוכלוסייה בארצות המערב צפוי לגדול. לכך עשויות להיות השלכות מרחיקות לכת על המאזן בין חסכונות והשקעות.

גורמים נוספים שעשויים להשפיע על גידול בביקוש להון בשנים הקרובות:

הגירעונות בתקציבי הממשלות באירופה וארצות הברית: ראו מה שכתבתי כאן על "חובות המדינות" ב-14.6.2023.

הגדלת ההשקעה ב"הון חוזר": הגדלת ההשקעה בהון חוזר צפויה בגלל פלישת רוסיה לאוקראינה והטלת סנקציות על רוסיה ובגלל החששות מתקלות בהספקה של ספקים של מוצרי תעשייה וחומרי גלם סיניים, שחברות רבות מסתמכות עליהם. החשש האחרון התממש כשסין הטילה סגר מוחלט על עצמה כדי למגר את מגפת הקורונה. חברות רבות משתדלות לגוון את מקורות ההספקה שלהן, אבל בד בבד התגברה ההבנה שכדי להימנע מתקלות בייצור כדאי לחברות להחזיק מלאים גדולים יותר של חומרי גלם.

מהפכת האנרגיה: לאט אך בעקביות מתגברת בעולם ההבנה שכדי למנוע מההתחממות הגלובלית להחמיר, יש לשנות את מדיניות האנרגיה בעולם ולייצר יותר חשמל ממקורות מתחדשים ("ירוקים"). הבנה זו מעוררת ביקוש גדול להון כדי להקים מתקנים לייצור חשמל מקרני השמש ומרוח וכדי להקים רשתות להעברת חשמל מאתרי הייצור למרכזי הביקוש.

אחת ההשלכות של הקמת מתקני ייצור של חשמל ממקורות "ירוקים" היא עלייה בביקוש למתכות כמו נחושת, ליתיום קובלט ועוד, והביקוש מתמרץ חיפוש ופיתוח של מכרות להפקת מתכות כאלה.

מדיניות אנטי-מחזורית: לפי התיאוריה, בזמנים שבהם הכלכלה נחלשת והאבטלה גדלה, הממשלה צריכה להגדיל את הוצאותיה גם על ידי גירעון בתקציבה. כאשר הכלכלה מתחזקת הממשלה צריכה ליצור עודפים בתקציבה ולפרוע הלוואות שלקחה בזמן המיתון.

אבל כפי שנוכחנו בשנים 2009–2019, אחרי המשבר הכלכלי הגלובלי, הממשלות והבנקים המרכזיים לא הזדרזו ליצור עודפים ולפרוע הלוואות, ולכן בסיכום היישום של המדיניות האנטי-מחזורית יגדיל את הביקוש להון, המשתקף בגידול בחוב של הממשלה ובגידול באחזקות של איגרות חוב בידי הבנקים המרכזיים.

המסקנה היא שהסיכוי שהריבית תרד בקרוב לרמות הנמוכות ששררו לפני מספר שנים, הוא קטן ביותר.

תקנו אותי אם אני טועה.