מה יהיה?

על הכלכלה העולמית ועל שוקי ההון מרחף ערפל סמיך שמקשה מאוד לראות אפילו למרחקים קצרים. בהתאם לאמרה הידועה, קשה מאוד להתנבא על דברים שעדיין לא קרו.

מצד אחד, מינואר עד סוף אפריל עלה מדד מחירי המניות Standard & Poors 500 (שהוא מדד רחב מאוד של מחירי מניות הנסחרות בניו יורק) ב-8.5ד רחב מאוד של מחירי מניות  הנסחרות בניו יורק ד לראות אפילו למרחקים קצרם. %. זה משקף את המצב במרבית הבורסות במדינות המתקדמות. הירידה של מדד תל אביב 135 ב-15% מאז דצמבר משקפת את המשבר הפוליטי בעקבות ההצעה לשינויים החוקתיים.

לעומת זאת, בכל העולם מדברים על מיתון. סביר להניח שהכלכלה במרבית העולם צפויה להאטה השנה ובשנה הבאה, וזאת מכמה סיבות:

• עליית האינפלציה, שהביאה להעלאת שערי הריבית במדינות העיקריות. האינפלציה עדיין גבוהה מ-2%, שהיא הרמה הסבירה לדעת נגידי הבנקים המרכזיים בארצות הברית, באירופה, בריטניה ובעוד ארצות. שיעור האינפלציה בארה"ב בחודש מרץ היה 5%, בגרמניה 7.4%, בבריטניה 10%, בצרפת 5.7%, ביפן 3.3%.

הדעה הרווחת היא שאם שיעורי האינפלציה יפחתו, נגידי הבנקים המרכזיים יורידו את רמת הריבית, ואם שיעורי הריבית ירדו, מחירי איגרות החוב והמניות יעלו. לכן פעילים בשוק ההון ופרשנים כלכליים מקשיבים לכל התבטאות של נגידי בנקים מרכזיים ושל בכירים במערכת בנוגע למה שהם צופים שעומד לקרות בזמן הקרוב בנושאים אלה. לא חסרות התבטאויות כאלה, והן גורמות לתנודות בשוקי ההון, למעלה ולמטה.

• המלחמה באוקראינה נמשכת, ומחירי מוצרי מזון בסיסיים כמו חיטה וסויה, מחירי גז טבעי ונפט ועלויות ייצור חשמל באירופה – כולם עלו בעקבות פלישת רוסיה לאוקראינה, ולמרות ירידה מסוימת כולם עדיין גבוהים. מה שקרה הוא שהמחירים עלו בתלילות בשנה שעברה, והשנה נרגעו השווקים והמחירים ירדו. למשל מחיר החיטה היה בינואר 2022 בערך 6.5 דולר לבושל. המחיר קפץ אחרי פלישת רוסיה לאוקראינה כמעט פי שניים לבערך 11 דולר לבושל. השנה ירד המחיר ובאמצע אפריל היה בערך 6.5 דולר לבושל. עם זאת, מחירי מוצרי מזון בסיסיים עלו בשבע השנים האחרונות. מדד מחירי מוצרי מזון בסיסיים (המחיר הממוצע ב-2015 = 100%) היה באמצע אפריל 156%.
• מחירי הנפט ירדו השנה בערך ב-20% לעומת רמת מחירי הנפט לפני שנה. נפט מסוג Brent   (נפט גולמי מהיום הצפוני) נסחר בראשית חודש אפריל בערך ב-85 דולר לחבית.

בתחומים אחרים שיש להם השפעה גדולה על שוקי ההון, אין מדינאים או פרשנים רבים שמסוגלים לנבא מה יקרה בעתיד הנראה לעין. התחום הראשון שבהם הוא עתיד המלחמה באוקראינה, שהזכרנו לעיל את השפעתה על מחירי מוצרי מזון, גז טבעי ונפט. נושא שני הוא העימות בין ארה"ב וסין, שכרוך בשאלה האם סין תנסה לפלוש לטאיוואן.

• האם הכלכלות בארה"ב ובאירופה יצמחו בשנה הקרובה או שהן צפויות למיתון? הדעות בשאלה זאת חלוקות. ברבעון האחרון של שנת 2022 צמחה הכלכלה של ארה"ב ב-0.9% בשיעור שנתי, של גרמניה בשיעור דומה של 0.9%, כלכלת בריטניה ב-0.6% ושל יפן ב- 0.4%. כל אלה "בשיעור שנתי", כלומר בפועל כלכלת ארה"ב צמחה ב-0.225%, ואת השיעור הזה הכפילו בארבע. אלה שיעורי צמיחה זעומים.

בקרוב יתפרסמו אומדנים ראשונים של נתוני הצמיחה הכלכלית ברבעון הראשון של 2023. יש להעריך אותם בזהירות, אלה אומדנים ראשונים והניסיון מלמד שמפעם לפעם האומדנים משתנים אחרי מספר חודשים.

• מה יקרה לשערי החליפין של המטבעות החשובים – הדולר, היורו, הין היפני, היואן הסיני? בתחום הזה קיימת אי-ודאות גדולה מאוד. גורמים רבים כל כך משפיעים על שערי החליפין, לכן מסוכן לנחש לאיזה כיוונים יתפתחו שערי החליפין.

לסיכום: סיכונים מכל עבר. אין ערוץ השקעות שאין בו סיכון. גם אם תחזיקו מזומנים תפסידו 2% או 4% בגלל האינפלציה, המכרסמת את ערך הכסף. דרך אחת להתגונן מפני הסיכונים היא לפזר את ההשקעות באפיקים רבים. אני מציע לעיין במאמר שכתבתי כאן ב-26.8.2017 בכותרת "מה גבול הסיכון".

תקנו אותי אם אני טועה.