תעשיית השבבים: עכשיו מעונן

תעשיית השבבים (צ'יפים) כמרקחה. מראשית השנה ירד השווי הכולל של החברות בתעשייה ב-2 מיליארד דולר. זה מזכיר לי סיפור יפה על לוי אשכול. שנה אחת הייתה רוח מזרחית סוערת (שנקראת "שרקייה") בדיוק בזמן פריחת עצי השזיפים. משלחת מטעם התאחדות האיכרים באה אל אשכול ואמרו לו, "יש איכרים בראש פינה ויסוד המעלה שהפסידו חצי מיליון לירות בלילה אחד." ענה להם אשכול, "יהודים שיכולים להפסיד חצי מיליון בלילה אחד – מצבם לא כל כך רע".

תעשיית השבבים באופן כללי סובלת מירידה בביקושים, ולכן יש חברות שהרווחיות שלהן ירדה או אף נקלעו להפסדים. הקשיים בתעשייה רלוונטיים גם בישראל. החברה הישראלית  TOWER נרכשה על ידי "אינטל" העולמית. מתחילת השנה עד אמצע ספטמבר ירד שווי המניות של אינטל ב-50%, ולכן עולה ספק למימוש הרכישה של TOWER. סיבה אחת לירידה בביקושים היא המיתון הכלכלי בעולם, בעקבות העלאות הריבית והמלחמה באוקראינה. גורם נוסף שפוגע בתעשיית השבבים הוא היריבות בין סין וארצות הברית. ארה"ב אוסרת על חברות אמריקניות לייצא שבבים לסין (ראו מה שכתבתי על הנושא הזה כאן בדצמבר 2021 בכותרת "תהליכי שינוי בתעשיית השבבים").

אבל יש מגזר אחד שבו יש ביקוש חזק: שבבים ספציפיים לטיפול וניהול של נתונים ב"ענן" – מרכזים לאחסון נתונים. חברות שמנהלות שירותי ענן נהנות מביקושים שגדלים וצומחים. החברות הגדולות בעסק הזה הן אמזון, גוגל ומיקרוסופט, ולצידן פועלות שלל חברות קטנות יותר. כל החברות האלה צריכות שבבים מיוחדים לצורך ניהול מרכזי הנתונים.

אחת היצרניות הגדולות ביותר של שבבים כאלה היא אינטל, שהצליחה בשנים 2016–2021 להגדיל את חלקה במכירתם, והם מספקים לה שליש מכל פדיון המכירות שלה. עם זאת, ב-7 באוקטובר קיבלה אינטל מכה רצינית בשל האיסור שהטיל הנשיא ביידן על יצוא לסין של שבבים מסוגים אחדים: שבבים לניהול מרכזי נתונים (ענן), שבבים לאינטליגנציה מלאכותית (AI), תוכנות וציוד לייצור שבבים ועוד. אינטל מכרה בסין בשנה שעברה ב-21 מיליארד דולר.

יצרנית גדולה אחרת היא חברת AMD, שחלקה בשוק הוא 23%. AMD הקטינה את אומדן המכירות שלה לרבעון השלישי ב-16%. AMD אינה מייצרת ממש באופן סדרתי את השבבים שהיא מעצבת אלא מעבירה את הייצור לחברות בעלות מפעלים (FAB) גדולים, כמו Taiwan Semiconductor Manufacturing.

חברת Micron, שהיא יצרנית בולטת של שבבי זיכרון, כבר דיווחה על ירידה של 20% במכירות ברבעון השלישי של השנה. חברה נוספת שמעצבת שבבים לניהול מרכזי נתונים היא Nvidia. גם היא מעבירה את היצור ל-FAB שאיננו בבעלותה.

מי שנושף בעורפן של החברות האלה הן המפעילות הגדולות של הענן – אמזון, גוגל ומיקרוסופט, שהן מראשיתן חברות תכנות, וכעת משקיעות מאמצים לפתח בעצמן שבבים שיהיו בשימוש בלעדי שלהן ושעשויים לתת להן יתרון ייחודי בניהול מרכזי נתונים. אמזון מפעילה שבבים הקרויים Graviton, שקנתה מחברת Arm. גוגל משתמשת במעבד שהיא פיתחה בשם Tensor. מיקרוסופט מפתחת אף היא שבבים ייחודיים.

תעשיית השבבים סובלת מתנודות גדולות ברווחיות. בהשאלה אפשר להגיד שהיא סובלת מתסמונת אופוריה–דיכאון. הסיבה היא שהקמת מפעלים חדשים, לשם הרחבת כושר הייצור, נמשכת מספר שנים. לכן בתקופה של מחירים גבוהים ורווחיות של התעשייה, למשל בזמן של המחסור בשבבים אחרי הסגרים של מגפת הקורונה, מתחילים לבנות מפעלים חדשים, ואלה מתחילים לייצר שנים אחר כך, בזמן שהביקוש לתוצרתם פחת. השנה הוגברה הרחבת כושר הייצור בזכות הסבסוד בסכום של 52 מיליארד דולר שנתנה ממשלת ארה"ב לשם הקמת מפעלים בשטח ארה"ב, על פי החוק שיזם הנשיא ג'ו ביידן ושקיבל תוקף בחודש אוגוסט.