נכס חסין

זהב הוא מתכת רב-שימושית. זהב משמש לייצור תכשיטים, לשימושים תעשייתיים שונים, כמו בייצור מחשבים ובענף ההייטק, וגם כאמצעי תשלום וכנכס פיננסי. קשה לדעת כמה זהב מוחזק כתכשיטים וכחיסכון על ידי משפחות בבתיהן. למשל הבנק של הודו טובע מטבעות של רבע אונקיה זהב, ושוויים השנה, במחירים הנוכחיים, כ-400–450 דולר. ההודים קונים את המטבעות האלה לשימוש וכנכס לחיסכון.

מאז התקופה העתיקה ובוודאי מאז תקופת הגדולה של האימפריה הרומית שימשו מטבעות זהב כאמצעי התשלום המקובל במסחר הבין-לאומי. הנוהל הזה התקיים עד מלחמת העולם הראשונה ובמהלכה. ארתור רופין העביר לארץ עזרה כספית מטעם ההסתדרות הציונית במטבעות זהב. גם חברי ארגון ניל"י העבירו לארץ מטבעות זהב, שאותם קיבלו מהבריטים. אחרי המהפכה הבולשביקית ברוסיה זהב היה כמעט הדרך היחידה לחלץ רכוש מתחומי רוסיה.

גם בזמן מלחמת העולם השנייה יהודים בעלי רכוש השתמשו בזהב לתשלומים, ופעמים רבות הזהב אפשר להם להציל את חייהם. נציגי הג'וינט באירופה העבירו זהב כסיוע כספי לקהילות יהודיות שהצליחו להחזיק מעמד.

משטר התשלומים הבין-לאומי בזהב בנפגע בתקופה שבין שתי המלחמות בגלל המשבר הכלכלי הגדול בשנים 1929–1931. בינואר 1934 העלה הנשיא רוזוולט את מחיר הזהב מ-20.6 דולר לאונקיה (טרוי) ל-35 דולר, וכך פיחת את הדולר והקל מאוד את המדיניות המוניטרית.

להלן נתונים על החזקות הזהב של שמונה המדינות המובילות בהחזקת זהב בסוף הרבעון הראשון של 2022.

ארה"ב                          8,133 טון

גרמניה                         3,359 טון

איטליה                         2,452 טון

צרפת                           2,436 טון

רוסיה                           2,299 טון

סין                                1,948 טון

שוויץ                            1,040 טון

יפן                                846   טון

המקור: World Population Yearbook

קרן המטבע הבין-לאומית (IMF) מחזיקה כ-2,800 טון זהב.

השווי של טון זהב במחירים הנוכחיים הוא בערך 62 מיליון דולר. כלומר רזרבות הזהב של ארה"ב שוות יותר מחצי טריליון דולר. יתרות הזהב של צרפת שוות בערך 150 מיליארד דולר. אינני יודע מדוע, אבל יתרות הזהב של הבנק המרכזי של גרמניה פחתו ברבעון הראשון של 2022 ב-3 טון.

מפעם לפעם בנקים מרכזיים משלמים זה לזה באמצעות העברת זהב. האפשרות הזאת חשובה מאוד עבור רוסיה, שחשבונות הדולרים שלה הוקפאו מחמת העיצומים שמדינות המערב הטילו עליה. היא יכולה לשלם בזהב לטורקיה או לסין עבור הקניות שלה. רזרבות הזהב של רוסיה היו שוות כ-140 מיליארד דולר בסוף הרבעון הראשון. גם עבור סין האפשרות לשלם בזהב היא אפשרות חשובה, מפני החשש שמדינות המערב יחסמו בפניה את השימוש ביתרות מטבע חוץ שהיא מחזיקה.

כאמור קשה לדעת כמה זהב מחזיקות משפחות, בכל העולם, בבתיהן. לעומת זאת קיימים נתונים מהימנים למדי על כמויות הזהב שמחזיקים בנקים מרכזיים ומשרדי אוצר כרזרבות לעת משבר וכן על שינויים ותנודות בכמויות האלה.

בין השנים 2015–2019 הגדילה סין את כמות הזהב שהיא מחזיקה מ-1,658 טון ל-1,864 טון. רוסיה הגדילה את כמות הזהב שהיא מחזיקה ב-31 טון בשנת 2018 – לאחר שב-2014 השתלטה על קרים – והמשיכה להגדיל גם בשנים מאז. סין ורוסיה הן גם יצרניות של זהב ממכרות בשטחיהן.

זהב נסחר בשוקי ההון בעולם ומחירו משתנה מיום ליום. עיקר התנודות במחירו מושפעות משינויים בשערי הריבית והאינפלציה אבל גם מאירועי פוליטיים, כמו המלחמה באוקראינה ולפני כן בסוריה. כאשר האינפלציה מתגברת והריבית נשארת ברמה נמוכה משיעור האינפלציה, הביקוש לזהב גדל, שכן הוא נחשב לנכס "חסין אינפלציה", כלומר נכס שישמור על ערכו הריאלי. בדומה לכך, בעת אי-ודאות גדולה, למשל אם פרצה מלחמה, הביקוש לזהב גדל ומחירו עולה.

בשלושת החודשים הראשונים של השנה עלה מחיר הזהב מבערך 1,780 דולר לאונקיה ליותר מ-2,000 דולר לאונקיה. מאז ירד מחיר הזהב חזרה לרמתו מראשית השנה. ב-13.9.22 הגיע מחיר הזהב ל-1,704.5 דולר לאונקיה. אלה תנודות מתונות. ידענו גם תנודות פראיות הרבה יותר. זאת אף על פי שהאינפלציה מתגברת (בחודש האחרון הגיעה עליית המדד בארה"ב ל-7.9% ובגוש היורו ל-9.1%) ואף שהעלאות הריבית עדיין לא הדביקו את קצב האינפלציה (הריבית על אג"ח של ממשלת ארה"ב לעשר שנים היא 3.4%, של גוש היורו 1.7% ושל ממשלת בריטניה 3.1%). המשקיעים כנראה צופים שהריבית תמשיך לעלות ומקטינים את ההשקעה בזהב, ומחירו יורד.

עיקר המסחר בזהב בשוקי ההון איננו במתכת עצמה אלא באופציות לקנייה או למכירה בעתיד ובנגזרות אחרות של מחיר הזהב. כלומר המסחר הוא בנכסים וירטואליים שדומים לאופציות ונגזרות על מחירי מניות וניירות ערך אחרים.