מי תוקע מקלות בכנפיים של החשמל הירוק

שנת 2022 תהיה כנראה מאכזבת לתעשיית האנרגיה ממקורות מתחדשים ("אנרגיה ירוקה"). בארצות הברית הסיבה לכך היא הסתירות הפנימיות במדיניות הממשלה ובסבך של רגולציה ומנגנונים משפטיים שארצות הברית מצטיינת בהם.

פירמה קטנה ששמה Auxin Solar הגישה תלונה למשרד המסחר הפדרלי וטענה שיצרנים סינים של פנלים פוטו-וולטאיים עוקפים הגבלות שהטילה הממשלה האמריקנית על יבוא מסין של מוצרים שמיוצרים בחבל שינקיאנג Xinjiang. זהו האזור שבו חיים בני המיעוט המוסלמי האויגורים, שרבים מהם מועסקים בכפייה במפעלי תעשייה. לפי הטענה, החברות הסיניות מעבירות את תוצרתן להרכבה בארצות אחרות, כגון וייטנאם, קמבודיה ולאוס, ומשם הסחורה מיוצאת לארה"ב. משרד המסחר התחיל לחקור את התלונה וכתוצאה מכך עוכבו המשלוחים של פנלים. מכיוון שארה"ב מייבאת בערך 80% מן הפנלים, מתעכבים עשרות פרויקטים של ייצור חשמל ירוק – האגודה האמריקנית של יצרני חשמל באמצעות אור השמש העריכה שמתעכבים 300 פרויקטים. חברת חשמל אמריקאית ששמה Nisource, שציפתה לקבל חשמל מפרויקט אנרגיה גדול באינדיאנה, דוחה משום כך את ההשבתה של שתי תחנות כוח ששורפות פחם.

מצב דומה מתפתח בתחום טורבינות הרוח. הקמת חוות של טורבינות רוח בתחום היבשה נתקלת בהתנגדויות רבות של תושבים, של ארגונים לשמירת הסביבה ושל השלטון המקומי, שכולם מעדיפים שטורבינות רוח יוקמו לא בחצר האחורית שלהם. התוצאה היא מאבקים משפטיים וזמן רב עד שמצליחים (במקרה הטוב) לקבל את כל הרישיונות והאישורים הדרושים. לכן יזמים רבים מוכנים להשקיע בהקמת פרויקטים בים מול חופי ארה"ב. יתרון נוסף לפרויקטים בים הוא שבים יש רוחות חזקות יותר.

לצורך הקמת טורבינות בים יש להתקין עוגנים בקרקע הים ולשם כך משתמשים בספינות מיוחדות. צירים בבית הנבחרים העלו עכשיו דרישה שהחברות שמקימות את הפרויקטים יעסיקו רק ספינות השטות תחת דגל ארה"ב שיעסיקו עובדים אזרחי ארה"ב. בחודש מרץ השנה הפכה דרישה זו לחוק. המשמעות של הדרישה הזאת היא דחייה של ביצוע הפרויקטים. לטענת מנהלים בחברות שעוסקות בהקמת הטורבינות, בארה"ב אין די עובדים כדי לאייש את הספינות שהם מעסיקים.

אם חשבתם שרק בישראל יכולה חברת כנסת אחת לשתק ממשלה, לפניכם דוגמה מארה"ב. סנאטור מושחת אחד, ג'ו מנצ'ין (Joe Manchin) מווירג'יניה המערבית, בלם את החקיקה שהנשיא ג'ו ביידן העביר לאישור הסנאט – לתקציב גדול לעידוד השקעות בייצור חשמל ממקורות מתחדשים. משפחתו של הסנאטור הזה התעשרה ממכרות פחם. בסוף השבוע 30.7.22  פורסם שיו"ר הסיעה הדמוקרטית בסנאט הגיע איתו לפשרה שתאפשר את העברת החוק.

עיכוב נוסף נוצר בגלל מחסור בחומרי גלם, כמו פלדה באיכות הדרושה ונחושת, שמקשה על החברות שמייצרות  את הטורבינות – שצריכות להיות חזקות מספיק כדי לעמוד בפני רוחות סערה.

המצב הזה הוא פרדוקסלי או אירוני, מפני שבמערכת הפריימריז הקודמת של המפלגה הדמוקרטית, אז התחרה ברני סאנדרס בג'ו ביידן, סאנדרס הצהיר שהוא יקציב 16 טריליון דולר לעידוד השקעה באנרגיה ירוקה וביידן הצהיר שהוא יקציב לכך 2 טריליון דולר.

זאת בעוד שכסף איננו מגבלה בקידום הקמת פרויקטים לייצור חשמל ממקורות מתחדשים. יש מספיק כסף פרטי בקרנות השקעה שרוצות להשקיע באנרגיה ירוקה. זוהי השקעה אטרקטיבית בשביל קרנות פנסיה וחברות ביטוח, שמחפשות השקעות שיניבו תזרימי מזומנים במשך שנים רבות.

על רקע ההתפתחויות שתיארתי, אין פלא שהשנה שערי המניות של חברות במגזר האנרגיה הירוקה יורדים, לאחר שבשנה שעברה עלו עלייה דרמטית.