מה קורה בשוק הניקל?

השפעת מלחמת רוסיה-אוקראינה על מחירי הניקל
תמונה של בורוכוב
ד"ר אליהו בורוכוב

ב-8 עד ה-16 במרס 2022 אירעו בשוק הניקל בלונדון אירועים מוזרים. ניקל הוא מתכת הנסחרת ב- London Metal Exchange, או בקצרה LME, שהנה בורסה קטנה בלונדון. הפסקות מסחר כפי שהיו בשבוע המדובר, לא אירעו כנראה במשך 145 שנות קיומה של ה-LME.

מחירי הניקל בעלייה מאז פלישת רוסיה לאוקראינה והטלת הסנקציות על רוסיה, שכן רוסיה היא יצרנית חשובה של ניקל והתפוקה שלה הוצאה מן השוק.

ב-8 במרס התברר שחברת Tsingshan נמצאת ב-Short, כלומר בחוסר של 180,000 טון ניקל (היא התחייבה לספק את הכמות הזאת על פי חוזי מכירה שהיא יצרה או קנתה בבורסה) ומחיר הניקל עלה ליותר מ-100,000 $ לטון. כלומר Tsingshan הייתה עלולה להפסיד כמה מיליארדי דולרים. במצב הזה הנהלת ה-LME הפסיקה את המסחר בניקל, וביטלה את כל העסקאות שנעשו באותו יום.

המסחר בניקל חודש ב-16 במרס ואז נפל מחיר הניקל. הנהלת ה-LME השעתה את המסחר פעם נוספת.

Tsingshan נמצאת בשליטת איש העסקים הסיני  Xiang Guangda הידוע גם בכינוי Big Shot . במשך השבוע שלא התקיים מסחר בניקל התברר שלפני ה-8 במרס נדרשו החברה והוא אישית להפקיד סכומי כסף גדולים, בגלל החובה להגדיל את ה-Margin. מדובר באחוז מסוים משווי החוזים שכל מי שסוחר ב-LME צריך להפקיד כביטחון לקיום התחייבויותיו. ב-16 במרס הודיע מר Guangda שהסדיר את חובותיו אלה.

כמו כן התבררו עוד כמה עובדות רלוונטיות להפסקת המסחר בניקל. Tsingshan משווקת ניקל שמופק בסין ולכן ייתכן שהיא פעלה על פי האינטרסים של שיווק הניקל. לעומת זאת מתברר שה-LME עצמה היא בבעלות של Hong Kong Exchange and Clearing . ייתכן שה-HKEX רמזה ל-LME לפעול כדי למנוע את ההפסד ל-Tsingshan. הנהלת LME מכחישה בתוקף שהיה ניסיון להשפיע עליה. המנהלים טענו כי הם היו משוכנעים שעלול להיווצר כאוס בשוק, וכי חלק ניכר מן הברוקרים הפועלים היו עלולים להיקלע להיעדר יכולת פירעון.

מנגד, נודע שהייתה פנייה לבנק הסיני China Construction Bank להעניק אשראי לברוקרים שלא היה להם מימון להגדלת הביטחונות מסוג Margin. השאלה שנשארת ללא תשובה היא האם הבנק היה מוכן להעניק הלוואות דומות גם לברוקרים שאינם סינים.

השאלה העיקרית שהפרשה הזאת מעוררת צריכה להיות מופנית לרגולטורים שאפשרו למכור את השליטה על ה-LME לחברה בשליטה סינית. האם ניהול בורסה ומחויבות לקיום נוהלי מסחר מסודרים לפי קריטריונים אובייקטיביים הם עסק ככל חנות מכולת, שבעליו יכול למכור אותו לכל המרבה במחיר?

האם לא מן הראוי שהבעלים של בורסה יהיו אזרחי המדינה שבה מתנהל השוק וכפופים לאותה מערכת משפט ולאותם מוסדות רגולציה?

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

8 תגובות

  1. התשובה לשאלה שמעלה ד"ר בורוכוב בסוף מאמרו – החשוב מאד – היא חיובית. כן, הבעלות על בורסה המתנהלת במדינה מסוימת חייבת להיות של גוף, רצוי ממלכתי, באותה המדינה שבה ממוקמת אותה בורסה. בייחוד יש להיזהר מבעלות של חברות סיניות כיוון שבמדינה זו הכל, אבל הכל, נשלט על ידי ממשלה (כאילו) קומוניסטית, הנגועה בשחיתות כפי שרק שלטונות (כאילו) סוציאליסטיים יכולים להיות.

    1. תשובה לשאלה תמימה – החידוש שהביא לגידול בביקוש לניקל הוא מצברים ניקל – קדמיום, שהם מצברים שאפשר לטעון אותם מחדש, שהשימוש להם גדל גם למכוניות חשמליות וגם לאגירת חשמל בין הייצור ובין הצריכה. זאת בנוסף לשימושים "הישנים" :לציפוי מוצרים מברזל ופלדה, לתוספת באחוזים נמוכים לנתכים (תערובות של מתכות -Alloy) כמו משפחת פלדה אל-חלד.

  2. פתאום גולם מתחילים לגלות את עומק נעיצת השיניים של הסינים. איך כותם עצמו עיניים כל השנים?

  3. תפרסמו עוד על הבורסות של חמרי גלם ושל סחורות עעתידיות כמו חיטה וסויה. לא מלמדים אותנו כלום בנושא.

  4. חנן באתר הזה ב- 30/3/2017 בכותרת קזינו הסחורות כתבתי על שוק הסחורות. גם חקלאיות וגם מתכות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של עדו

מי אמר קיפוח?

על קיפוח רוב, קיפוח מיעוט ומה שביניהם