האינפלציה ושערי הריבית

סקירה כללית של עליית שערי הריביות בעולם
תמונה של אליהו בורוכוב
ד"ר אליהו בורוכוב

בעקבות הגידול באינפלציה, ובציפיות להמשך והתגברות האינפלציה, נראה שאנו עומדים לחזות בעליות בשערי הריבית. במדינות אחדות כבר התממשו עליות הריבית, ואלה הן מדינות שהכלכלות שלהן חלשות ביחס לכל העולם. נתמקד בשלוש מדינות גדולות – ברזיל, מקסיקו ורוסיה. בברזיל העלה נגיד הבנק המרכזי את ריבית "העוגן" ל-4.25%. אזכיר שרק לפני שלושה חודשים, בחודש מרץ, שער הריבית עדיין היה 2%. במקסיקו העלה הנגיד את שער הריבית מ-4% ל-4.25%. ברוסיה הועלה שער הריבית העיקרי בשלוש פעימות ל-5.5%.

בשלוש המדינות האלה, וכמוהן בעוד מדינות קטנות יותר, מדיניות הריבית נועדה לריסון האינפלציה ואף למטרות נוספות, ביניהן חיזוק מאזן התשלומים ומניעת בריחת הון. כמו כן זוהי דרך התמודדות עם משבר של מחסור במטבע חוץ, שייאלץ לפחת את המטבע, וכתוצאה מכך יתייקרו כל מוצרי היבוא.

בברזיל ובמקסיקו העלאת רמת הריבית תגרום גם לזרימה של הון שיגיע כדי להרוויח מן הריבית הגבוהה. מכיוון שבארצות המערב המפותחות רמת הריבית היא אפסית, יש בעלי הון ומשקיעים מוסדיים שיפנו חלק מן ההון שהם מנהלים למדינות שהכלכלה שלהן פחות מפותחת. רמת הריבית תגרום גם להתייצבות שער החליפין של המטבע.

רוסיה היא סיפור אחר. ולדימיר פוטין, מסיבות פוליטיות, בנה ברוסיה "כלכלת מבצר". מכיוון שארצות הברית וארצות אירופה הטילו על רוסיה עיצומים כלכליים בעקבות הפלישה לאוקראינה, פוטין ריסן את הכלכלה והידק את החגורות של הצרכנים, וכך הקטין את הביקושים במשק. הוא איננו רוצה להזדקק לזרימת הון מארצות המערב.

אם האינפלציה בארצות המערב תישאר ברמה הנוכחית, ואם היא אף תתגבר, המגמה של עליית רמת הריבית תתפשט למדינות נוספות – תחילה למדינות עם כלכלה חלשה, ולאחר מכן גם למדינות עם כלכלות חזקות יותר. לאחרונה התחזק החשש מפני התגברות האינפלציה והתבססות הציפיות האינפלציוניות. מדד המחירים לצרכן בארה"ב בחודש יוני האחרון גבוה מזה של יוני 2020 ב-0.9%. המדד המצטבר מתחילת השנה גבוה מזה של 2020 ב-5.5%. מראשית השנה אנו רואים זחילה, אם כי בהפסקות, של שערי הריבית על איגרות חוב לזמנים בינוניים וארוכים. להלן נתונים על שערי הריבית (שיעורי התשואה לפדיון) על איגרות חוב ממשלתיות לעשר שנים: בכלכלות חלשות: ברזיל 9.3%, קולומביה 7.1%, הודו 6.2%, טורקיה 17%; בכלכלות "חזקות": דרום קוריאה 2%, טאיוואן 0.4%, אוסטרליה 1.4%, קנדה 1.3%. אזכיר ששערי העוגן שקובע הבנק המרכזי משפיעים על שערי הריבית בבנקים, שרובם חלים על ריביות לזמנים קצרים. ואילו מחירי איגרות החוב נקבעים בשוק ההון.

חשוב להביא בחשבון שעליית הריבית תגרום לירידת מחירים של איגרות חוב (כפי שכתבתי כאן ב- 21.7.20 במאמרי "החלטה מוזרה של בנק ישראל"), שעלולה להיות תלולה ואלימה במיוחד באיגרות לזמני פירעון ארוכים. עליית הריבית תביא גם לירידת מחירי מניות בשוק ההון, שעלולה להיות פתאומית ולקבל אופי של בהלה ומפולת מחירים.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

4 תגובות

  1. בסך הכלכלות נפגעו קשה, הרבה יותר ממה שראשי המדינות מוכנים להודות. לכן אני צופה שהמצב בכל החזיתות יהיה קשה
    אבל אני לא נביאה ולא באמת יודעת, זה רק ההגיון האישי שלי.

  2. בטווח הקרוב הממשלות בחסות הקורונה יבלמו מלאכותית את הריבית. סולחים להם על הכל.
    בטווח היותר ארוך זה יפול עלינו בבת אחת כאשר יגיע לממדים מלאכותיים מוגזמים.

  3. צריך לזכור שעל כל דעה יש דעות נגדיות. אם היה מישהו שהיה יודע מראש ה יקרה הוא היה הופך למיליארדר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

ליד מסך מחשב

אתריום

כיצד רוכשים