ציפיות שעלולות להגשים את עצמן

במאמרי הקודם, "מה יהיה שיעור האינפלציה השנה", כתבתי על הקושי בתחזית האינפלציה לשנה הנוכחית. במאמר הנוכחי אבקש להסביר מה עלול להשפיע על שיעור האינפלציה השנה.

ראשית, הציפיות. לציפיות בהקשר של האינפלציה יש חשיבות גדולה, מפני שהן עלולות להגשים את עצמן. לדוגמה, אם יצרן של נעליים או רהיטים סבור שבשנה הקרובה תהיה אינפלציה בשיעור 3%, הוא עלול כבר עכשיו להעלות את המחירים של תוצרתו ב-3%. ואם הרבה יצרנים ויבואנים ינהגו כמוהו – הציפייה תתגשם.

שנית, הסביבה המוניטרית. עוד בשנה שעברה היו נביאי זעם שטענו כי רכישות של אגרות חוב על ידי ה-Federal Reserve בעשרות מיליארדי דולרים מדי חודש (במסגרת מה שנקרא "הרחבה כמותית") כמוהן כהדפסת כסף, והן יגרמו לאינפלציה דו-ספרתית. ביקורת דומה השמיעו גם על מימון ההוצאות הגדולות של הממשלה הפדראלית על ידי גירעון הולך וגדל של הממשל.

שלישית, מחירי חומרי הגלם. בעקבות מבצעי החיסון מפני נגיף הקורונה, והתעוררות הצריכה הפרטית שהביאה להתעוררות השווקים, נוצר מחסור במוצרי צריכה מכל מיני סוגים, הן בחנויות והן אצל היבואנים. בעקבות פניית היבואנים, הגבירו היצרנים את הייצור. אצל חלק מהיצרנים האלה נוצר מחסור בחומרי גלם. בזמן הקצר שבו נדרשו היצרנים של חומרי הגלם – לדוגמה חקלאים, ויצרנים של מתכות שונות כגון פלדה, נחושת ואלומיניום – לספק את הביקוש שגדל, המחירים עלו.

לפי בדיקה של השבועון The Economist , במשך 12 החודשים האחרונים עלו מחירי המתכות (בממוצע) ב-82%. למשל: המחיר של אלומיניום עלה מ-1400 דולר לטונה ל-2400 דולר לטונה תוך שנה. המחיר של חומרי גלם חקלאיים (כותנה, צמר) עלה (בממוצע) ב-85%. המחיר של חבית נפט גולמי יותר מהכפיל את עצמו מאז אפריל 2020. יש להדגיש שאלה הן ברובן עליות חד-פעמיות. אדרבא, חלק גדול מן המחירים של חומרי הגלם עשויים לרדת בהמשך הזמן.

אבל, בינתיים נוצרות ציפיות והן עלולות להגשים את עצמן!