"הבצורת" וגל ההנפקות בדצמבר 2020

הנפקות של חברות חדשות זוכות להצלחה מסחררת
מסך תוצאות בבורסה
צילום: KMJ he.wikipedia.org

במשך מספר שנים, מאז המשבר הכלכלי ב-2007–2008, הייתה מעין בצורת בהנפקות של חברות חדשות – “Initial Public Offering" (IPO) – בשוקי ההון במדינות רבות, בין השאר בשוק החשוב בארצות הברית, וגם בישראל. יתר על כן, מספר ניכר של חברות רווחיות קנו בשוק ההון מניות של עצמן והקטינו את כמות המניות שלהן שנסחרות בשוק ההון. הפעולה הזאת, מכיוון שהיא מקטינה את בסיס ההון העצמי של החברות, הגדילה את החשיפה שלהן לסיכונים שונים.

תופעה נוספת שנצפתה בתקופת הבצורת הייתה שחברות הייטק מצליחות, מן הסוג המכונה Unicorns (חד קרן), ששוויין יותר ממיליארד דולר, החליטו להישאר חברות פרטיות. כך הן נשארו פטורות מהכנת תשקיף, מההיחשפות הבלתי נמנעת הנלווית להנפקת מניות בשוק ההון וממגבלות נוספות על התנהלותן שנובעות מתקנות שונות שחלות בשוק ההון. כתוצאה מכך נמנעה מן הציבור הרחב האפשרות להשקיע בחברות המעניינות ביותר בתקופה הזאת.

והנה דווקא בחצי השנה האחרונה, בזמן מגפת הקורונה, התרבו ההנפקות של חברות חדשות (IPO) בארה"ב, בארצות אחרות ובישראל. לרוב ההנפקות נעשו במחירים גבוהים. במקרים רבים מחירי המניות המשיכו לעלות אחרי ההנפקה למחירים גבוהים עוד יותר, ואנליסטים רבים רואים בהם מחירים מנופחים ובלתי סבירים.

שתי דוגמאות: Airbnb – חברה שמתווכת בין משכירי דירות לזמן קצר ובין שוכרים פוטנציאליים, הנפיקה מניות לפי שווי של 47 מיליארד דולר. כבר ביום המסחר הראשון עלה מחיר המניות פי שניים. שווי החברה הגיע לכמעט 80 מיליארד דולר. החברה גייסה בסך הכול 3.7 מיליארד דולר.

חברת המשלוחים DorrDash, שעסקיה פורחים בזמן המגפה, גייסה בתחילת דצמבר 34 מיליארד דולר בהנפקת מניות. המסחר במניות התחיל ב-9 בחודש ומחיר המניות עלה תוך יום ב-86%, מ-102 דולר ל-188 דולר. משקיעים רבים חושבים שזה מחיר הזוי. אנליסט אחד הכתיר את ההנפקה הזאת בתואר "ההנפקה הכי מגוחכת השנה". עד סוף החודש ירד מחיר המניות ל-140 דולר בקירוב.

השבועון הבריטי The Economist העריך שהמגזר הלא פיננסי, כלומר חברות בכלכלה הריאלית, גייסו השנה 800 מיליארד דולר.

גל ההנפקות הזה דורש הסבר כפול: אחד מצד החברות המנפיקות, כלומר אלה שמגייסות הון, והשני מצד הציבור, שקונה את המניות במחירים גבוהים. מצד החברות נראה שהאפשרות למכור חלק מהון המניות במחירים גבוהים מאוד היא ממש "הצעה שאי אפשר לסרב לה". מצד הקונים ההסבר הוא כנראה שפע הכסף בידי הציבור והיעדר אפשרויות רווחיות להשקעה בעידן של ריבית אפסית.

עם זאת, המשקיעים שקנו את המניות האלה וגם משקיעים בהרבה מניות של חברות אחרות, חושפים את עצמם לסיכונים פיננסיים. המשבר שגרמו המגפה והסגרים למיניהם פגע קשה בעסקים רבים. כשליש מן החברות שמניותיהן כלולות במדד Standard & Poors 500 "שורפות כסף", כלומר מפסידות, וסובלות מירידת סכום המזומנים שבידיהן והגדלת החוב הפיננסי שלהן.

המגמה הזאת לא פסחה על ישראל: בשנת 2020 היו בתל אביב 27 הנפקות חדשות שגייסו 4.6 מיליארד שקל. בין החברות שהצטרפו לבורסה היו 19 חברות הייטק. בעלי עניין בחברות שמניותיהן רשומות למסחר מכרו מניות ב-3 מיליארד שקל. כך שאחזקות הציבור מכלל המניות הנסחרות בתל אביב הגיעו ל-69%. מרבית החברות האלה הונפקו במחירים גבוהים, ואף על פי כן מחירי המניות עלו לאחר ההנפקה ובכמה מקרים התנפחו והגיעו לרמות בלתי סבירות לחלוטין.

לפניכם מספר דוגמאות:

חברת "דוראל" הונפקה בחודש יוני לפי שווי של חצי מיליארד שקל. מחיר המניה בהנפקה היה 5.4 שקל, ובסוף דצמבר היה המחיר 15.2 שקל. עלייה פי 3 תוך חצי שנה!

חברת "משק אנרגיה" הנפיקה 37% ממניותיה, גם היא בחודש יוני. שער המניות שלה עלה בפחות מחצי שנה ב-30%, מ-2.75 ל-3.55 שקל.

חברת "אוגווינד" פיתחה טכניקה מעניינת לאגירת אנרגיה על ידי דחיסת אוויר במיכלים תת-קרקעיים ושחרורו. אבל ספק רב אם זה מצדיק את עליית מחירי המניה שלה בבורסה במשך השנה האחרונה – פי 9 בקירוב, לשווי של כ-2 מיליארד שקל. החברה עדיין לא מרוויחה ולא הראתה שהיא מסוגלת להגיע להצלחה עסקית שתצדיק מחיר כזה.

בחודש דצמבר האחרון הנפיקה חברת "נופר אנרגיה" מניות בבורסה על פי שווי של 2.6 מיליארד שקל וגייסה 600 מיליון שקל. חברת נופר מוכרת ומרוויחה מעט. בשנת 2019 היו לה הכנסות ממכירות (פדיון) בסך 33 מיליון שקל ורווח נקי בסך 2.4 מיליון שקל. עד סוף הרבעון השלישי של 2020 היה לה פדיון ממכירות בסך 76 מיליון שקל. לדעת אנליסטית שצוטטה בעיתון The Marker, שליש מהשווי של החברה מוצדק על פי הפעילות ושני שליש הם "פוטנציאל צמיחה עתידי" – כלומר ספקולציה. דווקא מחירי המניות של החברה הזאת, שכאמור יש לה כבר הכנסות ורווח קטן, ירדו עד סוף דצמבר בערך ב-8%.

צריך לזכור שהרבה חברות ישראליות, במיוחד חברות הייטק, בוחרות להנפיק מניות ולהיסחר בשוק ההון בניו יורק ולא בתל אביב. למשל שתי חברות בולטות בהצלחתן שהקדימו להנפיק את מניותיהן במהלך 2020: חברת הביטוח "Lemonade" וחברת JFrog. Lemonade הנפיקה מניות בחודש יולי. מחיר המניה בהנפקה היה 29 דולר. ביום הראשון למסחר עלתה המניה ב-130%. בראשית ינואר המחיר הגיע ל-122 דולר. שווי החברה בהנפקה היה 1.6 מיליארד דולר ושווי החברה בינואר 2021 היה 6.9 מיליארד דולר. JFrog הנפיקה בספטמבר. מחיר המניה בהנפקה היה 44 דולר. ביום הראשון עלה המחיר ב-47% ל-65 דולר.

עם זאת, לגל הזה של התנפחות מחירי המניות יש גם היבט חיובי. מכיוון שבעלי החברות המונפקות וכן בעלי מניות בחברות אחרות, שניצלו את המחירים הגבוהים בבורסה ומכרו מניות, הרוויחו סכומי כסף גדולים, הם צריכים לשלם הרבה מס הכנסה. ההכנסה הזאת תעזור לאוצר להקטין את החוב של המדינה, שגדל מאוד בגלל הגירעון הגדול שנוצר כתוצאה מהגדלת הוצאות המדינה והקטנת הכנסותיה מגביית מיסים בשנה האחרונה. ההכנסות מגביית מס הכנסה מבעלי עניין בחברות שהנפיקו מניות בשוק ההון לא יספיקו כדי לסתום את הבור בתקציב, אבל עשויה להיות להן תרומה חיובית. צריך לקוות שהאוצר לא יאפשר למתעשרים האלה להתחמק מתשלום מס בשיעור מלא.

תקנו אותי אם אני טועה.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

5 תגובות

  1. ששוק המניות העולמי כרגע לא ריאלי ומנופח יתר על המידה, אך האם אפשר לצפות לאופציה אחרת בעידן של ריבית אפסית? הביקוש לניירות ערך עולה, אנשים מוכנים לשלם יותר כסף וכך מחירי המניות ושווי החברות נוסק למעלה. נקווה שהחברות ינצלו את גל ההנפקות והכסף הזורם לטובת פיתוחים שיובילו לעולם בריא וירוק.

  2. כאשר המדינות יחזרו לתפקד עם כלכליות פוגעות מאוד. בטוח שתבוא התאוששות. היא תיקח שנים.

  3. כאשר לחגיגות אין הצדקה כלכלית, הנפילה לא מאחרת לבוא

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

וידאו לעסקים

מה חשוב לקחת בחשבון בעת צילום?