החלטה מוזרה של בנק ישראל

ההשלכות של החלטת הנגיד לקנות אג"ח בתקופת קורונה
תמונה של אליהו בורוכוב
ד"ר אליהו בורוכוב

ביום שלישי 7.7.2020 הודיע נגיד בנק ישראל שהבנק יקנה אגרות חוב של חברות בשוק ההון בסכום של 15 מיליארד שקל. כבר באותו יום הקפיצה ההודעה את מחירי אגרות החוב מכל הסוגים הנסחרים בבורסה בתל אביב.

ההחלטה הזאת תמוהה למדי שכן שוק אגרות החוב פועל באופן תקין. מחירי אגרות החוב גבוהים מאוד. התשואה לפדיון על אגרות חוב של חברות איתנות היא אפסית. נראה שהסיבה למהלך הזה היא הרצון לחקות את ארה"ב בכל דבר. אבל האם ישראל צריכה לחקות גם שגיאה של ארה"ב? או אולי מוטב להפיק לקחים מהטעויות ומהכישלונות של ההזרמה המסיבית של הבנק הפדראלי של ארה"ב?

מאז 2007 הפדראל רזרב (FED) – הבנק המרכזי של ארה"ב – מזרים כסף בכמויות ענקיות למערכת הפיננסית. בסך הכול מאוגוסט 2007 עד יוני 2020 הזרים ה-FED יותר מ-6 טריליון דולר (6000 מיליארד דולר!). ההזרמה לא הייתה בקצב אחיד, ובתקופות שונות היו לה תפקודים אחרים והשפעות אחרות. בשנים 2007 עד 2010 היה להזרמה תפקיד חיובי והיא מנעה התמוטטות של המערכת הפיננסית. וכך, יחד עם הזרמות האוצר של ממשלת ארה"ב, נמנעה התמוטטות הבנקים החשובים כמוJ.P Morgan, Bank of America , חברת הביטוח הענקית AIG, ועוד בנקים רבים.

אבל אחרי 2010 ה-FED התמהמה בהפסקת ההזרמות. כנראה מחשש שצעד זה עלול לגרום לעליית שערי הריבית, שנשארה ברמות אפסיות, ומתוך התקווה חסרת היסוד שהדבר יגרום להגברת הצמיחה הכלכלית. מה שהביא תועלת בשנים 2007 עד 2010 התחיל בהדרגה להזיק. כמו שאמר קהלת "זמן לכל ועת לכל חפץ". ההזרמה והריבית האפסית גרמו להתנפחות מחירי הנכסים מכל הסוגים, גם נדל"ן וגם ניירות ערך, גם בארה"ב וגם בארצות אחרות (כמו ישראל) שנגידי הבנקים ושרי האוצר שלהן הרגישו שהם חייבים ליישר קו עם הריביות האפסיות בארה"ב.

בשנת 2019 נפסקה לזמן מה רכישת אגרות החוב על ידי ה-FED וחלק משערי הריבית עלו במקצת. אבל בשנת 2020 ועם התפשטות מגפת הקורונה התחדשו הרכישות. מחודש מארס עד השבוע הראשון של חודש יולי הזרים ה-FED על ידי רכישת אגרות חוב 3.1 טריליון דולר, שזה גידול של 82% של יתרת אגרות החוב שהם החזיקו. ספק אם ההזרמה הזאת הביאה תועלת כלשהי. ארה"ב במיתון. האבטלה מעל ל-15%, התוצר מתכווץ, והניחושים בכמה יתכווץ עד סוף השנה נעים במרווח גדול.

ביום שישי 10.7.2020 פרסם סבר פלוצקר ריאיון עם פרופ' צבי אקשטיין, ובין השאר שאל אותו מה דעתו על ההודעה של נגיד בנק ישראל, שהבנק יקנה בשוק אגרות חוב של חברות ישראליות (אג"ח קונצרני) ב-15 מיליארד שקל. פרופ' אקשטיין השיב:

"אני תומך במהלך של נגיד בנק ישראל לא רק מפני שהבנקים המרכזיים המובילים בעולם נוהגים כך די מזמן, אלא מפני שזה צעד נכון. אין שחר לביקורת לפיה יתעשרו מהמהלך של בנק ישראל בעלי ההון. זו חשיבה כלכלית מוטעית. קניית אג"ח קונצרני על ידי בנק ישראל מפחיתה את הריביות בכל המשק – וזה טוב לבעלי החובות ולא לבעלי ההון. האחרונים דווקא מעוניינים בריבית גבוהה, כשהריבית במגזר עסקי יורדת, והיא כבר יורדת הודות לבנק ישראל, לחברות ולעסקים כדאי להשקיע להרחיב את כושר הייצור ולפתוח מקומות עבודה חדשים" (ידיעות אחרונות, מוסף ממון 10.7.2020).

מתמיה גם ששני פרופסורים מכובדים, אחד נגיד בנק ישראל הנוכחי והשני היה משנה לנגיד (בשנים 2011-2006) מתעלמים מכל הניסיון שהצטבר בעולם בשמונים השנים האחרונות, שמראה כי במצב של מיתון עמוק, כפי שהמצב עכשיו, בארה"ב, בישראל ובמרבית ארצות העולם, הזרמת כסף על ידי בנקים מרכזיים איננה מועילה. יש תופעה הנקראת "מלכודת הנזילות": כאשר רמות הריבית נמוכות מאוד, כמו עכשיו, הזרמת הכסף איננה משפיעה על אנשי עסקים להשקיע במפעלים ובמיזמים חדשים.

אני מציע לשני הפרופסורים להיזכר בתאוריה של ג'ון מיינרד קיינס, ובספרו "התאוריה הכללית של תעסוקה, ריבית וכסף" (התפרסם בשנת 1936), ספר ששינה את ההבנה של מאקרו-כלכלה. אומנם שמרנים דוגמטיים ומיליארדרים אמריקאים ואירופאים רבים שמתנגדים לכל התערבות של הממשלה בכלכלה (מלבד התערבויות שהם ירוויחו מהן כסף) ופוליטיקאים הנתמכים על ידם משתדלים כבר שמונים שנה להכחיש את התוקף של התיאוריה של קיינס, אבל היא שרירה וקיימת.

נשארנו עם התירוץ של פרופ' אקשטיין שישראל צריכה לחקות את ארה"ב. אינני חושב שאם ארה"ב טועה, ישראל חייבת לחזור על אותה טעות.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

7 תגובות

  1. וכל אחד בטוח שהוא צודק. על מי אנחנו האזרחים יכולים לסמוך?

    1. ם שני רופאים אומרים דברים הפוכים. אם שני שופטים נותנים פסקי דין שסותרים אחד את השני?
      הזרמות הכספים של הנגיד האמריקאי עלולה לגרום למשבר נורא. ישראל לא צריכה להיגרר בעיניים עצומות.

  2. חסרת רסן לחלוטין
    לא חושבים על לקטסטרופה הכלכלית שזה יביא

  3. בכלכלה. ראש הממשלה דאג לדחוק תפקיד זה לשוליים ובהחלטות לא שקופות בכלל

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך