חברת ביטוח לא אמורה להתנהל כמו חנות פרטית

לאחרונה שמענו דיווחים על הניסיון של יו"ר "כלל ביטוח" דני נווה להחליף את מנכ"ל החברה ועל ניסיונו של שלמה אליהו, בעל השליטה בחברת הביטוח "מגדל", לפטר את יו"ר מועצת המנהלים.

מהלכים אלה מחייבים לשנות בדחיפות את הליך המינוי של חברי מועצות המנהלים בחברות הביטוח שמנהלות קרנות פנסיה, קופות גמל וכדומה. לא ייתכן שהניהול של חברה שמחזיקה מאות מיליארדים שהם חסכונות לעת זיקנה של הציבור יהיה כמו זה של חנות טמבור, כלומר בעל הבית שוכר את מי שהוא רוצה ומפטר את מי שהוא רוצה, קונה ממי שהוא רוצה ומוכר מה שהוא רוצה.

מינוי מועצות המנהלים בחברות הביטוח צריך להיות לפי הכללים הנהוגים כיום ביחס לבנקים שאין בהם בעל שליטה. קיימת ועדה שבראשה עומד שופט בדימוס ובה עוד ארבעה חברים – רצוי שיהיו בעלי ניסיון בניהול והבנה בתחום הפיננסי. הוועדה בודקת את המועמדים והמועמדות לתפקידי דירקטורים. הוועדה הזאת צריכה לאשר מועמדים ומועמדות לתפקידי דירקטורים בחברות הביטוח, בין שאין בהן גרעין שליטה (כמו "כלל") ובין שיש בעל שליטה (כמו "מגדל").

יו"ר רשות שוק ההון מינה את השופט לשעבר בבית המשפט העליון פרופסור דנציגר לבדוק את התנהלות מועצת המנהלים של "כלל" בפרשת הניסיון לפטר את מנכ"ל החברה. לפי דיווח בתקשורת, הוא לא מצא פגם בהתנהלות היו"ר והמועצה. לא מובן איך הגיע למסקנה הזאת כאשר ידוע שלבעל מניות גדול בחברה, מר אקירוב, הייתה מחלוקת עם המנכ"ל בעניין המניות ש"כלל" מחזיקה בחברה "אלרוב נדל"ן" שבשליטתו. איך אפשר לדעת אם היו"ר או מי מחברי מועצת המנהלים לא שוחח עם מר אקירוב בטלפון או באיזה בית קפה או בכל מקום אחר כשנפגשו "במקרה".

תקנו אותי אם אני טועה.