הכלכלה הריאלית ושוק ההון

כידוע יש הבדל גדול בין מה שקורה בשוק ההון ובין מה שקורה בכלכלה הריאלית. הדבר התחדד מאז שהחל משבר הקורונה. בעוד שהכלכלה הריאלית נפגעה קשה ממגפת הקורונה, בשוק ההון יש התאוששות מרשימה מאז 20–21 במרץ. בכלכלה הריאלית יש ענפים שהושבתו כמעט לגמרי, כמו תיירות, תעופה, מסעדות ובתי קפה. כתוצאה מכך, בישראל לבדה איבדו מאות אלפי אנשים את מקור פרנסתם ושיעור הבלתי מועסקים והנעדרים זמנית מהעבודה גדל. המצב דומה ברוב מדינות העולם, ובכמה מדינות חשובות הוא אפילו גרוע הרבה יותר.

המצב בשוק ההון מושפע מהזרמת כספים עצומה על ידי הבנקים המרכזיים, ובעיקר על ידי הפדראל רזרב (Federal Reserve) האמריקני, שמשפיע על כל העולם. המניע להזרמה העצומה הוא האמונה התפלה שכך אפשר לאושש את הכלכלה הריאלית. אזכיר את הלחץ המתמשך של נשיא ארצות הברית להורדת הריבית. הוא חושב כנראה שעליות שערים בבורסה זהות למצב טוב בכלכלה. הזרמת הכספים גורמת לניפוח המחירים של אגרות חוב ומניות (ראו מה שכתבתי כאן ב-28.6.2016 בכותרת "ריבית אפס". מאז המצב החמיר).

הבדלים גדולים יש גם בהערכות המצב של ענפים ומגזרים בכלכלה, ובכדאיות ההשקעה במניות של חברות בענפים האלה, וגם בהערכת הכדאיות של השקעה בחברות בודדות. אחד המקורות להבדלים האלה הוא הנטייה של אנליסטים "פעילי שוק ההון" להתרכז בנתונים רבעוניים ולא בתחזיות לזמן ארוך יותר.

לעיונכם דוגמה: השבועון הבריטי The Economist פירסם בחוברת מן ה-9 במאי סקירה על מגזר הבריאות בארצות הברית. להערכתם ההשפעה של מגפת הקורונה על מרבית החברות, לטווח של חודשים ועד שנתיים-שלוש, תהיה שלילית. הכתבים אינם מתלהבים מן הסיכויים הפיננסיים, אפילו של החברות המככבות בתחום, של פיתוח תרופות לטיפול בווירוס הקורונה.

חברת התרופות Gilead קיבלה אישור מזורז לשיווק תכשיר אנטי-ויראלי ושמו Remdesivir, ומחיר המניה עלה מתחילת השנה עד 15.5.20 ב-18%. זה יותר מהממוצע של שוק המניות כפי שנמדד על ידי מדד Standard & Poor’s, שב-15.5.2020 היה נמוך מרמתו בתחילת השנה. חברת הביוטק Regeneron, שפיתחה קוקטייל תרופות לטיפול בווירוס, דיווחה על גידול במכירות. השוק התלהב. מחיר המניה עלה מראשית השנה עד 15.5.20 ב-53%.

אך האנליסטים צופים ומזהירים שהחברות שמפתחות תרופות וחיסונים נגד וירוס הקורונה ייתקלו בלחץ ציבורי ופוליטי לשווק אותם בזול, ויתקשו לתרגם את ההצלחה המדעית והטכנית להצלחה פיננסית. יתרה מזאת, לאחר שהמגפה תדעך, המכירות של התרופות האלה תפחתנה, וספק אם תהיה להן משמעות רבה.

הם מבחינים במספר ענפי משנה בתוך מגזר הבריאות:

1. בתי חולים: איגוד בתי החולים האמריקני מעריך שבתי החולים בארצות הברית מפסידים עכשיו 50 מיליארד דולר בכל חודש, מכיוון שאינם מבצעים ניתוחים גדולים – ניתוחי לב ומוח, השתלות, החלפת מפרקים וכדומה, שהם מקור רווח חשוב עבור בתי החולים.
2. יצרני תרופות: יש ירידה במכירות של מגוון רב של תרופות בגלל סיבות שונות. ראשית בגלל הסגרים לסוגיהם. בגלל מדיניות הסגר במדינות השונות אנשים נמנעים מלהגיע לבתי חולים, למרפאות ולבתי מרקחת, וקונים פחות תרופות. סיבה נוספת היא הירידה בהכנסות. אנשים הקטינו את ההוצאות לתצרוכת, ובין השאר הקטינו את ההוצאות לקניית תרופות.
3. בתי מרקחת: בתי המרקחת סובלים מירידה ברווחיות ממספר כיוונים. מצד אחד ירידה במכירות של מוצרי קוסמטיקה, טואלטיקה, תרופות ללא מרשם וכדומה, משום שלצרכנים יש פחות כסף. מצד שני בגלל גידול במכירות דרך האינטרנט, שהגדיל את הלחץ להורדת מחירים כדי להתחרות.
4. חברות הביטוח: כתבי ה-Economist אופטימיים לגבי חברות ביטוח הבריאות האמריקניות, בייחוד הגדולות שבהן. הן יצטרכו לשלם הרבה כסף לנפגעי וחולי הקורונה, אבל יש להן רזרבות גדולות, ואלה יספיקו כנראה.