בחצי השנה האחרונה ירדו מחירי המניות של חברות שעוסקות בנפט וגז. להלן נתונים על מספר מניות של חברות הנסחרות בתל אביב ושל כמה חברות בין-לאומיות גדולות:
| חברה | ירידת מחיר המניה | תשואת הדיבידנד |
| דלק (קבוצה) | 9.8%- | 3.3% |
| דלק קידוחים | 25% – | 6.3% |
| רציו | 23% – | |
| Royal Dutch Shell | 11% – | 7.5% |
| Exxon | 14% – | 5.7% |
| Chevron | 10% – | 4.7% |
| Total s.a. | 1.4% + | 5.9% |
| B.P British Petroleum | 10% – | 7% |
נתוניה של חברת הנפט הצרפתית Total חורגים מאלה של שאר החברות, ומחיר מניותיה עלה ב-1.4%.
לירידה הכללית יש מספר הסברים: החרדות ממלחמת הסחר והירידה הכללית במצב הרוח בשוק ההון, יציאת בריטניה מן האיחוד האירופי, המחירים הגבוהים של מחירי המניות, וגם ירידת מחירי הנפט והגז עצמם. בחצי השנה האחרונה ירד מחיר הנפט ב-14%–15%, תלוי באיזה סוג נפט מדובר (ראו מה שכתבתי כאן ב-30/3/17 על שוק הסחורות – Commodities). עם זאת, ירידות המחירים נובעות גם מריבוי והתעצמות הדיבורים, ובמידת מה המעשים, על "אנרגיה ירוקה" וייצור חשמל ממקורות מתחדשים. אביא כאן כמה דוגמאות וסיפורים שיסבירו את הקשר.
תאגיד בלקרוק (Black Rock) מנהל השקעות בסך 6.8 טריליון דולר. המנכ"ל לארי פינק שלח מכתב פומבי לחברות שבלאקרוק משקיע במניותיהן ובאגרות החוב שלהן, ובו כתב שהתאגיד מתכוון לתרום למאבק בהתחממות הגלובלית ולכן יגדיל תוך שנים אחדות את ההשקעה בחברות שמייצרות בטכנולוגיות בנות קיימא ומשתמשות בחומרי גלם מתחדשים. ההשקעה תגדל פי עשרה – מ-90 מיליארד דולר בשנת 2019 לטריליון דולר. כמו כן מסר פינק כי התאגיד ימשוך את ההשקעות בחברות שמייצרות פחם ודלקים מאובנים אחרים. כדי להמחיש את העניין כתב שהם כבר משכו השקעות בחברות שיותר מ-25% מהרווח שלהן מקורו בכריית פחם. מנהל השקעות אחר – ג'רמי גראנתם, שהוא שותף מייסד ואחד המנהלים של תאגיד GMO, שמנהל "רק" 118 מיליארד דולר, אמר בכנס בלונדון שמשקיעים צריכים לצאת מהשקעות במניות של חברות נפט.
לדעתי יש בדברים הגזמה גדולה. יש להביא בחשבון שהגדלת ייצור החשמל ממשאבים מתחדשים והקטנת השימוש בנפט וגז טבעי יקרו בתהליך ארוך שצפוי להתמשך על פני עשרות שנים.
בגרמניה, שמתייחסת ברצינות לבעיית ההתחממות הגלובלית, החליטה הממשלה שעד 2030 תקטין את פליטת הגז דו-תחמוצת הפחמן ל-55% מהרמה שהייתה ב-1990. כלומר אפילו גרמניה מודיעה שגם אחרי 2030 ימשיכו לשרוף נפט וגז בגרמניה. בשתי מדינות נבחר לאחרונה ראש ממשלה "פרוגרסיבי" – כלומר שהוא מבין את חומרתו של משבר ההתחממות הגלובלית וגזי החממה ומתייחס לכך ברצינות: ניו זילנד וספרד. שני הנבחרים הכריזו לאחרונה על מחויבות המדינה לצמצם שימוש בדלק שפולט דו-תחמוצת הפחמן. הפרלמנט של ניו זילנד אישר חוק "אפס פליטה", שלפיו המדינה חותרת להגיע לאפס פליטה של גזי חממה עד 2050. במקרה של ניו זילנד זה כנראה אפשרי, כנראה מפני שיש בה הרבה מפלי מים והם מפיקים חלק גדול מהחשמל בפרויקטים הידרו-אלקטריים. אבל גם בניו זילנד, עד 2050 ימשיכו להשתמש בנפט. בספרד הודיע ראש הממשלה פדרו סנצ'ס שיגיש לפרלמנט חקיקה שלפיה עד 2040 95% מייצור החשמל יהיה מאנרגיה מתחדשת. אבל הוא לא התחייב שבספרד לא ימשיכו להשתמש במכוניות ששורפות בנזין.
בעולם מסתובבות עשרות או מאות מיליוני מכוניות בנות 20, 30 וגם 40, ששורפות בנזין. ומכוניות כאלה ימשיכו לנסוע בהרבה ארצות בעשרות השנים הבאות. יצרני המכוניות הסינים, הרוסים וגם האמריקנים אינם מפסיקים לייצר מכוניות, לרבות משאיות ואוטובוסים, עם מנועי בעירה פנימית ששורפות בנזין או סולר. בהודו ובסין פועלות מאות תחנות כוח ששורפות פחם, ששריפתו גם פולטת דו-תחמוצת הפחמן וגם מזהמת את הסביבה בפיח ובחומרים מרעילים. בהודו ב-2017 המקורות לייצור החשמל היו 57% בתחנות כוח ששורפות פחם, 13% במפעלים הידרו-אלקטריים ו-2% בכורים גרעיניים. סין היא יצרנית החשמל הגדולה בעולם מאז 2011, ושם ב-2014 יוצר 78% מהחשמל מפחם – יותר מטריליון GW. ב-2016 הם אמנם ירדו ל-66%, אך סך התפוקה הייתה גדולה הרבה יותר. הסינים מגדילים את הייצור בכוח הרוח והשמש ואף מפיקים צורן, שדרוש לייצור מערכות פוטו-וולטאיות ומייצרים את המערכות עצמן. אבל סין ממשיכה להקים גם תחנות כוח פחמיות.
תקנו אותי אם אני טועה.
4 תגובות
מי חושב כעת על מניות?
זהו פרק שלישי בסדרה שהתחילה בתחילת פברואר. המשבר שפרץ בעקבות הקורונה, ויש לו אולי עוד סיבות, יש לו ויהיו לו עוד השפעות שעלולות לגרום הרבה נזק בכול מיני תחומים
שעפים על עצמם כמו ביבי וטראמפ שבכלל לא מעניין אותם התחממות כדור הארץ וטראמפ אפילו חושב שזה פייק שהשמאל ממציא את זה.
מפעלים מושבתים. אין ספור טיסות מבוטלות. אנשים לא נוסעים ונשארים בבית. הזיהום ירד פלאים. התמונה מזיהום תרד הרבה יותר ממתי הקורונה. אז בואו ננפיק מניות קורונה.