חברות לטכנולוגיה נקייה

טכנולוגיה להקטנת השימוש בנפט וגז – (Clean Tech (1
תמונה של אליהו בורוכוב
ד"ר אליהו בורוכוב

באיחור של כמה עשרות שנים התחילו במרבית המדינות הנאורות, כמו גרמניה ודנמרק, לפעול להקטנת השימוש בדלקים ממאובנים (Fossil Fuels), כלומר פחם, נפט וגז, לייצור חשמל, למען צמצום פליטת דו-תחמוצת הפחמן לאטמוספרה. מכיוון שהביקוש לאנרגיה במדינות האלה איננו פוחת אלא להפך – הולך וגדל, הן פועלות להגדלת ייצור החשמל ממקורות "מתחדשים". הפעילות הזאת, שהיא כבר תעשייה גדולה, נקראת בלעז Clean Tech, והיא מורכבת בעיקר מייצור חשמל באמצעות טורבינות רוח ובאמצעות פאנלים פוטו-וולטאיים – שמייצרים חשמל מאנרגיית השמש, ומתעשיות נלוות.

המדינות האלה מתמרצות הקמת מתקנים לייצור חשמל ממקורות מתחדשים, הנקראים גם "ירוקים", וגם ממקורות אחרים, כמו למשל על ידי ניצול חום גאותרמי – חום ממעמקי האדמה, תחום שבו פועלת החברה הישראלית "אורמת". התמריצים כוללים פטור ממיסים, סובסידיות, מענקי השקעה והבטחת מחיר מינימום לחשמל ירוק.

ואכן יש גידול ניכר בייצור חשמל ירוק. יזמים רבים נענו לאתגר והשקיעו ביוזמות רבות ושונות בתחום הזה. לפי פרסום של משרד האנרגיה האמריקני, בשנת 2003 ייצרו בעולם כולו 277.8 מיליארד kWh חשמל ממקורות מתחדשים, שהיוו 17.4% מכלל ייצור החשמל בעולם, ובשנת 2015 1,645 מיליארד kWh, שהיוו 22.8% מכלל ייצור החשמל. הם כוללים במספרים האלה גם ייצור חשמל הידרו-אלקטרי, כלומר ייצור חשמל מטורבינות שמותקנות על נהרות שזורמים בשיפוע.

יש מדינות שיש להן הרבה נהרות והרים גבוהים, למשל אוסטריה, שמפיקה 74% מהחשמל מאנרגיה הידרו-אלקטרית. יש עוד מדינות שבהן זה מקור חשוב, למשל ברזיל וקנדה – בשנת 2014 יוצר 59% מהחשמל בקנדה מאנרגיה הידרו-אלקטרית. גרמניה מפיקה כמחצית מהחשמל שלה מטורבינות רוח ומאנרגיה פוטו-אלקטרית. בד בבד גרמניה סוגרת את הכורים הגרעיניים לייצור חשמל. דנמרק מפיקה מטורבינות רוח 60% מהחשמל. בריטניה מייצרת  39% מהחשמל ממשאבים מתחדשים. בשנת 2015 השקיעו בעולם כולו 286 מיליארד דולר במפעלים לייצור חשמל ממקורות מתחדשים.

המתקנים לייצור חשמל מאנרגיית השמש ואנרגיית הרוח זקוקים לתמיכה ממפעלים רבים אחרים. ראשית, מפעלים שמייצרים את הפאנלים הפוטו-וולטאיים ואת הטורבינות. נוסף לכך קמו חברות שמסייעות להגדיל את היעילות של ייצור החשמל. למשל החברה הישראלית Solaredge מייצרת ציוד עזר שמכוון את הקולטים לעומת השמש כך שיקלטו יותר אנרגיה. נוצר צורך באגירת אנרגיה, מכיוון שהחשמל מיוצר בזמנים שהשמש זורחת, אבל הצריכה היא גם בלילה וגם בימים ובחודשים שהשמים מעוננים. הצורך הוליד יזמים שמצאו, או חושבים שמצאו, דרכים לאגור חשמל. כמו כן חשמל מיוצר במקומות שבהם יש רוחות חזקות, למשל במדינת איידהו שבצפון מערב ארצות הברית או באיים בים הצפוני, אך הביקוש לחשמל מגיע לאו דווקא משם. כדי להעביר את החשמל מאזורי הייצור לאזורי הביקוש יש צורך בקווי מתח גבוה יעילים.

גם הפיתוח והייצור של מכוניות חשמליות נחשב לפעילות שתקטין את השימוש בנפט ובגז. המחשבה היא שניצול הדלק בתחנות כוח שמייצרות חשמל מנפט או מגז טבעי, הוא יעיל יותר מהניצול של הדלק במנועים של המכוניות, ולכן אם המכוניות יונעו בחשמל תפחת סך כול הפליטה של דו-תחמוצת הפחמן לאטמוספרה. הפיתוח של מכוניות חשמליות דורש פיתוח של מפעלים אחרים שיספקו תמיכה, למשל פיתוח וייצור של מצברים יעילים יותר.

ומה קורה בישראל? ישראל מפגרת אחרי המדינות המתקדמות שתיארתי לעיל. לפי דו"ח רשות החשמל (2018), בשנת 2020 יגיע כושר הייצור (הספק מותקן) של חשמל ממשאבים מתחדשים (רוח ושמש) ל-2% עד 3% מכלל כושר הייצור של חשמל.

עם זאת, יש בישראל מספר חברות מרשימות שפיתחו טכנולוגיות ייחודיות בתחום זה. החברות הגדולות והבינוניות פועלות בעיקר בארצות הברית ובאירופה. להלן נתונים על מספר חברות בישראל שפועלות בתחום קלין-טק ומניותיהן נסחרות.

שם החברה שווי (במיליוני שקלים) השינוי במחיר המניות ב- 2019 מכפיל הרווח הערות
Solaredge 17500 183% 48.3 תמיכה במערכות פוטו וולטאיות. המניות נסחרות רק בנאסד"ק
אורמת 13753

(ינואר 2020)

32% 38.7 ייצור חשמל מחום תרמי. המניות נסחרות  בעיקר בארה"ב
אנרג'יקס 5491 130% 87.8 ייצור חשמל מאנרגיית השמש
אנלייט 148 148% הפסד ייצור חשמל מאנרגיית השמש ומרוח
אלומיי 814 134% 39
אפולופאור 29 109% הפסד תחומי מעטפת למערכות סולאריות
ברנמילר 43 (27% – ) הפסד מערכת לאגירת אנרגיית חום. נסחרת רק בנסד"ק
אוגווינד 162 (56% – ) הפסד
סולגרין 160 99% הפסד

אני מבקש לשים לב למספר חברות שמפסידות כסף, ובכל זאת מניותיהן נסחרות במחירים מרשימים. ייתכן שיש להן פוטנציאל גדול. הדבר יתברר בעתיד.

מכיוון שהשתמשתי בנתונים ממספר מקורות, בבקשה תקנו אותי אם טעיתי.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

5 תגובות

    1. אין קשר בין קלינטק והקורונה. מאיפה בא לך לשאול את זה?

  1. חשוב רק להעריך איזה עשרה אחוזים מהחברות בקטגוריה זו יצליחו ולא יעלמו. שהרי חלקן סתם רוכבות על הטרנד מבלי שיש להן מה להציע.

  2. אולי פרט לחיסון קורולה
    אבל הבעיה שחלק מהחברות הציבוריות סתם קפצו על העגלה מבלי שיש להם מה להציע.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של עדו

מי המלך?

על יחסי רוב, מיעוט ודילול מניות