טלטלות בשוק הזהב

מי מחזיק זהב, כמה ולמה
גושי זהב
צילום: Szaaman commons.wikimedia.org

שנת 2018 הייתה שנה קשה למשקיעים בזהב. אמנם בהשוואה שנתית הירידה אינה נוראה כל כך – 1,306 דולר לאונקייה בתחילת השנה לעומת 1,278 דולר לאונקייה בסוף השנה, ירידה של 3.2% בלבד. אבל למעשה במשך השנה המחיר עלה וירד. במהלך חודש ינואר עלה המחיר עד 1,362 דולר לאונקייה, אבל מאז התחיל לרדת ועד אמצע אוגוסט נפל ל-1,176 לאונקייה, ירידה של  כ-14%. מאז אוגוסט המחיר התאושש והגיע בסוף דצמבר ל-1,278 דולר לאונקייה. בסיכום זהו שוק לבעלי עצבים ולב חזקים.

כדי לקבל פרספקטיבה על רמת המחירים בשנה האחרונה, ראוי לציין כי באוגוסט 2011 הגיע מחיר הזהב ל–2,040 דולר לאונקייה. מי שהשקיע בזהב ב-2011, כשהספקולנטים חשבו שמחיר הזהב יגיע לשמיים, הפסיד כמעט 40% מכספו. ובכל זאת צריך לציין שבשנים האחרונות אכן היה גידול בביקוש לזהב, שגרם לעליית מחירים תוך כדי טלטלות ותנודות פראיות.

באופן כללי הביקוש לזהב מתחלק לשלושה מקורות: ביקוש למתכת לייצור תכשיטים, מדליות, שעונים וכדומה; ביקוש של בנקים מרכזיים וממשלות כרזרבות של מטבע חוץ; וביקוש של ספקולנטים שחושבים להרוויח מהתנודות במחירים. מרבית הספקולנטים לא נוגעים בזהב ולא רואים אותו אלא קונים ומוכרים אופציות ו"מוצרי נייר" אחרים שנגזרים ממחיר הזהב.

התנודות בביקוש לזהב על ידי ספקולנטים הן תוצאה של משברים פוליטיים ומלחמות באזורים שונים בעולם. לעיתים מספיק שיש חשש שהמתיחות הפוליטית תגלוש לאלימות, כמו במקרה של צפון קוריאה וארצות הברית, כדי שספקולנטים יגדילו את השקעותיהם בזהב. אין להתעלם מן השימוש בזהב פיזי על ידי בעלי רכוש בינוני שרוצים לברוח ממדינות שבהן פרצו מלחמות אזרחים, כמו בסוריה ולוב. גם חששות מהתפרצות של אינפלציה עלולות לגרום לגידול בציפיות לעליית מחירי הזהב. התנודות בציפיות של הספקולנטים הן גורם בלתי מייצב, שהוא אחד הגורמים לתנודות החדות במחירים. אביא כאן כמה הסברים לגידול בביקוש לזהב כמתכת לתכשיטים, ולגידול בכמויות הזהב שמחזיקות ממשלות ובנקים מרכזיים.

הגידול בביקוש לזהב לייצור תכשיטים: הגידול בביקוש לזהב כמתכת מקורו בעיקר בסין. עד ראשית שנות ה-2000 נאסר על אזרחי סין לקנות זהב, ורק הממשלה והבנק המרכזי רכשו זהב והחזיקו בו. בעשור האחרון, ובייחוד מאז 2013, גדל מאוד הביקוש לזהב כמתכת בסין, גם לייצור תכשיטים וגם למטרות השקעה. ככל שגדל המעמד הבינוני, גדל הביקוש לתכשיטים מזהב. כמו כן לאחרונה נפוץ מאוד בסין מנהג של הצעירים מהמעמד הבינוני – כשהם מתחתנים הגבר קונה לכלתו תכשיטי זהב. כתוצאה מכך גדל הביקוש לזהב כמתכת וסין צורכת כ-16% מתצרוכת הזהב כמתכת בעולם.

סין היא גם יצרן גדול של זהב. בשנת 2018 הפיקו בסין 426 טון זהב. אבל מכיוון שסין צרכה 1,089 טון לייצור תכשיטים, היא מייבאת כמויות גדולות של זהב משוקי הזהב העולמיים. הביקוש לזהב בסין עבר את הביקוש בהודו, שגם בה קיים ביקוש גדול לזהב זה שנים רבות, עבור תכשיטים לנשים מן המעמד הבינוני והגבוה.

הגידול בביקוש לזהב לרזרבות של מדינות: סך כל הרזרבות במטבע חוץ שמחזיקים ממשלות ובנקים מרכזיים בכל העולם (על פי דיווחי קרן המטבע הבינלאומית) הוא למעלה מ-10.7 טריליון דולר. המרכיב העיקרי של הרזרבות הוא הדולר של ארה"ב. עד לפני שנים מועטות הדולר האמריקני היווה 65% מסך הרזרבות, כלומר מדינות אחרות החזיקו למעלה מ-6.5 טריליון דולר.

בשנים האחרונות, ובפרט מאז שדונלד טראמפ נבחר לנשיאות ארצות הברית, הקטינו מדינות רבות את חלקו של הדולר ברזרבות שלהן, והגדילו נכסים אחרים, ביניהם זהב. הקטנת חלקו של הדולר ברזרבות נובע מחששות להיחלשות האיתנות הפיננסית של ארצות הברית. הגירעון בתקציב של הממשלה הפדראלית של ארצות הברית גדל והוא השנה כ-3.8% מהתוצר המקומי הגולמי. החובות של ממשלת ארצות הברית באיגרות חוב גדלו בשנים האחרונות והגיעו ל-100% מן התוצר המקומי הגולמי, אף שגורמים בין-לאומיים סבורים שאין להגדיל את החוב למעל מ-60% מן התוצר. בסך הכול העולמי ירד חלקו של הדולר ברזרבות מ-65% ל-62%. אל תזלזלו ב-3% האלה, זה יותר מ- 300 מיליארד דולר.

רוסיה, שנמצאת בעימות עם ארצות הברית בעקבות הפלישה לאוקראינה, הקטינה את החזקותיה בדולרים ל-22%  מן הרזרבות שלה והגדילה את ההחזקות של היורו ושל היואן הסיני. רוסיה הגדילה גם את כמות הזהב שהיא מחזיקה. בשנת 2018 הגדילה רוסיה את כמות הזהב ב-31.2 טון ובסך הכול היא מחזיקה כרזרבות 2,150 טון זהב, שהם 19% מהרזרבות שלה.

סין הגדילה את החזקות הזהב שלה מ-1,658 טון ב-2015 ל-1,864 טון באפריל 2019, בסך הכול 2.5% מהרזרבות שלה. המחזיקים הגדולים האחרים של זהב כרזרבות הם קרן המטבע הבינלאומית, שמחזיקה 2,814 טון, וצרפת, שמחזיקה 2,436 טון, שמהווים כ-60% מהרזרבות שלה. כדאי לזכור שכאשר מחיר הזהב הוא כ-1,200 דולר לאונקייה, כל טון זהב שווה כ-39 מיליון דולר. בעזרת הנתון הזה אפשר לחשב כמה מיליארדים שוות החזקות הזהב של המדינות האלה.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

8 תגובות

  1. הייתי בטוח שהמסחר בזהב הוא כבר אפיזודה ולא ידעתי שמדינות משמעותיות משקיעות בכך

  2. כך אפשר ללמוד הרבה גם באופן עצמאי.האינטרנט מאפשר היום ללמוד ולדעת הכל.

  3. כשסין קונה זהב, האם היא משלמת מחיר לאונקייה בידיוק כמו שאני ישלם לאונקייה? או בגלל הכמויות שהיא קונה , זה עולה לה יותר זול?

    1. בוודאי שיש הבדל (קטן), אבל גם כשאתה קונה דולרים או ינים יפנים אתה משלם קצת יותר, מבק ישראל או מ- J.P. Morgan

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של גבי

מעשה שהיה

איש מכירות טוב צריך ניסיון ויכולת לזהות סכנות