מה קורה בשוק ההון העולמי?

כדאי להיזהר מהשינויים בשוק ההון העולמי
סימן שאלה
תמונה:Selena Wilke commons.wikimedia.org

מאז שנת 2008 עד סוף שנת 2017 הבנקים המרכזיים של ארה"ב (The Federal Reserve), של האיחוד האירופי (ECB), של בריטניה (Bank of England) ושל של יפן קנו בשוקי ההון אגרות חוב של הממשלות שלהם בשווי של כ-11 טריליון $ (11 אלף מיליארדים!). פירושו של דבר שהם הזרימו לשוקי ההון את הסכום האסטרונומי הזה. מהלך זה גרם לעליית המחירים המתמשכת וניפח את שוקי ההון בכל העולם. המערכת של הפדרל רזרב החזיקה בסוף 2017 אגרות חוב של ממשלת ארה"ב בשווי של כ-2.5 טריליון $ וניירות ערך מגובים במשכנתאות בערבות של הסוכנויות הפדרליות בשווי של כ-2 טריליון $.

הבנק המרכזי של יפן החזיק כבר לפני כמה חודשים 40% מכל החוב של ממשלת יפן. הבנק המרכזי של האיחוד האירופי משתדל לקנות אגרות חוב של כל הממשלות של גוש האירו, אבל לאחרונה הוא איננו יכול לקנות אגרות חוב של ממשלת גרמניה כי אין היצע בשוק. התוצאה המיידית של הקניות האלה הייתה עלייה במחירי אגרות החוב ולכן ירידה בתשואות לפדיון, שהשפיעה על ירידה כללית של התשואות והריבית על אגרות חוב מכל הסוגים.

בנתונים הללו לא הבאתי בחשבון גם כמה בנקים קטנים כמו הבנק המרכזי של שוויצריה (שקנה מניות בכמות גדולה), בנק ישראל (שקנה בערך 100 מיליארד $) ובנקים של עוד הרבה מדינות "קטנות" (קנדה, שוודיה, אוסטרליה, הודו). על ידי הפעולות האלה שנקראות באנגלית quantitative easing, הורידו הבנקים המרכזיים את רמת הריבית לזמן ארוך, ועל כך כתבתי בהרחבה במאמר "ריבית אפס רחוב ללא מוצא" ביוני 2016.

השלכה נוספת של המדיניות הזאת היא עלייה במחירי כל הנכסים. בכל הבורסות החשובות עלו מחירי המניות וכמעט בכל המדינות עלו מחירי הנדל"ן והגיעו לרמות גבוהות מאוד. גם אלו וגם אלו ממשיכים לעלות, ובכמה מדינות מחירי הנדל"ן שוברים שיאים.

לשם המחשה, בחמש השנים האחרונות עלה מדד מחירי המניות בניו יורק Standard &Poors 500 ב-70%, ומדד מחירי המניות ב-Nasdaq בערך ב-110%. בישראל מדדי מחירי המניות סבלו בגלל המפולת במניות חברת טבע. מדד תל אביב 35 עלה באותה תקופה רק ב-34%.

השאלה היא האם עליות המחירים ותחושת האופוריה יכולות להימשך לנצח? או במילים אחרות מתי המחירים יתחילו לרדת?

באוקטובר 2017 הבנק המרכזי של ארה"ב התחיל "להקטין" את המאזן, הם לא "ממחזרים" את כל אגרות החוב שהם מחזיקים כשהן מגיעות לפדיון. כלומר כאשר בסוף חודש מגיעות לפדיון אגרות חוב שונות שהם מחזיקים, הם לא קונים בשוק אגרות חוב אחרות באותו סכום. על כל פנים לא בכל הסכום. המשמעות היא שבכל חודש הם שואבים משוק ההון כמה מיליארדי דולרים. עד אמצע 2018 הם הקטינו את סכום ניירות הערך שהם מחזיקים בערך ב-150 מיליארד $ שזה 3,5%-3% מתוך כלל המאזן של מערכת הפדרל רזרב. לפעולות האלה קוראים quantitative tightening. הם יודעים ש"ההקטנה" הזאת יכולה לגרום מפולת במחירי אגרות חוב ומניות, ולכן פועלים בצעדים קטנים ולאט לאט.

פעולותיהם אלו הביאו לעלייה בתשואה לפדיון על אגרות החוב. למשל התשואה לפדיון על אגרות חוב ל-10 שנים של האוצר של ארה"ב, שהייתה באוגוסט 2017 בערך 2.3%, עלתה באוגוסט 2018 בערך ל-3%. העלייה הזאת של 0.7% כבר גרמה לזעזועים. מחירי אגרות חוב מכל המינים והסוגים ירדו לא רק בארה"ב, אלא גם בארצות אחרות וגם אצלנו.

יתרה מזאת, לפי הכלל שכאשר ארה"ב מצטננת – ברזיל וארגנטינה מקבלות דלקת ריאות, אכן בארצות האלה כמו גם בטורקיה, הודו ודרום אפריקה ובארצות נוספות, העלייה הזאת ברמת הריבית ובתשואה על אגרות חוב בארה"ב גרמה לקשיים כלכליים, ובכמה מדינות אף למשבר כלכלי ממש.

שוקי ההון במדינות האלה נהנו בשנים האחרונות מסכומי כסף גדולים שזרמו אליהם והופקדו אצלם כדי להרוויח כמה אחוזי ריבית. הזרימה של כספים כאלה (שלפעמים קוראים להם "כסף חם") הייתה חשובה בחלק מהמדינות כמו למשל בטורקיה, שהתמודדה עם קשיים כלכליים מסיבות אחרות (על מצבה הכלכלי הרעוע של טורקיה כתבתי עוד בדצמבר 2015). עכשיו, בעקבות העלייה של התשואה על אגרות חוב בארה"ב, חלק מהכספים החלו לעבור לארה"ב (או לפיקדונות דולריים במקומות אחרים) וכתוצאה מכך התחילה מפולת של שערי המטבע של הארצות האלה.

כך למשל בארגנטינה, ב-12 החודשים האחרונים (עד 25.7.18) עלה שער הדולר ב-57% והאינפלציה זינקה ל-29.5%. בטורקיה, ב-12 החודשים האחרונים עלה שער הדולר ב-36% והאינפלציה זינקה ל-15.5%. בשבועיים הראשונים של חודש אוגוסט המצב בטורקיה החמיר בעקבות העימות בין טראמפ לארדואן, על רקע משפטו של הכומר האמריקני שנעצר בטורקיה, כסף רב יצא מטורקיה והלירה הטורקית פוחתה ביחס לדולר בעוד 50%! ארדואן והכלכלה הטורקית ישלמו מחיר גדול. אבל צריך לשים לב למה שקורה גם במקומות אחרים בעולם, ובעיקר למה שקורה בארה"ב.

השאלה היא אם ומתי תתפוצץ הבועה של מחירי המניות בשוקי ההון ובמחירי הנדל"ן בארה"ב ובארצות אחרות? מכיוון שקשה מאוד להתנבא על דברים שעדיין לא קרו, לא אסתכן בתחזית כזאת. אבל כמו שכתבתי כבר כמה פעמים בעבר, ככל שעובר זמן וככל שהמחירים עולים – הסכנה שהבועה תתפוצץ הולכת וגדלה.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

7 תגובות

  1. בשבועיים האחרונים הורע המצב של ברזיל.שימו לב גם לארצות נוספות שיש להן גרעונות במאזן התשלומים, שמומנו על ידי הלוואות. דרום אפריקה הגרעון 27 מיליארד $ שזה 12% מהתוצר שלהם. פיחות של 17% ב-6 שבועות בין 1/6 עד 15/8

  2. פקיסטאן הגרעון במאזן התשלומים18 מיליארד $ שזה 6% מהתוצר שלהם. הפיחות ב-6 שבועות 7%. לרוסיה יש עכשיו עודף במאזן התשלומים (מחיר הנפט עלה) ובכל זאצ פיחות ב-6 שבועות 8.3%. אלה ארצות גדולות שיש להן משקל גדול. אבל גם ארצות אחרות נפגעות בגלל תזוזות ההון.

  3. ליצור אוירה מעורפלת ומשברית שמגדילה את הסיכונים למשקיעים.

  4. בפועל מגמת ירידה ברורה ומדאיגה בשוק ההון בארצות הברית ובעקבותיה ביתר העולם.

  5. היא תביס את ארה"ב בשוקי ההון
    משקיעים פשוט חוששים שמשטר לא דמוקרטי שיש בסין יקבל החלטות הרסניות בהינף יד. אלא שבינתיים מי ששולף ללא מחשבה זהו טראמפ.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

מייצג כסאות

רות הישראלית

תובנות אקטואליות מקריאה ישראלית במגילת רות

מהי שחיתות?

הגיגים על מה שמתרחש אצלנו בצמרת ההנהגה

מדביר מועך חרק

הדברת נמלים

למה כדאי לעשות את זה בצורה מקצועית?