מסוכן אך משתלם

אופציה היא חוזה בין שני צדדים: כותב האופציה ורוכש האופציה. כותב האופציה מעניק לרוכש האופציה זכות, אך לא חובה, לרכוש או למכור נכס כלשהו תמורת מחיר קבוע מראש במועד קבוע מראש.

אופציה היא מכשיר פיננסי שערכו נגזר מנכס אחר – נכס הבסיס שאליו "צמוד" המכשיר. נכס הבסיס הוא הנכס שאליו מתייחסת האופציה. ישנם סוגים שונים של נכסי בסיס, הבולטים שבהם: שוק הסחורות (זהב, מתכות יקרות, נפט וכדומה), מניות, מדדים (כגון מדד המעוף), מט"ח.

קיימות אופציות אמריקאיות והן יכולות להיות גם בסליקה פיזית וגם בסליקה כספית, לעומת אופציות בישראל שבהן הסליקה הינה כספית בלבד.

סליקה פיזית פירושה – נכס הבסיס עצמו, לדוגמה אם נקנו אופציות על זהב, הקונה יקבל את הסחורה ממש, כלומר את הזהב. סליקה כספית פירושה – רק את הרווח הגלום מהעסקה.

המסחר באופציות לעיתים מוזיל משמעותית את מחיר המניה.

האופציות הן חלק מקבוצת הנגזרים הכוללת, לצד האופציות, את החוזים העתידיים. נגזרים אלו משמשים את המשקיעים בשווקים בשני אופנים – כהגנה על השקעתם מפני עליות או ירידות במדד מסוים או כתחליף להשקעה בנכס הבסיס על מדד זה.

המסחר באופציות הוא ללא ספק אפיק השקעה פופולרי בעיקר עבור המשקיעים המוסדיים, כיון שאומנם הסיכון גבוה לעומת השקעות חלופיות כגון אג"חים, אך בהתאם גם התשואה הגבוהה יותר, אפשרויות המינוף הגבוהות והתנודתיות הרבה שמאפיינות את המסחר באופציות, הופכות אותן למכשיר פיננסי מסוכן אך משתלם.

שני מרכיבים חשובים באופציה הם מחיר המימוש ותאריך המימוש, הקונה ירצה לקנות את המניה במחיר הזול ביותר שיש בשוק ואילו המוכר ירצה למכור במחיר הגבוה ביותר שיוכל לקבל.

מחיר האופציה נקבע על ידי היצע וביקוש בין המשקיעים – הכותבים והקונים. ככל שהביקוש גדול יותר, כך יעלו מחירי האופציות, וכשההיצע גדול – מחירי האופציות ירדו. מחיר האופציה מושפע גם מרמת הסיכון של המניה – ככל שהסיכון גבוה יותר, התשואה תהיה גבוהה יותר ומחיר האופציה (לנקודת זמן ספציפית) יֵרד.

מחיר האופציה מתבסס על חמישה פרמטרים:

1. שער המניה
2. הזמן שנותר עד פקיעת האופציה
3. תוספת המימוש
4. תנודתיות המניה
5. שער הריבית

כתב אופציה הוא נייר ערך המאפשר למחזיק לרכוש את המניה, וכך ליהנות מהתשואה המובטחת ומאחוזי הבעלות שקיבל בחברה.

המחזיק בכתב אופציה יכול להחליט אם לממש את האופציה ולרכוש את המניה, בתוספת פרמיית המימוש שנקבעה מראש, או לחלופין הוא גם יכול למכור את כתב האופציה ולסחור בה בהתאם לזמני המסחר בכתבי אופציות בבורסה. הוא יכול גם לוותר על המימוש ולהמתין להזדמנות אחרת. הנפקת כתבי אופציה הינה אמצעי נוסף של החברה לגיוס הון, אך משמעות הדבר היא דילול בעלי המניות הקיימים, ולכן הנפקתם דורשת את אישור בעלי המניות של החברה.

מובן שהון המניות של החברה יגדל, ובהתאם לכך המנוף הפיננסי יקטן ואז הסיכון קטן והתשואה קטנה בהתאמה, ומחיר המניה יגדל. מכאן שבפועל, רכישת כתב האופציה ומימושו הינה רכישת מניה בשני שלבים: תשלום ראשון בעת קניית כתב האופציה ותשלום שני בזמן ההמרה למניה. עד להמרה, אין למחזיק באופציה כל זכות בעלות בחברה.

ערכן של האופציות נקבע על ידי ההיצע והביקוש בשוק. בשונה מנכסים אחרים – אורך חייהן מוגבל עד למועד מימושן. לאחר הפקיעה אין לאופציות ערך, ומי שלא ניצל את זכותו פשוט ויתר עליה.

כאשר אופציה היא "בתוך הכסף" פירוש הדבר שעבור הקונה מחיר המימוש נמוך ממחיר האופציה בשוק, ועבור המוכר מחיר המימוש גבוה מהמחיר בשוק.

כאשר אופציה היא "בכסף" פירוש הדבר שמחיר המימוש לקונה ולמוכר הוא המחיר בשוק.

כאשר אופציה היא "מחוץ לכסף" פירוש הדבר שמחיר המימוש עבור הקונה גבוה מהמחיר בשוק ועבור המוכר מחיר המימוש נמוך מהמחיר בשוק.

סיכון מרכזי אחר בהשקעה באופציות הוא אורך חייהן. מאחר שלאופציה תאריך פקיעה מוגדר וברור מראש, כאשר מגיע מועד הפקיעה ייתכן שאין כדאיות כלכלית למשקיע לממש את האופציה, ואז הוא יפסיד את השקעתו. לעומת זאת במניה רגילה ניתן להמשיך ולהחזיק כל עוד היא סחירה.

סוגי אופציות:

אופציית רכש (call): לכותב האופציה – זוהי התחייבות למכור את נכס הבסיס במחיר המימוש שנקבע; לקונה האופציה – זוהי זכות לקנות את נכס הבסיס במחיר המימוש שנקבע.

אופציית מכר (put): לכותב האופציה – זוהי התחייבות לקנות את נכס הבסיס במחיר המימוש שנקבע; לקונה האופציה – זוהי הזכות למכור את נכס הבסיס במחיר המימוש שנקבע.

ישנה אפשרות לגדר את הסיכון מפני עליות ו/ או ירידות חדות בשוק כמו שער הדולר וכו'. או לקנות "ביטוח" על ידי אופציות נוספות כדי לצמצם את ההפסד האפשרי אם השוק יפעל בניגוד לציפיות המשקיע.

זכויות והתחייבויות הצדדים לחוזה האופציה:

אופציית רכש: כותב האופציה – מתחייב לספק את מניית הבסיס לקונה האופציה במחיר המימוש, אם קונה האופציה יחליט לממש את זכותו; קונה האופציה – מקבל זכות לקנות את מניית הבסיס מכותב האופציה במחיר המימוש.

אופציית מכר: כותב האופציה – מתחייב לקנות את מניית הבסיס מקונה האופציה במחיר המימוש, אם קונה האופציה יחליט לממש את זכותו; קונה האופציה – מקבל את הזכות למכור את מניית הבסיס לכותב האופציה במחיר המימוש.