בוקה ומבוקה ומבולקה בשוק ההון

מבוכת המדד בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
תמונה של בורוכוב
ד"ר אליהו בורוכוב

הוועדה המייעצת ללשכה המרכזית לסטטיסטיקה לנושאי בינוי, דיור ונדל"ן (מסתבר שיש ועדה כזאת) הגיעה למסקנה ששיטת איסוף הנתונים המשמשת את הלשכה לסטטיסטיקה לצורך חישוב השינויים בשכר דירה גורמת לעיוות מסוים בחישוב מדד שכר הדירה. שימוש בשיטה אחרת היה משנה מעט את המדד, ולפי אחד האומדנים, על פני עשר שנים התוצאה הייתה שהמדד עלה בקצת פחות מ-2% לשנה.

המשקל של מדד שכר הדירה במדד המחירים לצרכן הוא 5.7%. לכן העיוות במדידת שכר הדירה היה יכול להביא להטיה של 0.11% בשנה במדד המחירים לצרכן. אין לזלזל ב-0.11% מפני שמדובר במדד חשוב מאוד. הוא משפיע על חוזי שכירות, על חישובי פנסיה, הסכמי שכר, הצמדה של איגרות חוב, קנסות, פיצויים. אני חושב שלא אגזים אם אעריך שהמדד הזה משפיע על חישובים במאות מיליארדים שקלים.

כדי להמחיש את חשיבותו של המדד, הנה טעימה של נתונים אחדים: לפי אומדן שהתפרסם בעיתון "גלובס", שיטת החישוב הנוכחית חסכה לאוצר בערך 3.8 מיליארד שקל. אותו מקור פרסם שהחוב הצמוד למדד של המדינה הוא בערך 300 מיליארד שקל (כ-40% מסך החוב של המדינה). כל אחוז של אינפלציה מגדיל את החוב ב-3 מיליארד שקל. לעומת זאת, התשלומים שהאוצר משלם הם בשקלים, ששווים פחות. והשאלה היא איך אנחנו מתייחסים להצמדה, שביסודה מטרתה לשמור על כך שהחוב והתשלומים יהיו בערכים קבועים, כלומר בכוח קנייה קבוע. כמו כן למדינה עוד התחייבויות רבות שהן צמודות, כמו תשלומי הביטוח הלאומי, אם על פי חוק אם כתוצאה מלחץ ציבורי ופוליטי.

אני מעריך שכבר יש כמה עורכי דין שמשפשפים את ידיהם זו בזו ומתכוננים להגיש תביעות ייצוגיות בשם מקבלי קצבאות, מקבלי גמלאות ועוד קבוצות רבות שהתשלומים המגיעים להם צמודים למדד, והם כבר מחפשים כלכלן שיכין עבורם חוות דעת מקצועית שתתמוך בתביעתם ואף מחשבים את הרווח שלהם מן התביעה הזאת.

לדעתי הדרך היחידה לצאת מן התוהו ובוהו הצפוי היא שמישהו, למשל הממונה על שוק ההון, החיסכון והביטוח או יו"ר רשות ניירות ערך, יבקש מיד מיו"ר ועדת הכספים לחוקק חוק שיקבע שאין תיקונים רטרואקטיביים בחישוב המדד. אם רוצים לתקן את המדד או לשנות את שיטת החישוב – רק מעכשיו והלאה.

תקנו אותי אם אני טועה.

 

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
Email

7 תגובות

    1. אין מדד מחירי דירות או של שכר דירה "נכון". כול דירה היא ייחודית. אפילו באותו בניין יכול להיות הבדל של 10% או !15% במחיר של שתי דירות. באותה עיר יכולים להיות הבדלים של עשרות אחוזים במחירים בשכונות שונות. זאת סיבה שלא יכול להיות מדד מדויק.

  1. לא סומך עליהם. אולי למשל בהרכב הסוציואקונומי של החברה. אולי טעויות חישוב. אולי בכוונה.

  2. אלה ציפיות שוא
    יש רק זכויות אך אין חובות
    לבעלי השררה

  3. אם זה קורה לעיתים רחוקות, ואם מודים בטעות, ואם מתקנים, הכל בסדר. לא צריך לעוט על הטעות כאילו נחרב העולם.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

דילוג לתוכן