לזהות סיכונים ולהתמודד איתם

בעשור האחרון, השוק הפיננסי ובפרט ענף הביטוח התפתחו באופן ניכר מבחינת המורכבות והמכשירים הנסחרים. טכנולוגיות מגוונות וחוצות ארגון שולבו במגזר הפיננסי, וכעת נכסים פיננסיים מבוזרים במאגרי מידע פיננסיים שונים המשתמשים בשיטות עבודה שונות. מורכבות זו הולידה דרישה לבקרה מחזורית וניהול סיכונים מושכל של מערכות אלו על מנת לשמר פעילות תקינה בהיבט הבין-אישי, בהיבט המערכתי ובהיבט הטכנולוגי. כל זה תחת עינה הפקוחה של רגולציה המגדירה מהו ניהול סיכונים נכון.

אם כן, מהו ניהול סיכונים? בהגדרתו ניהול סיכונים הינו תהליך שוטף של ניהול שמטרתו לאתר סיכון או מפגע לגורם הנבחן – מוצר, מערכת או הון אנושי. כמו כן בתהליך זה מגדירים תהליכי שיפור ותיעדוף טיפול בסיכונים. ניהול סיכונים הוא מקצוע, וחברות רבות צמחו מתוכו. יותר ויותר גופים המעוניינים לזכות בתו אמינות יוקרתי ובאהדת לקוחותיהם, שוכרים שירות כזה ואף מעסיקים עובדים ייעודיים.

על מנת לשמור ולאכוף רמת אמינות גבוהה בניהול הסיכונים, הגורם אשר מבצע את התהליך חייב להיות גורם ניטרלי בעל חוש שיפוטי, מעין מבקר חיצוני, בין שהוא עובד בחברה בין שמגיע מחוצה לה. כמו כן, ניהול סיכונים איכותי יתבצע תמיד על פי תורה סדורה שהוכיחה עצמה ועומדת בתקן ISO (סטנדרט איכות) כלשהו.

תהליך ניהול הסיכונים מאופיין לפי שלושה חלקים עיקריים: כתיבת תרחישי סיכון וחלוקה לנושאים לפי אופי התהליך העובר מיפוי; תשאול של גורמים רלוונטיים וסקירת הסיכונים בפועל לפי החלק הראשון; כתיבת מסמך ניהול סיכונים המכיל את הסיכונים שסוקרו, כולל אלו שנוספו כתוצאה מהחלק השני של התהליך, מיפוי רמות סיכון, תיעדוף טיפול לפי רמות חומרה ועצות לשיפור. שלושת החלקים האלו הם תהליך שרשרת המתחדש בפרקי זמן הנקבעים לפי דרישה מוסדית או נוהלי תקן או חברה כלשהי. תוצרי ניהול הסיכונים מובאים בפני ההנהלה וגופי ביקורת האחראים לפיקוח תקין, לרבות גופי ביטוח פיננסיים.

על איש ניהול הסיכונים מוטלת משימה מורכבת, הכוללת צלילה לפרטים והפעלת חוש ביקורת מפותח לצד יכולת תיעדוף תהליכים ואופני עבודה. כמו כן על הסוקר להיות בעל כושר למידה, מכיוון שכל מערכת שונה מקודמתה. סט הבקרות מותאם לפי הנושא הנסקר בניהול הסיכונים. למשל, בענף הביטוח על הסוקר להכיר רגולציות וחוקים חדשים ולדאוג שאין תהליכי עבודה או מערכת המפתחים סיכון כנגדם. במקרים מסוימים כמה אנשי ניהול סיכונים סוקרים תהליך אחד – הם מחלקים ביניהם סעיפי סיכון שונים ולבסוף מאגדים את התוצר.

במרוצת השנים פותחו כלי עזר סטטיסטיים וחזותיים העוזרים בהערכת ניהול הסיכונים. יש לזכור כי איש ניהול הסיכונים נמצא, כמעט בוודאות, באזורי סיכון שיורי, כלומר סיכון שהארגון או המערכת יכולים להכיל ולהכיר בקיומו. מטרת הכלים הללו היא קודם כול לזהות נכונה סיכונים דחופים, אך גם לא להתעלם מהסיכונים השיוריים.

הטכנולוגיה, שהתמזגה בכל תחומי חיינו, השתלבה גם במוסדות פיננסיים הנותנים שירות של ניהול סיכונים, וכיום הם מספקים שירות של ניהול סיכוני IT מוכוון מגזרים פיננסיים ואף ניהול סיכוני סייבר המתאימים לתהליכים פיננסיים.

בראייה עתידית, יהיה בהחלט מעניין לראות איך התאגדות ההמון במגמה להתנתק מזרועות הרגולציה, כדוגמת בנקים ואולי אף מכשירי פנסיה, תשפיע על תהליכי ניהול סיכונים. דוגמה רלוונטית לימינו היא תופעת הביטקוין. קשה לבצע תהליך ניהול סיכונים מסודר בעניינה, אך כבר נשמעות קריאות בנושא. תרחישים דומים עוזרים לייצר תקני סטנדרט חדשים מסוג ISO ודומיו.

על אף השילוב המואץ של טכנולוגיות בעולם הפיננסי ויצירת תחום ה-Fintech, כרגע לא נראה שתחום ניהול הסיכונים מפתח מוצר פורץ דרך, אלא רק נתמך בפלטפורמות עזר. לעניות דעתי יש להכניס בניהול סיכונים תהליכי בינה מלאכותית על מנת לקצר זמני סקירה, כמענה לצמיחה המתמדת של מורכבות התהליך. למשל שילוב טכנולוגיות למידה חישוביות שידעו להסיק מסקנות קשות ואף יקלו על הסוקר עצמו וכן ישתתפו בתהליך אוטומטי במקום תשאול פיזי.

כאן מובאת לפתחנו שאלה מעניינת: מי יבקר מערכת מתקדמת של ניהול סיכונים בעלת כוח חישובי חזק יותר משל אדם? לעניות דעתי נצטרך למצוא איזון ולהשאיר טביעת אצבע אנושית בתהליך ניהול הסיכונים. ניהול סיכונים הוא מנגנון פיזיולוגי בסיסי. כל אחד מאתנו מפתח בקרות סיכון, מתעדף לפי צורך כדבר בשגרה ומפעיל מנגנוני שיפור ולמידה עצמיים. אנחנו, שלא כמו גוף פיננסי, מביאים את התוצרים האישיים לעצמנו ולמחשבותינו. אם כן מי אוכף אותנו ועל פי איזה תקן אנחנו עובדים? ביטקוין, כבר אמרנו? והאם מישהו כבר צפה אותו כסיכון שיורי או בעל דרגת חומרה גבוהה?