אז למה לי ביטקוין עכשיו

המטבע הדיגיטלי חוצה גבולות
סמל הביטקוין

בעת כתיבת שורות אלה הביטקוין פוסח בקלות על מחיר של 15,000 דולר למטבע אחד בודד. הביטקוין נוסק ואין לזלזל בכך. ביולי 2017 עמד שערו על 2,222 דולר, כלומר מדובר בקפיצה מטאורית – קצת יותר מפי שבעה בפחות מחצי שנה.

רבים מרימים גבה: מה לזה ולכלכלה? האם מדובר בתרמית או במטבע אמיתי? האם זה נכס? ואיך בכלל נותנים לדבר כזה ערך כלכלי?

אכן שאלות גדולות, ותשובה – אין. כנראה אין מי שיכול להשיב על כל אחת מהשאלות, כי למעשה ביטקוין זה עניין של פילוסופיה. מדובר באנשים שמצאו דרך להביע את עצמם בכלכלה החופשית, שמבקשים לשוט בכלכלה החופשית ללא בנק מרכזי וללא פיקוח, ובזכות הקידמה והטכנולוגיה הם יצרו מפלצת כלכלית שמתבססת על ביטים.

אבל נעזוב לרגע את הפילוסופיה ואת השאלות המוסריות שמעלה העיסוק בביטקוין, ונתמקד במהות. מה זה בעצם ביטקוין?

הביטקוין הוא מטבע דיגיטלי אשר נוצר בינואר 2009. יש אומרים שנוצר באוסטרליה, יש מי שטוען כי נוצר ביפן על ידי קבוצה המכונה סאטושי נקאמוטו (Satoshi Nakamoto), שכתבה פרוטוקול שהוא למעשה הגרסה הראשונה של "ארנק דיגיטלי" – תוכנה המנהלת מטבע דיגיטלי ושומרת אותו במחשב מקומי או על שרת מרוחק. מה זה אומר מטבע דיגיטלי? המשמעות היא שאין למטבע קיום פיזי, אין לו צורה פיזית, הוא קיים על גבי מחשבים והוא מאוחסן בארנקים שהם למעשה כתובות דיגיטליות ברחבי רשת האינטרנט – מטבע מבוזר. אין גוף ששולט בו והוא לא כפוף לבנקים מרכזיים, אין גוף שקובע את הכמויות ואת ההפצה. וזה בעצם העניין המרכזי במטבע הווירטואלי – הוא אינו תלוי בשום ממשלה, בשום מדינה, הוא לא כפוף לבנק מרכזי – הכול נוצר באמצעות קידוד ואבטחת מידע של היקף מטבעות.

המשבר הכלכלי הגדול של סוף 2008 יצר כאוס מוחלט, אובדן עשתונות ונפילת מוסדות פיננסיים בגלל נכסים רעילים – נכסים שנרשמו במאזנים בעשרות ובמאות מיליארדי דולרים אבל בפועל היו שווים אפס. האמון במערכת הפיננסית צלל. על רקע המשבר, שנחשב למשבר השני בגודלו בהיסטוריה – אחרי המשבר של 1929 – החליט אותו בחור אוסטרלי, או אותה קבוצת סאטושי נקמוטו, לייצר מטבע חדש שלא נתון לשליטת הממשלות ולא לשליטת בנקים מרכזיים. מטבע כזה אי אפשר להפריט, אי אפשר להנפיק ואי אפשר לפחת את ערכו. הביטקוין נוצר בהתבסס על טכנולוגיה מתחום הקריפטוגרפיה (הצפנה) כך שהמסחר בו יהיה רק דרך הרשת וללא שליטה של גורם בנקאי או אחר.

ההתחלה היתה קשה ומייאשת, במשך שנתיים זה היה רק גימיק. אבל כיום העולם מבין שהוא נכנס לתודעה וכנראה שיהיה קשה מאוד להיפטר ממנו, כמו שלא ניתן להיפטר מהאינטרנט. שיטת ההצפנה הפכה שגורה בכל מוסד פיננסי וכולם מנסים לכרות מטבעות וירטואליים. כריית מטבעות היא בעצם ייצור של מטבעות חדשים בידי אנשים וגופים שעוזרים לייצר שיטות הצפנה מתמטיות מסובכות. הכורים תורמים כוח חישוב של החומרה שלהם לרשת הביטקוין ומתחרים עם כורים נוספים על פתירתן של בעיות מתמטיות מורכבות. המחשב שמצליח לפתור את הבעיה ראשון מתוגמל בפרס – מטבעות ביטקוין חדשים שנוספים למחזור.

הכוח החישובי הוא המנוע של המטבע הדיגיטלי, הוא יוצר את תהליך ההצפנה והאבטחה של הביטקוין והוא אחראי על ביצוע ואישור העסקאות המתקיימות ברשת הביטקוין. תחרויות החישוב האלו מפיקות בלוק הנקרא "בלוקצ'יין" – כי כל בלוק הוא שרשרת של העסקאות האחרונות שבוצעו ברשת. הבלוק מהווה את התשתית שבלעדיה אין בעצם זכות קיום למטבע. כלומר, יש כאן עניין טכנולוגי של הצפנה, רישום, ייחוס ושיוך של המטבע – הכול נעשה באופן שוטף על ידי מתכנתים-כורים. הפצת המטבע, הביקוש וההיצע נקבעים על ידי ההמונים. כך נקבע גם המחיר, אלא שלכך נוספות עלויות כריית המטבע – והכרייה דורשת הרבה אנרגיה, ולכן עלויות גבוהות.

הביטקוין מוגבל בכמות. יש בסך הכול 21 מיליון מטבעות ביטקוין, והצפי הוא שבשנת 2040 תסתיים כריית כל המטבעות. אלא שבביטקוין אין חשש שיסתיים מלאי הכסף הכללי, משום שבניגוד למטבע רגיל הביטקוין יכול להתחלק עד ל-8 ספרות אחרי הנקודה העשרונית – 0.00000001, מה שמאפשר גבול עליון עצום של 2,099,999,997,690,000 שברירי ביטקוין.

היתרון של הביטקוין והמטבעות הווירטואליים שקמו אחריו הוא בסליקה הכספית. לעומת מטבעות רגילים, המסחר בביטקוין מהיר מאוד, אפילו מיידי. במערכות הפיננסיות המסורתיות הסליקה יכולה לקחת כמה ימים, במיוחד כשמדובר בהמרת מטבע זר – תרגום ממטבע למטבע. יתרון נוסף הוא העמלות הנלוות – כשאנחנו ממירים דולרים לשקלים וההפך, בדרך כלל אנחנו משלמים עמלה גבוהה, אבל כשממירים ביטקוין לשקלים או להפך עלות ההמרה אמורה להיות נמוכה. אלא שכאן יש בעיה: בינתיים מדובר בשוק בחיתוליו, ולכן מספר הזירות המקומיות – מספר הגופים שמחליפים את הכסף או ממירים את הכסף – קטן. התוצאה היא עמלות לא נמוכות במיוחד, אם כי נמוכות מאלה של המטבעות הרגילים. ככל שהשוק ישתכלל, העמלות על הביטקוין צפויות לרדת עוד יותר.

כיצד ניתן לרכוש ביטקוין? ראשית – זהירות! זה מסוכן וחייבים ללמוד את התהליך ולגבות את המחשב ואת הארנק. יש כמה אפשרויות, ובכולן חובה להוריד תוכנת ארנק וירטואלי למחשב או למכשיר הנייד, דוגמת MyCellium ו-Blockchain. לאחר מכן אפשר לרכוש ביטקוין באמצעות כספומטים, רכישה מאנשים שמחזיקים בביטקוין, חלפנים – אפשרות שנראית מאובטחת יותר, כי סביר להניח שהחלפן לא יברח עם הכסף, אבל העלות היא 4%–5% מהיקף העסקה – והאפשרות הפופולארית ביותר בעולם היא זירות מסחר.

ההשקעה בביטקוין עדיין לא חייבת במס אבל התהליך הרגולטורי כבר החל וסביר שבקרוב יוטל מס.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

12 תגובות

  1. 1. מי זה נאקטה סמושאי? מישהו ראה אותו? אולי זה בכלל פרדי מניו יורק? אואיבן איבנוביץ' באומסק? כמה ביטקוין הוא השאיר לעצמו? אלף ? מיליון? כמה הוא יכול לייצר?
    המשך בהמשך

  2. 2. בארה"ב יודעים בדיוק מי מנהל את הפדראל רזרב. מי הם האנשים שמחליטים . ZV לא איש אחד. יודעים מאיפה הם באו, מה ההשכלה שלהם, מה הניסיון. ויודעים בדיוק מה הם מחליטים. המספרים גלויים, כמה כסף הם מזרימים או משמידים.

  3. ב-2007 המערכת ההבנקים בארה"ב לא קרסה. תודות לבן ברננקי שהיה ראש הפדראל רזרב והבין מה קורה ומה צריך לעשות המערכת בכללותה המשיכה לתפקד. אף מפקיד "קטו" שהיה לו חשבון בבנק לאנשאר בלי כסף.

  4. שתלמד את רזי הביטקויין. רב הנסתר על הנגלה. אני משוכנע שיהיו הרבה נרשמים אם הקורס יהיה ברמה טובה ויביא תועלת.

  5. זה נראה לי יותר בלוף. מחתרת חשאית שעובדת על כולם. וסליחה שמקצוען צעיר כמוני חושב אחרת מכל מיני מומחים ידועים.

  6. למה להקים מכללה? לא חבל על הכסף? יותר יעיל וכלכלי לייצג מכללה ממיקרונזיה, לחלק תארים בהתכתבות תמורת תשלום סביר. אח"כ מקבלי התארים יפנו לנציבות שירות המדינה ויקבלו תוספת שכר כיאות לאקדמאים מן המניין. אפשר גם לחלק דוקטורטים. זה רק יעלה עוד קצת. זה טוב מאד לפריימריס. אח"כ נכנסים לוועדת בנין עיר. מהפרוייקט הראשון מכסים את ההשקעה ומהשני מתחילים להרוויח. רק שלא תעיזו להתקרב לביטקוין. הפרונזי היה על ידו כלב קטן. הרבה יותר בטוח תעודה אקדמית ממכללה.

  7. הביטקוין הוא הנחשון של המטבעות הדיגטליים, יש בו חסרונות רבים, לא יודעים מי סוחר בו, הכל אנונימי.
    אני מכיר מטבע דיגיטלי חדש של חברת ONELIFE שלמד מכל הטעויות שעשו בביטקוין,
    מטבע זה הוא ONE COIN שייצא להנפקה בבורסה באוקטובר 2018. למטבע זה יש מעל 3300000 אנשים ברחבי העולם שרכשו אותו וכן עסקים רבים שהצטרפו לחברה. אומנם המטבע הזה לא ממריא כמו הביטקוין אבל הוא גם לא יתרסק לאנשים בפנים. למטבע זה יש ארנק דיגיטלי ויש לו גם KYC ופלטפורמת הבלוקצ'יין שלו חזקה ביותר מבין המטבעות.
    מצרף קישור לסרטון בנושא המטבעות הדיגיטליים וה ONE COIN.
    https ://youtu.be/PjYYQuARNoI
    למידע נוסף אשמח לעזור במייל הפרטי שלי:
    shlomoklein57@ gmail.com

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

מייצג כסאות

רות הישראלית

תובנות אקטואליות מקריאה ישראלית במגילת רות