יש לבחון את הנתונים ולהשקיע בתבונה

המסחר במטבע חוץ
תמונה של זיו רייך
פרופ' זיו רייך

ניהול סיכונים מתאפיין בקבלת החלטות בדבר המענה האופטימלי לסיכון, כלומר מהן הפעולות הדרושות לצמצום הסיכון.

בסופו של דבר הרי צריך לקבל החלטות על צעדים למענה לסיכון, וזה שלב ניהול הסיכונים (Risk Management) שאליו מגיעים כאשר ידוע מהו גודל הסיכון. אם כן, נשאלת השאלה כיצד יש לנהל אותו?

תחילה יש להגדיר יעד השקעה מראש. לאחר מכן, צריך להביא בחשבון את הסיכונים הקיימים בתוכנית ההשקעה. עם זאת יש לזכור כי ישנו קשר חיובי בין סיכון לבין תוחלת התשואה – ככל שהסיכון עולה, תוחלת התשואה עולה. אך דעו כי לא כל הנכסים הפיננסיים מתנהגים כך. יש כאלה שהסיכון שלהם גדול ואחרים שהסיכון שלהם מופחת. הסיכון בא לידי ביטוי באפשרות להפסד הון עקב ההשקעה, וברמת הביטחון שהנכס ימשיך להניב הכנסה שוטפת. חשוב לציין כי למרות העובדה שהשקעה מסוימת מגולמת בסיכון, אין זה הופך אותה להשקעה לא טובה. למעשה כל אפיק השקעתי טומן בחובו סיכון מסוים. לכן, כדאי לבחון את הנתונים בתבונה ולהחליט האם כדאי ושווה להשקיע.

התמודדות המשקיע עם הסיכונים – בלקיחת סיכונים יש להביא בחשבון את סיבולת הסיכון האישית של המשקיע. סיבולת זו מבטאת את יכולתו הכלכלית והפסיכולוגית של המשקיע בזמן שהוא מתמודד עם סיכונים שונים. בעת לקיחת סיכונים יכולים לחוש תחושות מעורבות הנובעות מהיגיון ומרגש, המתקבלות בעקבות פעולת הסיכון, לדוגמה: "אשליית האפס" – תחושה קשה הנגרמת כתוצאה מהפסד קטן. אנשים לא אוהבים להפסיד גם אם מדובר בהפסד מינורי יחסית. עם זאת, קיימת גם תחושת "ביטחון יתר" – סטטיסטית הסבירות שאירוע מסוים יתרחש נמוכה בדרך כלל מהסבירות שאנשים חושבים שהוא יקרה. תחושות אלו מקננות במשקיע מבחינה פסיכולוגית, אך קיימים גם מסיחים כלכליים שאיתם צריך להתמודד.

מסחר במט"ח – מסחר במטבע חוץ הוא אקט של קניית מטבע אחד בתמורה למטבע אחר. המסחר מתבסס על הפרשים בין סוגי מטבעות שונים. הפרשים אלו נוצרים כתוצאה משינויים בשערי החליפין, כאשר ערכו של מטבע אחד עולה ביחס למטבע אחר. תחום המסחר במט"ח מוכר כתחום ספקולטיבי ומטרתו היא השאת רווחים. תחום זה מאופיין ברמת סיכון גבוהה במיוחד, ולכן זכה לכינוי "תחום הימורים". מסחר מסוג זה מורכב בדרך כלל מהשקעות מרובות לטווח קצר, ולכן לא מובטח החזר של ההשקעה הראשונית בתוספת ריבית.

הסיכון הכרוך במסחר ספקולטיבי – חוק הבנקאות מורה לבנקים לשמש כגורם ביצועי בלבד המאפשר כניסה לזירת המסחר, ואילו הלקוח הוא שנוטל על עצמו את הסיכון בסחר. כל זאת, לא לפני שהבנקים מבטיחים עצמם על ידי ביטחונות של הלקוח. כאשר זה האחרון מגיע לקצה יכולותיו הפיננסיות מבחינת בטוחות כספיות (בעקבות הפסדים), הבנק עוצר את המסחר. מובן שלפני כן הבנק מספיק לגבות עמלה.

המפקח על הבנקים, כשמו כן הוא, אחראי על פיקוח מעורבות הבנקים במסחר במט"ח. מעורבותו מגובה בפסיקה ומעוגנת בחקיקה הישראלית בחוק הבנקאות ובחוקים נוספים. חובתם של הבנקים לנהוג בלקוחות בזהירות ובנאמנות, נגזרת מחוק החברות המטיל חבות על תאגיד שלא להפר את חובת הזהירות, הנאמנות ותום הלב.

חרף כך, יש הגורסים כי הלקוחות לא חפים לגמרי מאחריות. לטענתם, לקוח העוסק במסחר מסוג זה מודע להשלכות ולסיכונים הגבוהים הכרוכים בו, ובכל זאת הוא בוחר לקחת חלק במסחר. לפיכך, יש להטיל עליו את מלוא האחריות בתוצאות.

כוחו של סוחר בחדר עסקאות והשימוש בו לרעה – בחדר העסקאות הסוחרים מכירים את הלקוחות החל מהצרכים שלהם, דרך רמתם המקצועית וכלה ביכולותיהם הפיננסיות. על סמך היכרות זו הסוחרים מתווים את דרכו של הלקוח בפעילות באופן כזה שיגדיל את רווחי הבנק.

לכאורה נשמע כמצב אידיאלי, אך הבעייתיות מגיעה כאשר ישנו ניצול לרעה מצד הסוחרים. לעיתים הסוחרים מנצלים את כוחם מול הלקוח במטרה למקסם את רווחי הבנק ואת הרווחים שלהם עצמם. קיימים פערי מידע גדולים בין הלקוחות לבין הבנקים. מכיוון שהלקוח מתנהל מול בנק אחד הוא מכיר את הסוחרים שאיתם הוא מדבר, ולכן הוא מרגיש בנוח לבצע את פעולות המסחר מולם. כך נוצר מצב של לקוח שבוי.

דוגמה לפעילות הסוחרים בחדרי העסקאות הובאה בתצהיר שנמסר לבית המשפט. אחד הסוחרים חשף את אחת הפעילויות הרווחיות ביותר של הבנק, כאשר תיאר בתצהירו את התנהלותם של הסוחרים. לדבריו אנשי חדר העסקאות פועלים תחת שתי מערכות חוקים: הראשונה פורמלית, זו המתועדת בספרים כדי ליצור רושם. לפי מערכת זו חל איסור לשנות שערים, לייעץ או להכווין את הלקוח. השנייה לא פורמלית, זוהי מערכת חוקים לא כתובה, אך כולם יודעים שפועלים לפיה. דרכה הדילר לומד איך מייעצים מבלי להיתפס (התחום האפור), מערכת זו מביאה את הדילר לידי רמאות של ממש בכך שהוא מנסה לחזות את כיוון העסקה על מנת לתת ללקוח שער גבוה משער השוק. כל דילר יודע שפועלים לפי מערכת החוקים הלא פורמלית כי היא זו שקובעת בפועל.

לסיכום, לאור מציאות המסחר במט"ח, מסחר המתאפיין במשקיע אוהב הסיכון מחד גיסא ובבנקים המנצלים את כוחם לרעה מאידך גיסא, נראה כי טובת המשקיעים היא בפסיעה בדרך המכוונת לצמצום הסיכונים הכרוכים בהשקעות. על מנת לצמצם ולו במקצת את הסיכונים הללו, יש לקוות כי הבנקים יעמדו בחובת ההגינות והיושרה כלפי לקוחותיהם, חובה המוטלת עליהם מעצם עמדת הכוח שבה הם נמצאים אל מול הלקוחות, ועל כן, ראוי שיהיו נקיים מכל מעורבות או השפעה בהשקעות הפרט. אם כך אכן ייעשה, יימנע ניצול חולשת הלקוח ושימוש לרעה במידע הנתון בידי הבנקים.

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
Email

5 תגובות

  1. ליותר מידי מהמושקעים בתחום, במישרין או בעקיפים, אין מספיק ידע או אין בכלל מושג בתחום ולכן התוצאות הם לא פעם קשות מאד

    1. מי שלא מבין שלא יגע אחת ישרוף את אצבעותיו ואולי יותר מכך.

  2. כעת חלק מהקניות ומכירות נעשות באמצעות מערכות מחשב מתוכנתות ללא התערבות אנושית פרטנית בכל פעולה.

  3. את החוזק היחסי הכל כך גדול של השקל הישראלי
    לא נראה לי הגיוני
    אולי מישהו מכם יכול לעשות זאת?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של עוזי

אובדן רגש הבושה

המנהיגים כיום מתנהלים בעולם פוליטי חסר בושה

דילוג לתוכן