פיקציות חשבונאיות

הבנקים, רואי החשבון והמפקחת על הבנקים
תמונה של אליהו בורוכוב
ד"ר אליהו בורוכוב

שתי ידיעות שהתפרסמו לאחרונה באמצעי התקשורת מעוררות שאלות קשות על ההתנהלות של הבנקים, של רואי החשבון שלהם ושל המפקחת של הבנקים. על פי האחת בנק לאומי מתכוון למכור את בניין הסניף הראשי שלו ברחוב יהודה הלוי פינת הרצל בתל אביב, תמורת 277 מיליון שקל . הקונים הם שתי חברות: חברת הבנייה "קנדה-ישראל" ו"אקרו נדל"ן". כמו כן נמסר שהבנק ישכור מן הקונים את הבניין, כלומר משרדי הבנק יישארו בו. מדובר אפוא בעסקה מן הסוג שנקרא "מכור וחכור" (sell and leaseback).

הידיעה השנייה הייתה שבנק מזרחי טפחות קשר עסקה דומה עם חברת "סלע קפיטל נדל"ן" וימכור לה 8 קומות במגדל משה אביב בצומת עלית ברמת גן, קומות שבהן נמצא מטה ההנהלה של הבנק. הבנק ימכור אותן תמורת 278 מיליון שקל וישכור מהקונים את הנכס. חוזה השכירות הוא ל-8 שנים עם אופציה להארכה. כלומר משרדי הבנק יישארו במקום לפחות 8 שנים. שכר הדירה שהבנק ישלם יהיה 17 מיליון שקל בשנה. חישוב פשוט מראה שהקונים יקבלו בערך 6% על השקעתם.

למעשה העסקה היא הלוואה שהבנק מקבל מהקונים, בריבית של 6% לשנה לזמן ארוך. לא מובן מדוע הבנק צריך ללוות ב-6% כאשר הם נותנים הלוואות לרכישת דירות (משכנתאות) בריבית נמוכה יותר, וכאשר הוא יכול ללוות בשוק ההון (ע"י הנפקת אגרות חוב) בריבית של 1% עד 2%.

יתרה מזאת, אם מהוונים את שכר הדירה שהבנק יצטרך לשלם ב-20 או 25 השנים הבאות, בשערי הריבית שהוא משלם עכשיו על אגרות חוב שהוא מנפיק, הסכום גדול בהרבה מן המחיר שהבנק יקבל עבור המשרדים. במילים אחרות, העסקה היא עסקת הפסד. ובאמת מדוע רואי החשבון לא ידרשו להוון את שכר הדירה העתידי? במיוחד כאשר מהוונים ויוצרים הפרשות עתידיות עבור תשלומי פנסיה שהבנק יצטרך לשלם לעובדיו אחרי שהם יפרשו בעוד 30 או 40 שנה?

הסיבה שבגללה הבנקים עושים את "העסקות" האלה היא שהן מאפשרות להם לרשום בחשבונות שלהם "רווחים" גדולים. בנק לאומי ירשום "רווח" של 260 מיליון שקל, מפני שהבניין ההיסטורי ברחוב יהודה הלוי, שממנו פעל הבנק, ושנמצא בבעלותו מאז שנות ה-20 של המאה הקודמת, רשום בהנהלת החשבונות ב-16 מיליון שקל בלבד. רישום הרווח יגדיל את ההון העצמי של הבנק, וישפר את "הלימות ההון" שלו לשמחתם של המנהלים והמפקחת על הבנקים.

באותו אופן מכירת המשרדים של בנק מזרחי טפחות יאפשר לבנק לרשום בחשבונות "רווח" של בערך 74 מיליון שקל שישפר את "הלימות ההון" שלו.

וזאת בעוד שלאמיתו של דבר, בשני המקרים מדובר על כך שהבנקים לוקחים הלוואות יקרות כדי לבצע רישום תמוה של רווח בהנהלת החשבונות.

בשני המקרים הבנק לא יפנה את הנכס, ועובדיו ימשיכו לפעול בבניין. הבנק ימשיך לשרת את לקוחותיו ולעשות עסקים מתוך הנכסים האלה.

הגידול בהון העצמי של הבנקים איננו משקף שינוי של ממש במצבו של הבנק או שיפור באיתנותו הפיננסית, שהרי הבנק ימשיך להשתמש בנכסים האלה לצורך תפעולו וניהול עסקיו, הבנק צריך משרדים שמהם הוא יפעל ואיננו יכול לפעול עדיין מן "הענן" הווירטואלי.

מוזר שהמפקחת על הבנקים מאפשרת לבנקים לבצע את הפעולות המוזרות האלה, פעולות חסרות היגיון כלכלי, ואפילו מעודדת אותם לעשות אותן, בעוד שלמעשה היא נותנת את הסכמתה למניפולציה קוסמטית וליצירת פיקציה חשבונאית.

תקנו אותי אם אני טועה.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

8 תגובות

  1. חשוב להוציא מעשים כאלה לאור. כל המקורבים לנושא הרי יודעים. אבל מאמרים כאלה חושפים זאת לציבור הרחב.

  2. אני מבין את החששות של הכותב והטרוניה של המגיבים, אבל מהמאמר עולה גם פן אחר -אכן שווי הנכסים הרשום לא הלם את המציאות, וצעד זה של מכירתם מאזן את המצב הנראה לשווי האמיתי. לפיכך, אין כאן פיקציה אלא תיקון של חזות הדברים – מעתה אכן המצב הנחזה יהלום את מצבו של ההון כפי שהוא באמת.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

צילום של אליהו

סיפור גן העדן

על מונותיאיזם, פוליתיאיזם וההיררכיה של הפולחן