מה שמתאים לבלקרוק יכול להתבצע בישראל

מעורבות המשקיעים בניהול התאגידי של חברות
תמונה של ד"ר ביצור
ד"ר אבי ביצור

לארי פינק, מנכ"ל ענקית ההשקעות "בלקרוֹק" (BlackRock) – חברת ניהול הנכסים הגדולה בעולם, כותב כל שנה מכתב למנכ"לים של החברות שבהן משקיעה בלקרוק. במכתביו מפרט פינק את ציפיותיו מניהול החברות שבהן בלקרוק משקיעה לטווח ארוך. פינק מציין שמשקיעים רבים בציבור האמריקני רואים במניות השקעה לפנסיה או מימון שכר לימוד לילדיהם באוניברסיטה, לכן הציבור הוא הבעלים האמתי של החברות.

ב-2016 ביקש פינק מהמנכ"לים להעביר למשקיעים מידע על התכנית האסטרטגית ליצירת ערך ולאשר שהדירקטוריונים שלהם עברו על התכניות. המכתב גרם לחברות רבות לחשוף תכניות ולאשר שהדירקטוריונים מעורבים בביצוע האסטרטגיות. במכתב לשנת 2017 שנשלח לאחרונה התמקד פינק בנוהלי ממשל תאגידי שיעניקו ערך מרבי למשקיעים לטווח הארוך.

ממשל תאגידי הוא מכלול העקרונות והכללים לניהול זהיר של חברות בהיבטי פיקוח ובקרה. תיקון 16 לחוק החברות בישראל (ייעול ממשל תאגידי) הוא תיקון חשוב העוסק בהגברת הפיקוח הציבורי וביכולתו להשפיע בעסקאות בעלי עניין, אי תלות דירקטורים בבעלי השליטה, בשכר ובהגבלת הטבות על חשבון כוחם של בעלי השליטה. ממשל תאגידי תקין אמור ליצור איזונים הוגנים בין בעלי המניות כדי שהחברות יעבדו באופן חלק ויעיל.

מנתוני הקתדרה לממשל תאגידי בישראל עולה שב-90% מהחברות הנסחרות בבורסה יש בעלי שליטה. חלקם לא רגילים להתחשב בשותפים מהציבור. חלק מבעלי השליטה נוטים לנצל את החברות לתועלתם, למשל באמצעות תשלום שכר מוגזם, עסקאות מול בעלי העניין שאינן מניבות רווח לחברות, העדפה להעסקת קרובי משפחה ונאמנים במשרות מרכזיות בשכר גבוה ועוד. מצבים כאלו גורמים לחשדנות ולאי אמון ציבורי בשוק ההון, לפגיעה בשווי החברות ולקושי בגיוס הון. הגופים המוסדיים בישראל לא היו פעילים דיים בנושא ורק לאחרונה החלו להביע תמיהות ותביעות לנוכח צעדים תמוהים של בעלי שליטה.

לארי פינק מציין במכתבו השנה כי "אין לבלבל גישה ארוכת טווח עם סבלנות אין-סופית". כאשר בלקרוק אינה רואה התקדמות או תגובה והתייחסות לקידום ממשל תאגידי "איננו מהססים להשתמש בזכותנו להצביע נגד דירקטורים מכהנים או נגד תגמול מנהלים ללא קשר לביצועים".

מכיוון שהגופים המוסדיים בישראל הם בעלי עניין בחלק הארי של החברות הנסחרות בבורסה בתל אביב, במקרים רבים בשיעור העולה על 5% (בעלי עניין) ולעתים אף בשיעור של 10%, קולם צריך להישמע בבירור בכל נושא הקשור לממשל תאגידי. יתרה מכך, המוסדיים, שחלקם משמשים כחתמים להנפקות או כקונים בהנפקה מוקדמת למוסדיים, צריכים להתנות את הסכמתם להשקיע בניהול תאגידי תקין ובהקמת ועדות ביקורת בחברות שיכללו דירקטורים בלתי תלויים ודירקטורים מקרב הציבור, כדי למנוע מראש חשש שמתקיימים מהלכים לטובתו של בעל השליטה.

הגופים המוסדיים צריכים לאמץ מדיניות אגרסיבית נוסח בלקרוק באופן שוטף ולא רק בדיעבד, ובחברות שבהן אין הגנה על האינטרסים הכלכליים של ציבור המשקיעים, חובתם לבקש הסברים ותכניות אסטרטגיות ובמידת הצורך להתערב בניהול. דירקטורים אינם ששים להיחשף לטענות של מוסדיים, במיוחד כשהאינטרס הציבורי נפגע. מה שמתאים לבלקרוק בארצות הברית צריך לפעול בישראל לטובת המשקיעים מהציבור ולמען שיפור איכות הניהול והמעורבות המוסדית בהשקעות.

 

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
Email

14 תגובות

  1. מימשל תאגידי אינו מאפשר תשלום משכורות עתק חסרות פרופורציה בחברות רבות בישראל ובחו"ל. חשוב לזכור זאת!

  2. גופים מוסדיים בישראל עדיין לא הפנימו את האחריות שלהם בנוסח באלקרוק.

  3. דברי אלוהים חיים. צריך תוספת של "נבוט גדול" לאילה שלא מבינים על מה כתבתה.

  4. יש בארץ יותר מדי מקרים של בעיות ניהול תאגידי. רק בימים אלה שמענו על אביליטי והתפטרות 4 דירקטורים. צריך לאמץ לטובת המשקיעים מהציבור גישה תקיפה מבעבר.

  5. כתבה מרתקת הקושרת בין ניהול לאחריות ובין הצורך בשליטה של הצבור בדמוס-קרטיה ובגופים הממסדיים
    יפה!!!

  6. אחריות תאגידית ואחריות מנהלים חשובה מאוד לציבור המשקיעים בחברות.

  7. 11% מהחברות בבורסה בת"א (לפי נתוני הבורסה עצמה) הם עם אזהרות על חשש לקיומן העיסקי- הערות אזהרה של רואי החשבון. היכן הדירקטורים שלהן היו כשהקשיים התחילו?

  8. לקחתם את זה גבוה מידי
    מאיפה זה בא לכם?
    מדובר הרי במשחק מכור מראש

  9. הם האסטרטגים
    והרי אף אחד לא יכול לבוא בטענות על החלטות שגויות
    שומרי הסף נגד עבירות על החוק הם רואי החשבון ועורכי הדין שמשתתפים בכל ישיבה וגורפים סכומי עתק הרבה יותר מהדירקטורים

  10. אע"פ שהדברים נכונים לגבי הגברת מעורבות המוסדיים לטובת יצוג המשקיעים, הבעיה העיקרית של הבורסה היום היא עודף רגולציה ובירוקרטיה.החברות היום לא זקוקות לעוד וועדות בדיקה אלא לפחות וועדות. לא ברור מדוע להנפיק דווקא בבורסה הישראלית היום ולא במקומות אחרים נוחים הרבה יותר לחברות. הבורסה הישראלית גוועת כבר זמן רב ולא בכדי. אם רוצים להחיות אותה חייבים להקטין את הרגולציה ואת החובות בהם החברות חייבות לעמוד או שנמשיך לראות אותה מתכווצת ועומדת במקום לעומת שווקים אחרים בעולם.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של יורם

הידד למשתמט!

הכנסת אישרה את החלת דין הרציפות על חוק הגיוס

דילוג לתוכן