קזינו הסחורות

סקירה של שוק הסחורות – Commodities
פולי קפה
קפה צילום: MarkSweep he.wikipedia.org

השקעה בשוק הסחורות (Commodities) מוזכרת מפעם לפעם כאלטרנטיבה להשקעות בניירות ערך או בנכסי דלא ניידי. המסחר בסחורות מתנהל בשווקים בין-לאומיים שמתנהלים בדומה לשוק ניירות הערך בכמה בורסות – החשובות שביניהן נמצאות בשיקגו, בניו יורק ובלונדון.

הסחורות מתחלקות לשלוש קבוצות עיקריות. הראשונה, מתכות – 1) מתכות יקרות, כמו זהב, פלטינה, כסף וכדומה; 2) מתכות "בסיסיות": ברזל, נחושת, אלומיניום וכדומה. השנייה, מוצרים חקלאיים – 1) גרעינים: חיטה, סויה, תירס, סורגום וכדומה; 2) מוצרים מן החי: סוגי בשר שונים; 3) מוצרים שאינם מזון כמו כותנה. והשלישית, מוצרי אנרגיה: נפט, גז טבעי ופחם לסוגיהם.

כל הסחורות האלה נסחרות גם למועדי אספקה מידיים וגם למועדי אספקה עתידיים, כמו כן יש מסחר באופציות מסוגים שונים של הסחורות האלה לסוגיהן.

מחירי הסחורות חשופים לתנודות גדולות ולכן יצרנים וצרכנים של המוצרים האלה נזקקים לשוק למועדים עתידיים כאשר הם רוצים "לגדר" (כלומר להבטיח לעצמם מחיר עתידי ידוע של הסחורה) את עצמם מפני תנודות חריפות במחירים.

כאמור, התנודות במחירים בשווקים האלה הן לעתים פראיות, ומשפיעות בצורה דרמטית על הכלכלות של הארצות שמייצרות את המוצרים האלה (ראו, למשל, כיצד השפיעה הירידה במחירי עפרות הברזל על כלכלת ברזיל, במאמר "כשסין מצטננת ברזיל מקבלת דלקת ריאות"). מכיוון שחלק מהארצות שמייצרות מחצבים ומוצרי חקלאות הן ארצות "מתפתחות", ההשפעה עליהן יכולה להיות חזקה במיוחד.

תנודות במחירי הקפה משפיעות על המצב הכלכלי, ולעתים גם על היציבות הפוליטית בארצות שבהן הכלכלה תלויה במידה רבה ביבולי הקפה כמו ניקרגואה, רואנדה וקולומביה. בדומה, תנודות במחירי הקקאו משפיעות על המצב בגאנה, בחוף השנהב ובקמרון. כמו כן, שינויים במחירי סחורות שהן מוצרי מזון, משפיעים על יוקר המחיה של כל הצרכנים שצורכים לחם, קפה, סוכר וכיו"ב. כך למשל, אחת הסיבות לפרוץ "האביב הערבי" הייתה העלייה במחירי החיטה, שגרמה להתייקרות הלחם והפיתות.

מובן מאליו שמי שחושב להשקיע בשוק הסחורות חייב להביא בחשבון את התנודתיות הרבה של המחירים בשוק הזה. התנודות האלה נגרמות על ידי גורמים רבים כמו מזג האוויר בארצות רחוקות שעלול להשפיע על יבול הגידולים החקלאיים; אסונות שונים במכרות בארצות רחוקות ובקידוחי נפט. כך למשל אסון בקידוח נפט של חברת British Petroleum  במפרץ מקסיקו, גרם להשבתת פעילות הקידוחים באזור חשוב למדי להפקת נפט.

המיתון הכלכלי במרבית המדינות אחרי המשבר הכלכלי ב-2007 השפיע באופן כללי על ירידת מחירי הסחורות. לכך הצטרפה ההתמתנות בשיעורי הצמיחה הכלכלית בסין, שגרמה לכך שהביקוש בסין לעפרות ברזל, נחושת, וחומרי גלם אחרים פחת – דבר שהשפיע על ירידת מחיריהם.

נראה שהמיתון הכלכלי הקטין את הביקוש למוצרים חקלאיים שונים. אולי תמוה שבגלל המיתון הכלכלי אנשים אוכלים פחות, אבל כשאין לאנשים כסף הם צורכים פחות מזון, קונים פחות בשר, שהוא מוצר יקר, ומעדיפים מאכלים זולים יותר כמו ירקות – מה שמקטין את הצריכה של סחורות חקלאיות, שכן חלק גדול מתפוקת הגרעינים בעולם (תירס, סויה, שעורה) משמש להאכלת בהמות ועופות לתעשיית הבשר.

השבועון הבריטי The Economist, מחשב ומפרסם מדד של מחירי הסחורות, מדדים ממוצעים של הקבוצות השונות וגם ממוצע של כל הסחורות. כך למשל פורסם כי המדד הממוצע של כל הסחורות ירד משנת 2011 עד סוף שנת 2015 בערך ב-40%. אבל כמובן הממוצע הזה מסתיר את ההבדלים הגדולים בין המחירים של סחורות שונות. כך למשל במשך שנת 2015 ירד מחיר הנפט בערך ב-50%, של הכותנה ב-48%, הניקל ב-40% והנחושת ב-25%, אבל באותה שנה עלה מחיר התה ב-35%, הצמר האוסטרלי ב-20%, וחיטה מסוגים שונים ב-4% עד 5%.

לשם המחשה של התפתחות מחירה של סחורה חשובה למדי, להלן דיאגרמה של מחירי תירס (המחיר לאספקה פו"ב בנמל במפרץ מקסיקו) מפברואר 2012 עד פברואר 2017. שימו לב לכך שהמחיר הוא לאספקה במקום מסוים. חיטה בניו אורלינס זה דבר אחד וחיטה בנמל בואנוס איירס או באודסה זה דבר אחר. יש לשים לב גם להגדרה המדויקת של הסחורה. יש סוגים אחדים של חיטה, לכל סוג התכונות שלו. האחד מתאים ללחם והאחר לפסטה, ולכל סוג המחיר שלו. נפט מסוג "ברנט" מהים הצפוני אינו נפט סעודי במפרץ הפרסי.

מחירי תירס פו"ב מפרץ מקסיקו, בדולרים לטונה

מקור הנתונים אתר Index Mundi

מקרה שאירע ממש לאחרונה מדגים היטב כיצד אירועים שונים יכולים לזעזע את השוק. בפברואר האחרון (2017) עלו מחירי הנחושת לרמה הגבוהה ביותר זה 20 חודשים, הפעם הסיבה היא סכסוכי עבודה: במכרה הנחושת הגדול ביותר בעולם שנמצא בצ'ילה, פרצה שביתה והייצור נפסק.

במקביל (וכנראה בלי כל קשר) פרץ סכסוך בפפואה בין החברה שהיא בעלת מכרה נחושת שם לבין ממשלת אינדונזיה, וגם שם הייצור נפסק. שני המכרות האלה מספקים 9% מאספקת הנחושת בעולם.

בשני המקומות גם בצ'ילה וגם בפפואה – אינדונזיה מעורבות בסכסוכים עם חברות בריטיות-אמריקניות ענקיות (BHP Billiton בצ'ילה ו-Rio Tinto  בפפואה).

קוראים יקרים, האם אתם מוכנים להמר אם אחד מהסכסוכים האלה או שניהם עומדים להסתיים בקרוב או להימשך זמן רב? – אם כן, אתם מוזמנים להיכנס לשוק ולהמר על כך. לדעתי זה בדיוק כמו להמר בקזינו או בפוקר. הבית תמיד מרוויח. במקרה הזה הבית הוא כל אלה שיודעים לפניכם מה עומד לקרות: החברות הן בעלות המכרה, המקורבים למזכיר האיגוד המקצועי של עובדי המכרה, גורמים שונים שיודעים לפניכם על השפעת מזג האוויר על היבול של גידול חקלאי זה או אחר בברזיל או בארה"ב או בסין. וגם בתי ההשקעות שהם "עושי שוק" בסחורות וגם הברוקרים הגדולים.

לסיכום אומר כי שוק הסחורות מתאים מצד אחד לאלה שרוצים להמר בשוק הדומה לקזינו, ומצד שני למקצועני המקצוענים. כל סחורה היא נושא להתמחות מיוחדת. לכל גידול חקלאי יש מאפיינים מיוחדים הן מצד הייצור והן מצד הצריכה. לכל מתכת וחומר גלם תעשייתי יש מאפיינים מיוחדים הן מבחינת מיקום המכרות, הן מבחינת המשטר הכלכלי במדינות שבהן נמצאים המחצבים והן מצד הביקוש של צרכני כל מחצב ומחצב.

תקנו אותי אם אני טועה.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

8 תגובות

  1. עדיף תמיד להשקיע בסחורות באמצעות תעודות סל שמפזרות סיכון בין מספר סחורות.

    1. כנס לפירסומי חברות תעודות הסל בחו"ל ותמצא עשרות תעודות סל על סחורות.בעיקר בוול סטריט.

    1. 1. יש כמה "בורסות" בערים שונות בעולם.
      2. באותה בורסה יכולים להתקיים "זירות רבות" כול אחת בסחורה אחרת.
      3. יש "עושי שוק" שמקיימים אצלם זירה אחת (לסחורה אחת) או כמה זירות. למשל "הבנק" להמן בראת'רס (ז"ל) קיים מסחר באופציות על נפט על הרבה תאריכים. והיה אצלו עירבוב של תיווך ושל מסחר לחשבונו (מה שקוראים "נוסטרו").

    1. חברות ענקיות שהן בעלות מכרות ושולטות בחלק גדול מההיצע, איגודים של יצרני מוצרים, למשל אופ"ק בשוק הנפט, וגם "מתווכים" גדולים שמתמחים במסחר של סחורה אחת או כמה סחורות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של קימל

אלוהים אינו שוטר

עבריינים בחסות הדת – כיצד ניתן להסביר את הסתירה