יוזמת סרק

מי ירוויח מהפרטת הבורסה?
מסך תוצאות בבורסה
צילום: KMJ he.wikipedia.org

זה זמן רב שהנהלת הבורסה בתל אביב וראש הרשות לניירות ערך משתדלים לקדם את הפרטת הבורסה. ברור מי ירוויח מההפרטה – חברי הבורסה הנוכחיים: הבנקים, בתי ההשקעות הגדולים וחלק מחברות הביטוח יקבלו מניות שיהיו שוות כסף, והן יוכלו למכור אותן – כולן או חלקן. אבל לא ברור איזה תועלת תהיה לציבור מן המהלך הזה. אדרבא, נראה לי שהוא עלול להזיק לציבור המשקיעים.

אם הבורסה תהיה חברת מניות פרטית, ובייחוד אם חלק מהמניות יהיו בבעלות גורמים חיצוניים שרוצים להפיק רווחים גדולים ככל האפשר מן המניות, סביר שהם יפעילו לחצים להעלות את העמלות שהבורסה גובה מהסוחרים. בוודאי שהם לא ירצו להוזיל את העמלות. ומה האינטרס של ציבור המשקיעים? שהעמלות יהיו זולות ככל האפשר.

נראה לי שיו"ר הרשות לניירות ערך שכח שתפקידו העיקרי הוא לדאוג למשקיעים מן הציבור. הוא היה צריך להשתדל להוזיל את העמלות של הבורסה וללחוץ על ה"ברוקרים", שהם הבנקים, ועל יתר בתי ההשקעות שעוסקים במסחר להוזיל את העמלות שהם גובים מן הציבור.

דרך קיצונית להפעיל עליהם לחץ היא להקים בורסה שנייה. כמו שהממשלה הכריחה את חברות הסלולר הגדולות לאפשר לחברות הקטנות החדשות להשתמש בתשתית שלהן, היא יכולה להכריח את הבורסה הקיימת לאפשר לבורסה חדשה להשתמש במערכת המחשבים והתוכנות שלה לצורך המסחר. התחרות של בורסה נוספת ואפילו האיום שהממשלה תאפשר להקים בורסה נוספת, עשויים להשפיע ולהביא להוזלת העמלות מציבור המשקיעים.

גם בתפקידה החשוב של הבורסה – גיוס הון למימון השקעות בתעשייה וביוזמות אחרות לפיתוח המשק, כמו חברות הזנק וכיו"ב – הבורסה איננה מתפקדת באופן מספק. עדות לכך היא שחברות הזנק ישראליות רבות מנפיקות את המניות שלהן בבורסת נאסד"ק בניו יורק ולא בתל אביב.

הסיבה לכך היא שהמשקיעים המוסדיים (בתי ההשקעות וחברות הביטוח שמנהלות את כספי הפנסיה ואת חסכונות הציבור) נמנעות מלהשקיע בחברות קטנות שמעוניינות לגייס סכומים "קטנים" – 10 עד 20 מיליון שקל. מה גם שכדי להעריך את הסיכויים הכלכליים של יוזמות לפיתוח תרופות או מכשירים רפואיים חדשים ושל יוזמות הייטק אחרות יש להקים יכולות טכניות ומדעיות מתקדמות שיכולות לנתח את היוזמות האלה ולסייע להבין אותן.

רשות ניירות ערך הייתה יכולה מזמן לטפל בנושא ולהמריץ את המשקיעים המוסדיים להשקיע בחברות הזנק ובחברות קטנות בכלל. הרשות הייתה יכולה ליזום או לאפשר הקמת צוותים משותפים של כמה משקיעים מוסדיים שיבדקו, ילמדו וימליצו על הפוטנציאל הכלכלי של יוזמות טכנולוגיות. למשל בעזרת חברת ייעוץ וניתוח בבעלות משותפת של כמה משקיעים מוסדיים או כולם. לשם כך צריך אולי להתגבר על כמה מכשולים משפטיים, ובעיקר מעצורים מחשבתיים, שהרי זה כביכול בניגוד להעמדת הפנים שהמוסדות האלה נתונים ב"תחרות משוכללת" ואינם יודעים מה כל אחד מהם עושה. אבל אלה הם סוג הנושאים שרשות ניירות ערך הייתה צריכה לעסוק בהם, ולא ביוזמת הסרק להפריט את הבורסה.

יש בוודאי אי-דיוקים ומכשולים משפטיים בדברים וברעיונות שהעליתי. עורכי הדין בוודאי יעירו על כך. אם אני טועה תקנו אותי.

 

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

תגובה אחת

  1. אם רק תרצה תוכל לעודד ולהפריח החברות הקטנות שפניהן קדימה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של גבי

מעשה שהיה

איש מכירות טוב צריך ניסיון ויכולת לזהות סכנות