האגדות אינן סובלות אמיתות

הפטריארך של תרבות יוון המודרנית והיהודים
תמונה לשיר של יעקובוס
יעקובוס קמבנליס - שיר הדגל

מומחה יווני למוזיקה ותרבות יוונית פותח את אחד ממאמריו על יעקובוס קמבנליס כך: "בדצמבר 1921 נולד הפטריארך של התיאטרון היווני המודרני". הוא מעתיר עליו מחמאות רבות וקושר לראשו כתרים שכל יוצר היה מתגאה להתהדר בהם. איך קשור סוכן תרבות יווני מופלא שכזה לתרבות היהודית-ישראלית? את זה יש לזקוף, במרכאות כפולות ומכופלות, לנאצים המרושעים. היוצר הצעיר והמבטיח מוצא את עצמו אסור ומעונה בידי הנאצים בעוון חברות בתנועת מרי יוונית. הוא נחשף ליהודים תחת עולן האכזרי של עבודות הכפייה ולאחר מכן במחנות הריכוז. כל מי שמכיר את ההיסטוריה של השואה יודע כי יהדות יוון בלטה מאוד במחנות הריכוז בחוסן, בלכידות ובעוצמות הרוחניות שלה. קבוצת יהודים ייחודית שכזאת הותירה ביעקבוס קמבנליס הנוצרי-יווני רושם עמוק והטביעה את חותמה התרבותי על יצירתו, וזו לא איחרה לבוא עם תום מלחמת העולם השנייה. בין שאר יצירותיו התיאטרליות והקולנועיות נכללו כחמישים שירים עממיים הנחשבים היום לקלאסיקה של התרבות היוונית המודרנית. שלושים ושישה מהם תורגמו ועובדו כפואטיקה עברית והם נמצאים בערוץ יוטיוב מיוחד הנקרא על שמו, וזהו הקישור אליו: יַעֲקוֹבוֹס קַמְבָנֶלִיס

שלושה מלחינים מענקי המוזיקה היוונית הלחינו את שיריו – מִיקִיס תֵּיאוֹדוֹרַקִיס, מַאנוֹס חַדְגִ'ידַאקִיס וסְטַאוְרוֹס כְּסַרְכַאקוֹס. כל אחד מהם הוא היסטוריה תרבותית בפני עצמה, ומי שיעקוב אחריהם באמצעות סרטוני יוטיוב יוכל להתרשם מהמוזיקה המופלאה ומשיטת הניצוח על תזמורות גדולות ומקהלות עצומות. כאן חשוב לציין שהקהל הישראלי חשוף בעיקר למוזיקת הרמבטיקו, הדומה במשהו למוזיקה המזרחית. היא כוללת תכנים קשים של עוני, התמכרויות ובתי אסורים, הארוזים בצלילים משמחים והמעוררים דחף בלתי נשלט להרביץ אוזו בכמויות, לרקוד באופן ספונטני ולכסח צלחות. חלק מהמוזיקה הזאת נתפס בעיני יוונים כמוזיקת קיטש והם מכנים אותה בביקורתיות "סְקִילַאדִיקָה" (במלעיל). סְקִילוֹס הוא כלב, וסקילאדיקה היא נַבְחַנוּת. השירה הנאצלת של קמבנליס, המוזיקה של שלושת המלחינים הפלאיים והמבצעים האגדיים מיקמו את היצירה הזאת בפסגת התרבות היוונית. הפנינה התרבותית הזאת מונגשת כעת לקהל הישראלי והיא כאמור בקישור שלעיל.

במרכז יצירתו הפואטית עומדת טרילוגיה המוקדשת לחוויותיו ותובנותיו מהשואה. הוא פותח באחת היצירות המפורסמות ביותר הידועה בשני שמות: "שיר השירים" או "הבלדה לנערה ממאוטהאוזן". ביצירה זו הוא מתאהב בנערה יהודייה, אך היא נלקחה עם משפחתה להישרף בכבשן של גרמנים בני-שטן. הוא מחפש אחריה בטירוף המתואר כך: "עֲלָמוֹת מִמָּאוּטְהָאוּזֶן, בַּחוּרוֹת מִבֶּלְזֶן, הֲלֹא רְאִיתֶן אֶת אַהֲבָתִי? רְאִינוּהָ בָּרְחָבָה הַמַּקְפִּיאָה, מִסְפָּר חָקוּק בִּזְרוֹעָהּ הַלְּבָנָה וּטְלַאי צָהֹב תָּלוּי לָהּ עַל לִבָּהּ" (קישור לביצוע: שיר השירים). הפואמה נקראת כך מפני שהיא מנוסחת במושגי מגילת שיר השירים "נַפְשִׁי יָצְאָה בְדַבְּרוֹ, בִּקַּשְׁתִּיהוּ וְלֹא מְצָאתִיהוּ, קְרָאתִיו וְלֹא עָנָנִי" (שיר השירים ה, ו). ביצירה אחרת הוא מתאר את העבודה המפרכת לצד יהודים במחצבה אוסטרית קטלנית שבה כל יום הקיזו את דמם פרטיזנים נוצרים לצד אסירים יהודים: "יְהוּדִים וּפַרְטִיזָנִים צוֹעֲדִים, יְהוּדִים וּפַרְטִיזָנִים מוֹעֲדִים, עַל גַּבָּם נוֹשְׂאִים סְלָעִים, כַּצְּלָב שֶׁיְּבִיאֵם אֶל מוֹתָם" (קישור לביצוע: אנטוניס). בשורות אלו הוא מדגיש את הגורל המשותף ומציין כי אנטוניס הגיבור היווני עזר ליהודים הנדכאים לעמוד במכסת העבודה הבלתי אפשרית. היצירה אחרונה מתארת את בריחתו של "הנמלט" מציפורני הנאצים ואת האכזבה הרבה מנוצרים אחרים המפנים לו עורף בעת שהוא רעב ללחם ונזקק למלבוש. "אֲהָהּ, אֵלּוּ הֵם שְׂדוֹת הַקֶּטֶל, דַּוְקָא בְּאַדְמָתוֹ שֶׁל בֶּרְטוֹלֶט בְּרֵכְט, הֵם מַסְגִּירִים אֶת יַאנוֹס לַאֵס אֵס, לְהוֹצִיאוֹ לַהֲרִיגָה עַכְשָׁו" (קישור לביצוע: הנמלט).

חלק אחר של שיריו עוסק במיתולוגיה היוונית (אודיסאוס), באמונה הנוצרית (הלחם על השולחן), במחאה מהפכנית (אני מסרב), בביקורת על המשטר היווני העושק (העם אויב), באקטיביזם חברתי (באשר ילכו ילכו), במשפחה (אמי שלי), וכן, כמו כל יוצר אחר, באהבה שבינו לבינה (מרגריטה).

באחד משירי הסרקזם האופייני לו הוא מבקר את החברה השמנה והשבעה בתיאורים מפליגים שביניהם הוא כותב: "מִכָּל מָה שֶׁאֹמַר וְכָל מָה שֶׁאַרְאֶה, אַל תִּשְׁתּוֹמְמוּ מִמֶּנִּי. מִפְּנֵי שֶׁאֶת כָּל הָאֲמִתּוֹת, הָאַגָּדוֹת אֵינָן סוֹבְלוֹת" (ערב טוב לרוזנים).

בתחתית כל סרטון יוטיוב ניתן למצוא את התמליל היווני ואת הגרסה העברית, שאיננה תרגום מלא אלא יצירה פואטית חדשה התואמת יותר את האוזן העברית-ישראלית. בכך הקמנו מצבה רוחנית ליוצר מופלא שרחש כבוד ליהודים, וזהו המעט שיכולנו להשיב לו. מי שנהנו מהמאמר ומהשירה שבערוץ היוטיוב, מוזמנים ומוזמנות להפיץ זאת ברבים.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

5 תגובות

  1. בתוך כל הסתערות של הקורונה והחיזבאללה והפוליטיקה אתה מביא לנו משהו אחר. כל הכבוד לך.

  2. איפה הימים שהמוזיקה היוונית היתה בפי כל. כולם הכירו ושרו כאן את המוזיקה היוונית. והנה היא כמעט נעלמה. חבל.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

קידום אתרים אורגני וממומן

אתר אינטרנט לעסק זה כבר מזמן לא מהלך שחשוב לעשות כי מצפים מכם. כיום, כאשר לכל המתחרים שלכם יש אתר אינטרנט, העובדה שגם לכם יש

שרטוט סמלי בית

מהי חברת ניהול נכסים?

שירותים נרחבים לבניינים על מנת שהמבנה יישאר מטופח וישמור על ערכו