רמי וגבי (דנוך וברלין) – יחד עושים היסטוריה

הילכו שניים יחדיו בלתי אם נועדו (עמוס ג)? היעלו השניים הללו על במה אחת אחרי 60 שנות שוני מוזיקלי קיצוני כל כך? האם נועדו שני הזמרים האלו, משני קצוות הקשת הרפרטוארית, לשתף פעולה כמו זוג באביב אהבתם?

ובכן, מסתבר שאנו עומדים בפני המהלך הדיכוטומי המוזר, הייחודי, הכמעט בלתי נתפס הזה, של שילוב מוזיקלי יוצא דופן ראשון מסוגו בישראל – בין מזרח ומערב, או במינוח המקובל אצלנו – שירי הסגנון הים תיכוני לעומת שירי ארץ-ישראל היפה עם המלודיה הרוסית והארץ-ישראלית הקלאסית.

חברו להם שני הניגודים הללו ליצירת תכנית מוזיקלית חדשה, רעננה, הלוא הם המייסד והמוביל של המוזיקה הים תיכונית רמי דנוך ונסיך שירי ארץ-ישראל גבי ברלין – מודל שירי ארצנו. המנהל המוזיקלי בצלאל גלעדי ושני הזמרים מספרים על הרעיון וההכנות האחרונות למימוש על במות הארץ, מיד עם תום הקורונה ומגבלותיה.

זה היה רעיון מקרי שקרם עור וגידים. "הכול התחיל רק לאחרונה כאשר הגעתי במקרה להופעה מצומצמת של דנוך בחדרה," מספר גבי. "דנוך העלה אותי לבמה כאורח מזדמן לפני קהל אוהדיו. במפתיע הקהל שלו אהב את שירתי, שנתנה נופך רענן למופע שלו." ומספר גם דנוך על מופע של גבי במושב ברקת שבו הוא נכח והועלה לבמה כאורח מזדמן לשיר בסגנונו. "במפתיע הקהל של ברלין אהב את שיריי," מספר דנוך.

הנה כך, אומרים שניהם, שני קהלים שפוטים לכאורה אהבו את הסגנון האחר שבא בהפתעה. לפתע צץ הרעיון, כהברקה מהממת. "אמרנו שנינו, אם כך הדבר הבה נחבור יחד ונשלב את הסגנונות השונים שלנו למופע אחד מגוון ומיוחד מאוד."

ובכן, רמי וגבי, והמעבד המנהל בצלאל, איך זה עובד המופע המוזר הזה שלכם?

"רמי דנוך שואב את סגנונו עוד מילדותו בשכונת התקווה וכרם התימנים. מוטיבים מהסגנון הערבי והבלקני כמו ממצרים, יוון, טורקיה. רבעי טונים כמו אום כולתום, פריד אל אטרש וכמותם. הסלסולים המזרחיים והפלפל הקצבי לריקודים שמחים. וגם מילות קודש בפיוטים מיהדות המזרח ואפילו פופ ים תיכוני. מוזיקה עדינה ומתנגנת עם הנשמה. ברפרטואר שלו גם שירים כמו "חסידה צחורה", "חנל'ה התבלבלה", "שלום לבן דודי", "איילת חן", שכולם כבר מכירים. מנגד, אבל ביחד, גבי ברלין עם שירי תנועות הנוער, הלהקות הצבאיות, שירים רוסיים, שירי שנות ה-50 החלוציים, שירי הקיבוצים, מה שנקרא שירי ארץ-ישראל."

מסביר בצלאל גלעדי: "מבנה קולי וצבע קול שונה לשניהם. כלים שונים – האקרודיון והדרבוקה והקנון (כלי מיתרים) והעוד. ונשלב עוד נגנים עם חצוצרה, תופים, בס, גיטרה וגם זמרות רקע, וכך ניצור הרמוניה של הסגנונות למוזיקה משולבת שובת אוזן, ששני הקהלים השונים עד כה ימצאו עניין רב בשילוב המיוחד בה."

ובכן, רמי וגבי, שניכם עומדים על הבמה זה לצד זה, ואיזה שירים שרים, האם סולו כל אחד לסגנונו, האם חילופי תפקידים, דואטים, קאברים, שירים חדשים?

"כל מה שאמרת, נכון. ונפתיע גם בחילופי תפקידים כאשר רמי ישיר סולו משירי ארץ-ישראל כמו "לבלבו אגס וגם תפוח", "שלווה", "יצאנו אט", "פרח הלילך" ודומיהם, בעיבוד מיוחד נפלא. גבי לעומתו ישיר למשל את "רעיה", "זכריה בן עזרא", "ברכנו" ודומיהם, יישמע נפלא. ושירים רבים נשיר בדואט עם הקולות השונים המתמזגים שלנו בעיבודים חדשים ומרעננים. ויהיו לנו שתי מחרוזות של שירים משולבים כמו "איריסים", "השיירה" ודומיהם. זה מופע של שעה וחצי שבו הכול מכול כול. עכשיו אנחנו עובדים על קליפים והקלטות להכנת אלבום של שירי המופע. ויהיו לא מעט שירים חדשים לצד הקאברים. נורית הירש תלחין עבורנו שיר של דודו ברק ויהיו עוד הפתעות מרגשות."

ומי הקהלים שלכם, ההרכבים המוזיקליים, ומתי כל זה יתחיל?

"זה העניין כולו. כל אחד ימצא בנו את העניין המוזיקלי שלו. זה נכון לקהל שוחר ים תיכוני וקהל שוחר שירי ארץ ישראל, ובזכות העיבודים המיוחדים כבר כמעט לא ניתן להבחין בין הסגנונות השונים. וזה גם מסר חינוכי משהו, אין יותר מזרחי, אשכנזי, דתי, חילוני, קלאסי, רוסי – הכול ישראלי במיטבו."

הנה כי כן, כך התימני משכונת התקווה והאשכנזי ממרכז תל אביב, גם אם אחרי שנות דור, מצאו יחד את השביל המקשר ביניהם. וכתשובה לנביא עמוס, אכן הם ילכו שניהם יחדיו כי הם זה אל זה – נועדו.