פארוקיזם: כתב הגנה

דודו פארוק הוא פוסטמודרניזם במיטבו
דוד על הבמה
דודו פארוק בהופעה במועדון בארבי צילום: Daniel boujnah h.m.wikipedia.org

אורי קומאי – הידוע בתור דודו פארוק – מתחפש לדמות קיצונית. יש יגידו שהשתגע, שהפארודיה שיצר עלתה על גדותיה והשתלטה עליו, שהסגנון הוולגארי שבשיריו מאפיל על הביקורת החברתית המוצגת בהם (אם יש כזו בכלל). "זו לא אמנות!" פוסקים אניני הדור ברשתות החברתיות ובאמצעי התקשורת. מצטער לאכזב את מבקריו, או אולי להוסיף משהו לבלבול סביב דמותו, אבל ללא ספק – פארוקומאי הוא אמן בחסד, ואחד הטובים שבהם.

אז מה יש לנו פה: ילד טוב צפון תל אביב, שלמד בבית ספר מעולה בנאות אפקה, הדריך בתנועת הצופים ושירת כמפקד ביחידה קרבית בחיל התותחנים. הוריו הייטקיסטים בעלי ממון שהרוויחו את כספם ביושר ובכישרון רב. אין כאן נובורישיות או ילדות קשה. אין כאן קיפוח או שוליים חברתיים. יש כאן הטרלה תרבותית מהסוג המשובח ביותר.

כנגד מה הביקורת על פארוקומאי? הוא לא הראשון ששר ומפיק טקסטים וקליפים נשכניים, סקסיסטיים, פרובוקטיביים וקשים לעיכול. שב"ק ס' לא עסקו ברמזים כשצעקו בשירם 'מכופף הבננות' "אני אוסף חורים על חשבונן של נקבות", ובכל זאת לימים הפך מוקי למנטור שירה בפריים טיים ולאבא הלאומי. סאבלימינל מקנח את השיר 'תיזהר ממנה' במילים "בסוף מי נשאר עומד איתן כמו ויאגרה" ומסמפל את שטח ההפקר עם השורה "בחורות מזיזות לכאן לתא המטען" – והעירום בקליפ חושפני לא פחות מזה הנראה בקליפ האחרון של פארוקומאי ואורית פוקס. זה לא מנע את משרד החוץ מלהשתמש בסאבלימינל בתור שגריר של כבוד המייצג את מדינת ישראל, ואת משרד החינוך והמועצה לזהירות בדרכים מלהשתמש בו בתור פרזנטור לנוער בנושא העברת מסרים חיוביים. יש עוד רבים ובוטים, אבל רק בשל קוצר היריעה אדגים משירי המאמים הלאומיים התורנים סטטיק ובן-אל תבורי, כמו "יש לה תחת תחת אש" (דובי גל), "אין על הבנות פה, כל אחת בצבע בוא'נה איזה שזופות פה" (סלסולים), ובשירם מהקיץ האחרון "פיי איזה דבר מתאימה לי בול […] מהפנטת את כולם עם שיזוף של שוקובו ובגד ים של גומיגם" (גומיגם).

אם כן, מדוע יצא הקצף ובוערת החמה דווקא על פרוקומאי? כי בניגוד לכל השאר, הוא לא פועל לפי כללי המשחק המקובלים. הוא עושה מה שפוסטמודרניסט צריך לעשות: פועל בשם הערכים שניתנו לו כדי לפרק את הערכים הללו. אל תתבלבלו, פרוקומאי אינו מראה או חלון ראווה לדור המילניום חסר העכבות, הוא אפילו לא ילד מפונק שבועט בערכי הוריו המהוגנים. פארוקומאי הוא "השוטה על הגבעה" שמטיף לבני עירו, או הילד הצועק "המלך הוא עירום" – או במקרה שלו הוא עירום בעצמו – וזה מרגיז את כולם. הוא אינו הקיא שממנו סולדים אלא האצבע הנדחפת לגרון, והוא דוחף אותה יותר ויותר.

רבות נכתב על הפוסטמודרניזם והשלכותיו, על הטרלול הפרוגרסיבי ביחס לפוליטיקה של זהויות ושיח הפוליטיקלי קורקט שיצרו אבסורדים פוליטיים, על ההתנגשות של המתירנות החברתית עם המלחמה באלימות המינית (me too), על הפירוק הגרוטסקי של הזהות המגדרית והלאומית לעומת ביטויים לאומיים ולאומניים. דודו פארוק הוא הביטוי הישיר והכואב של העימותים האלו.

הקליפים בוטים, הטקסטים אלימים, קשה שלא להיגעל מהסגנון והמלל – אבל לשם פארוקומאי מכוון. לא לבני דורו, אלא כלפי הדור הקודם. כך באחד הראיונות שלו הוא מתריס כנגד השאלה על התוכן והסגנון של שיריו בטענה כי תיאורי המין והרצח המופיעים בסדרה הפופולארית "משחקי הכס", שילדים רכים רואים בסלון הוריהם, גרועים לא פחות, ובכל זאת לא רק שאין פוצה פה נגד הסדרה, אלא שהיא מקבלת מקום של כבוד בעולם התרבות. הביקורת באותו ריאיון נוקבת יותר כאשר פארוקומאי מדגיש כי "השורשים של הבעיה הם נמצאים לא באמנות, אמנות זה הפרחים, זה מה שנוצר בגלל הבסיס שהוא הבעיה […] אני מאמין שכשהדור הישן יותר ייכחד מן העולם יהיה פה דור חדש שהוא יותר פתוח, יותר מבין, יותר חכם".

הוא מפנה אצבע מאשימה לבסיס, לאותה ערוגת ערכים שמגדלת פארוקיזם: חוסר כבוד לערכים של אלפי שנות דור – ומשם קצרה הדרך לחוסר בושה. הדור הקודם שחרר את הדור הנוכחי מכבלי הערכים "המיושנים", אבל לא העניק לו אחרים אמיתיים במקומם. כאשר נשאל אם בחירתו לגבר הסקסי של השנה תרמה לו, פארוקומאי ענה כי "זה משהו ששואלים אותי עליו בעיקר אני לא חשבתי עליו יותר מדי […] אני לא מרגיש את זה, אני נשבע לך, אני לא מרגיש את זה אני לא מבין מה זה אומר. זה כמו לייק באינסטגרם זה לא משהו אמיתי – האמת זה בתוך בני אדם, לא בתוך מספרים". במשפט אחד פרוקומאי מבטא את המצוקה – תרבות הלייק אינה אמיתית, אבל גם הניסיון לנסח חלופה ראויה מסתכם במשפט קלישאתי ומעורפל בנוגע לאיזו אמת הקיימת בתוך בני אדם.

בחג הפורים רבים מתחפשים וחושפים. חג שבו המסכה מסירה מסכה. חג שבו הצבעים מגלים את הצביעות. חג שבו התחפושת חושפת את האמת הפנימית. פארוקומאי הוא התחפושת חושפת הצביעות הטובה ביותר בסביבה, והוא מזכיר לנו שגם "שרשרת של מגן דוד הפוך, נראה בדיוק אותו דבר ידבע".

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

24 תגובות

  1. בשבוע שעבר העברתי הרצאה לשכבת תלמידי תיכון בבית ספר ידוע. ההרצאה עסקה בהיסטוריה של מצרים. הגעתי ל- 1948 ולהסתבכות של המלך פארוק במלחמה עם ישראל הצעירה. כאשר נקבתי בשם פארוק פרץ צחוק כללי באולם. שאלתי מה קורה? – ענה לי אחד התלמידים הנועזים – איך זה ש-פארוק היה במצרים ב- 1948?
    הייתי צריך לשכנע את התלמידים שלא התבדחתי ושבאמת היה במצרים מלך שקראו לו פארוק. וזה לא היה דודו פארוק.
    אז דודו פארוק – כל הכבוד לך. בשל הפסאודונים שבחרת לעצמך כמה תלמידי תיכון במקומותינו למדו שיעור קצר על ההיסטוריה של המזרח התיכון.

    1. בניגוד לכתבה המקסימה בכתיבתה אינני רוצה להתיחס לפארוק.. רוצה להתייחס לכותב עצמו ולשבחו כבל עם ועדה..! שאולי מרצה בחסד עליון, איש נבון, חכם ובעל ערכים ומידות טובות.. גאה שיש מרצים כאלה בישראל ואנשים כמוך בכלל!!!!
      תודה לך!

  2. כיאה לכתב הגנה משובח, המאמר מצליח לייצר אמפתיה לתופעה שמצטיירת כשלילית במבט שטחי.

  3. אם תכשיט שאינו יפה בעינך, לא נחשב תכשיט מבחינתך- אינך יודע להעריך אומנות.
    דודו פארוק אומן בחסד עליון יקח עוד הרבה זמן עד שיבינו מה נעשה פה.

  4. המאמר נותן נקודת מבט אחרת על הדברים , לא כל המקובל על החברה הוא מאוד שלישי לפעמים הוא רק בא להראות את האמת ולעומת זאת הסערה סביב דודו פארוק מוגזמת מידיי , השבירת כלים וכו.. רק מראה כמה המצב של הדור הגדל הוא דיי עגום והאשמים הם לפעמים גם ההורים שנותנים במה לאלימות, לסקסיזאם וכו'..

    1. אין ספק שה"כתב הגנה" אכן נותן פרוספקטיבה שונה אבל עדיין אדון פארוק רחוק שנות אור מלהיות "אומן" ולעניות דעתי כואב/צורם שנותנים לדבר הזה במה!!

  5. לא אוהב את כתב ההגנה הזה. צריך לשים סוף לכל המקצינים גם אם הם לכאורה מביעים ביקורת.
    דודו הוא אייקון תרבות פסול, אסור לשמוע את ההבלים שיוצאים מפיו.
    העובדה שבני נוער או צעירים נותנים לו לגיטימציה הם בושה וחרפה.
    הביקורת על מוקי או סבלימינל נכונה וכמובן המפגרים סטטיק ובנאל. הבעיה היא שכל פעם מקצינים את השיח, כל פעם מזעזעים לרגע אך ממשיכים קדימה. דודו אמר אם רמזים לא מזיזים לאף אחד אז בא נטנף לגמרי. חבל!

  6. מלך אמיתי
    הדורות הקודמים אולי לא מבינים שנמאס מחוקי המשחק שלא הוכיחו עצמם

  7. בהפוך על הפוך – הצליח לשכנע. מדהים.

    1. כמו שרק שאולי יכול לעשות!!! סלדתי מהדמות מהטקסטים ומהתוכן שדודו מביא עימו.. אומנם לא עפה עליו עדיין אבל שאולי בהחלט הציף בי נקודות למחשבה ושינוי תפיסתי… כמו שרשמת.. לא אוהבת את הזמר אוהבת את הרעיון שבטור..

  8. לא דלוק על פארוק ואהבתי את המאמר והמחשבה והסגנון של הכותב.

  9. זאת התלהמות שאין לה כלום ונערים צעירים מסגלים את הפראות המתלהמת מבלי לחקור מה אולי אולי מסתתר מאחוריה

  10. לא אוהב ולא מכבד את מה שדודו פארוק עושה. זמר הוא בטח לא.

  11. פארוק למעשה נעלם
    הכוכבים החדשים שמייצגים את הקו הביעו הם הרבה יותר מתלהמים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך