מינימליזם חיובי

צ'יקו צ'אגאס בסדרת ג'אז חם
אקורדיאון
צילום: wikimedia.org

כבר מזמן לא הייתי במופע ג'אז שנתוני הפתיחה שלו היו כה מינימליסטים כמו המופע האחרון בסדרה הוותיקה ג'אז חם. את ההרכב, שכלל שלושה נגנים בלבד, הוביל הברזילאי צ'יקו צ'אגאס (Chico Chagas), שניגן על אקורדיון. הנגנים היו ישובים על כיסאותיהם ולא קמו או נעו עד סוף המופע. דברי הקישור היו קצרים ושטחיים הואיל והאנגלית של הדובר היחיד, צ'יקו, מאוד לא רהוטה. סט התופים היה צנוע מאוד יחסית למקובל במופעי ג'אז, והמתופף ניגן בצנעה מופגנת. אפילו התאורה הפעם הייתה כמעט סטטית ולא השתנתה.

חרף כל אלה יצאתי מרוצה מהמופע. תגובותיו של הקהל שגדש את האולם במוזיאון תל-אביב, היו בהחלט חיוביות. היה זה מופע חריג, מיוחד ומרגש בעיקר בזכות צי'קו צ'אגאס ויכולותיו. המוזיקה והנגנים היו מברזיל, אווירה שנושבת בתדירות נמוכה מעל בימות הג'אז במקומותינו. האקורדיון הוא תופעה נדירה עוד יותר בהרכבים של מוזיקה מסוג זה, אם כי יש לציין כי בראשית דרכו של הג'אז, ליד ביצות ניו אורלינס, האקורדיון היה חלק מהסטנדרט. השליטה של הנגן המוביל בכלי המיוחד ויכולתו המוזיקלית לחבר יצירות ולבצען, יוצרות יחדיו תזרים ג'אז מרגש.

שני הנגנים האחרים, ג'ונתן פרייס (גיטרה) וטיאגו לימה דה בריטו (כלי הקשה), ניגנו בהרמוניה עם צ'יקו, אולם כל העת ובמופגן הם הותירו לו את מרכז הבמה.

במחשבה יצירתית אפשר היה ליצור הנחיה טובה יותר לצופים.

צ'יקו, שהחל דרכו באזור האמזונס הנידח, עבר לערים המרכזיות בברזיל שם כבש במות מכובדות, ובמשך הזמן גם במות ברחבי העולם. ייחודו משתלב היטב בסדרה ג'אז חם שעליה אני מנוי שנים רבות, בעיקר בגלל הרבגוניות של האומנים, מוצאם וסגנונם, אף שכולם עוסקים בג'אז.

נאה דורש נאה מקיים, הנה לפניכם ביקורת מינימליסטית, למופע חיובי.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

5 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך